בתקשורת
רות וסרמן לנדה: המצב הנוכחי הוא מסוכן. יש צבר של דברים שנבנו והוכשרו לאורך שנים על ידי האירנים ובשנים האחרונות גם על ידי הקטרים והתורכים שמטרתם בינתיים אותה מטרה. כל המערכת הזו נכנסה לפעולה ב-7 באוקטובר וזו בעצם מערכת שהוכנה והוכשרה שנים בעידוד ובתשלום של איראן. היא מעבירה כספים, אמל"ח ודרכים שונות מתוכננות היטב לכל הגורמים הקיצוניים הללו. מדובר גם בתאים קיצוניים באירופה ובמערב. העולם מאיזושהי סיבה לא מתעורר לסיפור הזה. אפשר להחזיק את המפלצת בתוך כלוב, אבל לצערי אנחנו חייבים להתעורר. זה בא לידי ביטוי בהרבה מאד מובנים, כמו חומרי לימוד שמועברים לילדים אמריקאיים בכל רחבי ארה"ב. הזרועות האלה נמצאות בכל מקום. זו תמונת מצב לא קלה, אבל מחייבת התעוררות אמיתית.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 3.4.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הממשל האמריקאי מתחיל לנרמל את חמאס. רואים את זה בכמה וכמה ביטויים, כמו בניית המזח בעזה על ראשה של ישראל וההחלטה להעביר את תפעולו לקטאר. קטאר תפעיל אותו באמצעות חברה עזתית שנשלטת על ידי חמאס. זו המלחמה המורכבת מתמיד. האנושות לא התעסקה בעסק כזה בכלל. ישראל פעולת בסביבה של מערכת לחצים מטורפת עליה, וצריכה לשמר באופן רגיש את מערכת היחסים עם מצרים, מדינות הסכמי אברהם, ארה"ב ובוודאי בחזיתות אחרות.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 2.4.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אנחנו עסוקים בסוריה כל הזמן מתוך מטרה אחת פשוטה – למנוע את ההתעצמות של חיזבאללה בסוריה ובלבנון, דרך הנשק שהאירנים מעבירים לסוריה. המעבר של האמל"ח נעשה דרך האוויר והקרקע. כמובן שכשהם עושים את זה הם חשופים לתקיפות ישראליות. בנק המטרות משתנה בהתאם להתפתחות הלחימה ובוחרים מטרות בהתאם לנסיבות. רוב הזמן הבחירות שלנו מייצגות את אי רצוננו להרחיב את הלחימה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 1.4.2024.
ד"ר יוסי מנשרוף: השתתפותו של איזדי בשיחות שקיימו בכירי המשטר באיראן עם הבכירים הפלשתינים, עשויות לחזק את הרושם שהשיחות עסקו גם בתיאום המשך פעילות הטרור של חמאס והג'האד האסלאמי בצל המלחמה ועומק התמרון היבשתי, שכפי הנראה, הפתיע את איראן, חמאס והג'האד האסלאמי, שלא ציפו שצה"ל יעז לבצע.
הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 1.4.2024.
ד"ר יוסי מנשרוף: פרסום תמונתו של איזדי איש הצללים בתקשורת האיראנית יכולה להעיד על החלטתה של טהרן להחצין ולהבליט את הסיוע הצבאי המקיף לפלסטינים, ואת רצונה לקחת קרדיט על אירועי 7 באוקטובר מבלי לשלם את המחיר על כך.
הראיון המלא פורסם במקור ראשון, בתאריך 1.4.2024.
רות פינס פלדמן: צריך להבין שהיחסים בסך הכל הם טובים ואיתנים. צריך לשים בפרופורציה את המתחים המדיניים לעומת אותו קו של סיוע ביטחוני. אני מאמינה שרוב הביקורת המדינית שנשמעת היא ממקום פוליטי וסביב הבחירות בארה"ב ואולי – גם כדי להפעיל לחץ על ישראל. נראה שביידן הלך רחוק מדי. אחרי אי הטלת וטו במועצת הביטחון, ראינו שקמה התנגדות חריפה בתוך ארה"ב לאותו מהלך. סקרים אחרונים באמת מראים שיותר מ-60% מהאזרחים תומכים בישראל.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31.3.2024.
רות וסרמן לנדה: אני חושבת שהבשילה ההבנה בקרב המצרים שישראל מתכוונת להיכנס לרפיח. לראיה הרצון המצרי להידבר עם ישראל וארה"ב על האיך והמה כדי שתוכל להיערך. הם חרדים מנחילים של פלסטינים שיעוטו על חצי האי סיני. מצרים לא מעוניינת לראות את זה. אין לה כוונה לקבל אותם אליה לשטחה. היא כן הסכימה למכסה מסוימת ומצומצמת של כ-50-100,000 שזה ממש טיפה בים.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 31.3.2024.
רות וסרמן לנדה: המדיניות האמריקאית היא בעייתית ומסוכנת לנו. אנחנו לא באמת יכולים להרשות לעצמנו להיות במצב שאין לנו את ארה"ב לצידנו. כשאנחנו מגיעים לרגע האמת, אנחנו רואים מדיניות שאומרת אנחנו כאן.
יש ערוצים הדוקים של שיתוף פעולה בין מצרים לישראל, כי יש לשתי המדינות אינטרסים משותפים. מצרים עומדת על רגליים אחוריות בכל מה שקשור בפעולה ברפיח, כי היא מאד חרדה מנחילים של פלסטינים שיעוטו על חצי האי סיני. היא לא רוצה אותם אצלה, כי היא יודעת מה זה חמאס.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 30.3.2024.
משה גוטמן: חמאס ידע שזה מה שאנחנו חושבים, והתארגן לכך מראש. הוא השאיר בשיפא רק את הנכסים שאפשר לקפל מהר ולקחת, ולמעשה השתמש בשיפא רק כמנהרת הגישה לכל מתחם תת הקרקע המרכזי שלו, שנבנה מראש סמוך לבית החולים ולא מתחת לבית החולים ממש.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 29.3.2024.

