משה פוזיילוב: לארה"ב יש מדיניות שלא מאפשרת הכרעה. אנחנו רואים את זה גם בעזה וברפיח. האירוע הוא בין ציר סין – רוסיה ואיראן שחברה אליהם, לבין ארה"ב שמוצאת את עצמה די לבד. הם עשו כל טעות אפשרית במרחב הגיאו-פוליטי תחת ממשל ביידן. אנחנו אלה שמשלמים את המחיר.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 14.6.2024.
פרופ' זכי שלום: “כולנו ראינו את הסרטון מכמיר הלב של הנשיא ביידן כשהוא מנסה למצוא כיסא מדומיין שעליו הוא אמור לשבת, במהלך טכס חגיגי בנורמנדי. במקום, כמובן, אין כסא ותוך שניות עלול הנשיא ליפול ולשבור את האגן או את הירך. ליד הנשיא, על הבמה החגיגית, נמצאים: אשתו, וכן הנשיא מקרון ורעייתו. איש מהם אינו ניגש להושיט עזרה לנשיא.
ברמה האישית כמובן שמדובר בתופעה מעוררת חמלה של אדם שגופו בגד בו. אך ביידן אינו אדם פרטי. הוא מנהיג של המעצמה הגדולה בעולם, שיש בידה את ארסנל הנשק הגרעיני הגדול בעולם. כיצד זה ייתכן, תוהים רבים, שבמצב כזה לא מופעל שום מנגנון שיבחן באורח מקצועי את כשרותו הרפואית של הנשיא להמשיך במילוי תפקידו, לא רק כמנהיג העם האמריקני אלא גם כמנהיג “העולם החופשי.
המאמר המלא התפרסם באתר JDN, בתאריך 14.6.2024.
פרופ' קובי מיכאל: ההסברים לפיהם יש להתחשב בלחצים האמריקניים ולסיים תחילה את הפעולה בעזה לא מניחים את הדעת. הם היו טובים בשעתם. אנחנו בחודש התשיעי במלחמה, חיזבאללה חורך את כל צפון המדינה. כל יום יומיים הוא מעלה את רף המלחמה ומציב משוואה קינטית מול ישראל, שמצדה פועלת מול נכסים של חיזבאללה אישים ומחסני תחמושת, אבל היא לא מדברת באותה שפה של חיזבאללה, והחיסולים לא משנים את ההתנהלות האסטרטגית של חיזבאללה.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 13.6.2024.
פרופ' קובי מיכאל: הסכנה הגדולה לישראל היום למיטב הבנתי היא העדר הנחישות שלנו והניסיונות לייצר משוואות שונות של הכלה. העניין הזה מייצר סוג של מרחב נוחות לכל ציר ההתנגדות שמובילה איראן וכל שלוחיה במרחב. העובדה שאנחנו יצרנו סדר פעולות שכולל קודם סיום לחימה ברצועת עזה, וגם שם אנחנו לא פועלים בנחישות הנדרשת, מאפשר לחיזבאללה להמשיך לפעול כפי שהיא פועלת.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 12.6.2024.
אשר פרדמן: יש עליה של הימין המובהק בפרלמנט האירופי. לא עלייה דרמטית מדי, ויש בתוכו גיוון גדול של מפלגות שונות. ככל הנראה נראה את אותה קואליציה של ימין מרכז – שמאל מרכז.
הפרלמנט האירופי עובד בצורה של גושים. יש הרבה מאד מפלגות והן מתאגדות למספר גושים.
להערכתי לא נראה שינוי מאד דרמטי במדיניות החוץ האירופאית. הפרלמנט משפיע על מימון אונר"א, מימון ארגונים שאולי ניתן יהיה להשפיע עליהם.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 11.6.2024.
פרופ' זכי שלום: ישראל צריכה להתחשב ולתת כבוד לארה"ב, אבל לא במחיר האינטרסים הביטחוניים שלה. זה משחק קצת שונה ממה שהיה לפני כמה חודשים. האמריקאים מבינים יותר טוב את מגבלות הכוח שלהם ממה שהבינו לפני מספר חודשים.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 10.7.2024.
מאיר בן שבת: חילוצם הדרמטי של ארבעת החטופים הישראלים מתוך מחנה הפליטים נוסיראת הוא הישג מבצעי יוצא דופן של ישראל, אשר לו השפעות בכמה מישורים. ראשית, הוא שב וממחיש את המחויבות הבלתי מסויגת של המערכת הישראלית להשבתם הביתה של החטופים. שנית, הוא מהווה זריקת עידוד מוראלית לציבור בישראל ששיווע לכך בעקבות התמשכות הלחימה ותחושות השחיקה והדשדוש. זאת, מעבר לכך שהוא מחזק גם את הרוח, הביטחון העצמי ותחושת-המסוגלות בצה"ל ובמערכת הביטחון. שלישית, הוא מגביר את הלחץ על חמאס וממחיש כי מימד הזמן לא פועל רק לטובתו. הוא מייצר לחמאס מבוכה פנימית לנוכח עומק החדירה המודיעינית הישראלית והכישלון של ארגון הטרור בשמירה על מה שהוא רואה כ'נכסים' מול ישראל . זה כמובן גם מפחית מהמחיר שציפה לחלץ מישראל בעסקה. רביעית, וזה לא פחות חשוב מכל שאר הדברים, כל מבצע מוצלח כזה בונה עוד לבנה בחומת ההרתעה של ישראל מול אויביה, חומה שהתרסקה ב-7 באוקטובר.
הראיון המלא התפרסם בגלובס, בתאריך 9.6.2024.
ד"ר אל"מ במיל' חנן שי: המצב הוא לא פשוט. צריך לקחת בחשבון שהאירוע של שחרור החטופים בעזה שהיה מבריק, תרומתו למציאות המסובכת שאליה נקלענו היא מוגבלת. כמובן זה משמח מאד שהמבצע הצליח והחטופים חזרו, אבל אין לזה השפעה משמעותית על המציאות שבה אנחנו נמצאים.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 9.6.2024.
משה פוזיילוב: כשאתה לא נמצא במגע עם השטח אתה מאבד את הידע של היכן נמצאים האנשים. השב"כ בשנים האחרונות, מרגע שהתנתקנו מעזה, הלך ואיבד את המגע עם השטח. אנחנו לא יכולים להשאיר את עצמנו תלויים רק באמצעים טכנולוגיים. חייבים להיות בשטח ולהגיע למידע המודיעיני האינטימי. שת"פ הפעולה בין השב"כ, צה"ל והימ"מ הוא ארוך שנים. אני דוקר את הנקודה של אירוע נחשון וקסמן כאירוע משנה מציאות. אחרי האירוע הזה כולם הבינו שאם היו פועלים בשילוביות יש סיכוי טוב שהיינו מגיעים לתוצאה אחרת. מאותו רגע התחיל שת"פ מלא והשב"כ חיבר בין כולם.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 9.6.2024.
משה פוזיילוב: בשב"כ הקימו כבר ב-7 באוקטובר שני צוותים: צוות אחד שבא בחשבון עם כל מי שהיה לו חלק בפשיטה הנבזית בשטח ישראל וצוות נוסף שעוסק בשבויים ונעדרים. אספו שם המון פריטי מידע שבנו את הפאזל, כדי שבסופו של דבר יהיה קצה חוט שייצר תמונת מודיעין כדי להגיע לאותם חטופים. כולם עבדו על כל מי שרק יכול כדי לעבות ולחזק את התמונה ובסופו של דבר כשיש מספיק בסיס מתחילים לייצר מבצע. זה עניין של שבועות ארוכים עד הרגע שבו המבצע מבשיל ויוצאת הפקודה פעל.
הראיון התקיים ברדיו קול חי, בתאריך 9.6.24.
