בישראל קיימת לעיתים נטייה להניח כי עומק שיתוף הפעולה הצבאי עם ארצות הברית, מבטיח את יציבות הקשר לאורך זמן. אך ההתפתחויות ביחסי ארה"ב –בריטניה ממחישות כי גם בריתות עמוקות אינן חסינות לשינויים פוליטיים.
פרופסור אמיריטוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, עוסק במשך שנים בחקר מדיניות הביטחון של ישראל בכלל, ובחקר משנתו הפוליטית והביטחונית של דוד בן גוריון בפרט. פרסם מחקרים רבים על היבטים היסטוריים ועכשוויים של מדיניות ביטחון ישראל, הסכסוך הערבי-ישראלי, מעורבות מעצמות העל במזרח התיכון, מאבקה של ישראל נגד הטרור האסלאמי, מנהיגות במצבי משבר והאופציה הגרעינית של ישראל. בין ספריו הבולטים: בין דימונה לוושינגטון: המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, 1968-1960 (2004). כאש בעצמותיו: דוד בן-גוריון ומאבקיו על דמות המדינה, 1963-1967, (2004). ב-2007 זכה פרופ' שלום בפרס היוקרתי לזכרו של ראש הממשלה דוד בן גוריון עם ספרו זה.
-
-
ארה"ב מגבשת מדיניות חוץ חדשה לפיה בעלות ברית נדרשות לא רק ליהנות מהגנה אמריקנית, אלא גם לתמוך באופן פעיל במדיניותה של ארה״ב. להיעדר תמיכה עשוי להיות “תג מחיר”. בריטניה עלולה לשלם את המחיר.
-
מצמרר לחשוב עד כמה היינו קרובים, ביחס לאיראן, לשחזור המודל הצפון־קוריאני. האפשרות כי יום אחד הייתה הקהילה הבינלאומית מתעוררת אל מציאות של איראן גרעינית, בדומה למקרה הצפון־קוריאני, אינה תרחיש תיאורטי.
-
פרופ' זכי שלום: עד עכשיו, לאחר כ־40 יום של לחימה מצד הכוחות החזקים של ישראל וארה"ב, איראן מנהלת מו"מ. תמונת המצב היא מעין תיקו — לא מצליחים להכניע אותה. זה …
-
שינוי המגמות המדיניות בעולם: ארה"ב אינה נהנית עוד מתמיכה רחבה מצד מדינות העולם בעוד סין מנצלת את המצב לטובתה.
-
ריכוזיות שלטונית היא כלי חיוני ביכולתה של מדינה לאיים על סביבתה; פיצולה לכמה מוקדי כוח מנטרל את הסכנה הנשקפת ממנה.