רות וסרמן לנדה: האוכלוסייה האזרחית במצב של יאוש שהולך ומתעצם. הם לא רואים את האור. זה מעל פני השטח. מתחת לפני השטח יש מאות קילומטרים של מנהרות שאי אפשר כרגע להשמיד אותם מסיבות שונות. מי שאומר שחמאס נחלש באופן משמעותי קיבל תזכורת בתקריות האחרונות. יש עשרות אלפי לוחמים שיושבים מתחת לאדמה, מסביב לחטופים שלנו מבקומות שונים, כדי לשמור על עצמםעם תעודת ביטוח. זה כרגע המצב המורכב בעזה.
הראיון המלא היה בתכנית "הערביסטים" בערוץ I24, בתאריך 10.07.2025.
רות פינס פלדמן: ארצות הברית חותרת לסיום המלחמה, לשחרור החטופים ולמימוש יוזמת טראמפ לעזה, הקוראת לעידוד הגירה של עזתים. ישראל חייבת להמשיך לפעול נגד מערך התת־קרקע ברצועה, שרק השבוע גבה מחיר כבד מחיילי צה"ל, עם נפילתם של חמישה חיילים בבית חאנון בעקבות מארב מתוכנן של מחבלים שככל הנראה יצאו ממנהרה. עלינו לעמוד על הקווים האדומים שלנו ביחס להגנת גבולותינו ולשמירה על הנקודות האסטרטגיות הביטחוניות בתוך הרצועה. עלינו להמשיך ולנתב את האוכלוסייה לאזורים הומניטריים מוגדרים וכך לבודד אותם מפעילי חמאס, וזה יאפשר לישראל לפעול ביתר שאת להכריע את חמאס.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 10.07.2025.
נועה לזימי: התקיפות האוויריות עד כה השיגו תוצאות, אך ההשפעה שלהן מוגבלת. כדי להכריע את החות'ים – לאור הכוח שצברו בתימן – יש לרכז מאמץ אזורי מתואם, בגיבוי אמריקאי. כיום מדובר בעיקר בחטיבות מקומיות שנלחמות ללא ארגון וללא תיאום. מי שיכולות להוביל מהלך כזה הן סעודיה ואיחוד האמירויות, אך לא בטוח שיש להן עניין בהסלמה.
גורם מפתח נוסף הוא ארצות הברית. לפני הפסקת האש, התקיפות האמריקאיות יצרו מומנטום משמעותי, שהגביר את המוטיבציה בקרב הכוחות המקומיים. רק מהלך דומה – בשיתוף פעולה אזורי ועם גיבוי אמריקאי – יכול באמת לשנות את המשוואה בשטח.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 10.07.2025.
ד"ר עדי שורץ: למרות הפגיעה המשמעותית שחמאס ספג, לא ניתן לומר שהוא הובס. על פי נתוני צה"ל, כ־25,000 לוחמים של חמאס נהרגו, וייתכן שישנם נוספים שנפצעו או יצאו מכלל פעולה. אך אם נביט במספר הכולל של אוחזי הנשק ברצועה – כולל אנשי הג'יהאד האיסלאמי, שוטרים חמושים ופעילים נוספים – ברור שנותרו עשרות אלפים. בנוסף, קיימת תשתית של מאות קילומטרים של מנהרות, וכמויות אדירות של חומרי נפץ.
חמאס לא למד לקח מטבח 7 באוקטובר, והאידיאולוגיה הקיצונית שלו נותרה בעינה. במהלך השנתיים האחרונות לא ראינו ולו דמות אחת בעזה שאומרת: "המאבק שלנו ביהודים נכשל, הבה נחתור לפיוס." ההפך הוא הנכון – התודעה המובילה את חמאס ושלטונו גורסת שהמאבק על כל ארץ ישראל שווה את הקורבנות, כפי שמנהיגיהם אומרים בגלוי שוב ושוב.
הראיון המלא התקיים ביומן הבוקר של כאן רשת ב', בתאריך 09.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: מה שקורה בלבנון הוא מודל פעולה חשוב מאוד – דוגמה לשיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית במסגרת הסכם צד, שאינו רשמי אך מוכר. ממשלת לבנון מודעת לו, ויש לה אינטרס לשתף פעולה עם ישראל להחלשת חיזבאללה. זהו מצב שונה לחלוטין מהמצב ברצועת עזה.
בעזה אין ריבון מתפקד כמו בלבנון. זו איננה מדינה עם ממשלה שמתנגדת לחמאס. אין הסכם צד שמאפשר לישראל להמשיך ולתקוף כל ניסיון התארגנות מחדש של חמאס, כמו שקיים בלבנון. לכן ההשוואה בין שתי הזירות שגויה ומחלישה את הטיעון הישראלי בדבר הצורך לפרק את חמאס כריבון שלטוני וצבאי – עוד לפני חתימה על כל הסכם לסיום הלחימה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09.07.2025.
אשר פרדמן: כל השיח בארץ מתנהל סביב סוגיית העסקה – האם טראמפ קרוב יותר לעמדות המשפחות, האם הוא דוחף להתקדמות. אבל בפועל, מה שנשיא טראמפ וגם ראש הממשלה נתניהו עושים, זה סידור מחדש של המרחב – איך אנחנו מנתקים את סוריה מהציר האיראני, איך מכריחים את איראן ומנתקים אותה מסין, איך יוצרים חיבור בין הודו לאירופה כאלטרנטיבה לתלות בסין.
מובן לחלוטין למה בישראל עוסקים בעסקת החטופים, וכולנו רוצים לראות את החטופים בבית, אבל הנשיא טראמפ וראש הממשלה אומרים: 'ישראל היא עכשיו מעצמה אזורית, ויש הזדמנויות שלא היו כמותן בעבר במזרח התיכון. השאלה היא איך אנחנו מסדרים מחדש את האזור – לטובת האינטרסים של ישראל, אבל בעיקר לטובת האינטרסים של ארצות הברית.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14,] בתאריך 08.07.2025.
רותי פינס פלדמן: אני רואה בשורה בהסרת הסנקציות על סוריה, וגם בחידוש התוכנית לעידוד ההגירה הפלסטינית מרצועת עזה – תוך איתות לסעודיה להיכנס למשוואה, והפעלת לחץ על קטאר, במטרה לקדם הפסקת אש ושחרור חטופים.
יש כאן הזדמנות אמיתית מול סוריה – אם יוזרמו כעת כספים וחברות אמריקאיות ייכנסו לתהליך שיקום במדינה, זה עשוי לעודד פלסטינים רבים לצאת מעזה ולבנות לעצמם חיים חדשים שם.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.07.2025.
רות וסרמן לנדה: אני מהאסכולה שתמיד נותנת קרדיט מלא לאויב כי חיה פצועה עלולה להיות מסוכנת מאוד. הכבוד של האיראנים נפגע, והיכולות שלהם אמנם נשחקו, אבל דווקא בגלל מצבם הקשה, הם נוקטים גישה אכזרית כלפי האוכלוסייה שלהם – ועלולים גם לבצע מהלכים קיצוניים כלפי חוץ כדי להשיב את כבודם. חשוב שנכבד את היכולת של האויב, כדי שנוכל לצאת מהעימות הזה עם ידנו על העליונה.
מתוךמ תכנית "הערביסטים" בערוץ I24, בתאריך 03.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: יכול להיות שהולכים להפסקת אש כדי להתארגן להקמת המתחמים ההומניטריים, אבל בעיניי כל ההתנהלות הזאת מאוד בעייתית. אנחנו לאורך זמן, לא מצליחים לדבוק בהחלטות שמתקבלות. האירוע של 'מרכבות גדעון', שהתחיל במבצע 'עוז וחרב' לאחר סיום הפסקת האש ב-18 במרץ, מתנהל כמו ריקוד תימני – שני צעדים קדימה, צעד אחורה.
אנחנו לא מצליחים להביא את המבצע לכדי סיום. היו לו מטרות ברורות: כיבוש ושליטה מוחלטת על 70% מהשטח, פינוי האוכלוסייה האזרחית מצפון הרצועה לדרום לאזורי המגורים שנקבעו, והטלת מצור משמעותי על הצפון. כל מי שנמצא שם מבחינתנו אמור להיחשב לחמאסניק – עם שתי אפשרויות בלבד: להיכנע או למות.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.07.2025.
פרופ' זכי שלום: אנחנו לוחצים את חמאס, אבל לא מספיק כדי שייכנע. חמאס רוצה לשמר את השליטה שלו ברצועה – זה סטטוס קוו שישראל לא יכולה להשלים איתו. הבעיה היא שבמבחן התוצאה – למרות חיסול שדרת הפיקוד של חמאס, ההרס ברצועה והנעת האוכלוסייה – חמאס עדיין לא מרים ידיים. הוא מתנהל כאילו הוא במצב שווה למדינת ישראל. וזה מצב בלתי תקין.
אין היום חילוקי דעות עם האמריקאים. אפילו נתניהו אמר שהנוסחה של שתי מדינות לשני עמים פשטה את הרגל והאמריקאים שמעו והסכימו. יחד עם זאת, אנחנו לא מצליחים לייצר במישור הצבאי את התנאים שיביאו את חמאס להסכים לתנאים שלנו.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08.07.2025.
