בתקשורת
פרופ' זכי שלום: אנחנו מקבלים תמונה מאוד מוזרה – אחרי למעלה משנה של כתישה צבאית, נראה שבעצם ארה"ב ואיראן נמצאות במצב כמעט סימטרי. אין כמעט זכר לעליונות האמריקאית בשטח, ואין זכר למכות הקשות שאיראן ספגה.
אנחנו, כמו בהרבה מקרים, לא מעריכים מספיק את יכולת העמידה ואת הקנאות העצומה שיש לצד השני. אנחנו חושבים שהוא פועל מתוך אותה צורת חשיבה שבה אנחנו פועלים, וזה פשוט לא המצב. בנוסף, הציבור האיראני, או האיראני הממוצע, לא נחשף לקשיי המלחמה בדומה לציבור הישראלי. החיים שלו לא נפגעו כפי שהם נפגעו בישראל.
דבר נוסף: טראמפ אמר לפני מספר ימים לציבור האמריקאי שאין לו תיאבון למלחמה. האמריקאים לא מבינים על מה כל הסיפור הזה, משום שהם לא רואים סכנה ישירה לארה"ב. הבסיס הפוליטי של טראמפ הולך ונחלש, והאיראנים מודעים לכך.
הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 14 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' זכי שלום: מימד הזמן היה, מבחינת דוד בן-גוריון, מרכיב־על בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ואיכשהו הוא נשחק. איש אינו ממהר להגיע להכרעה. אני חושב שצריך לשנות את זה. המצב הזה נמשך כבר קרוב לשלוש שנים, והוא צריך להסתיים בקרוב.
הרבה מדינות באזור מצפות שנסגור את הסיפור הזה. כל עוד זה לא קורה, הן ממשיכות, בנשימה עצורה, לנסות להאיץ את המשא ומתן בקטאר או במצרים. כל זה קורה משום שאין הכרעה סופית, ולדעתי הדבר נמצא בידינו.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 14 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: זה כרגע הסכם לשישים יום, לפי הפרסומים משני הצדדים הלילה, שבו נתוארך בהפסקת האש ויוסר המצור על מצרי הורמוז משני הצבאות. הם יתחילו במקביל משא ומתן על הסכם עיקרי יותר. אבל זה מאוד מחורר וכללי, וזה לא נותן שום דבר בפועל.
אם יפשירו כספים של האיראנים, זה רע מאוד מבחינתנו. הם יגיעו למשא ומתן מתוך עמדה הרבה יותר חזקה. הרי הם מאוד לחוצים, וזה ניכר מהדברים שהם אומרים, שכן הם מרגישים את הכאב של המצור הכלכלי. אם הם יקבלו כמה עשרות מיליארדים, זה ייראה אחרת.
הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 12 ביוני, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
מאיר בן שבת: ישראל היא שהותקפה ב-7 באוקטובר ובעקבות זאת העולם (ובתוכו מדינות האזור) ראה את עלייתה מנקודת השפל שבה הייתה לעמדה של מעצמה אזורית. מלבד זאת, ישראל הראתה את נחישותה ואת יכולותיה גם מול איראן, שהתנהלה כבריון השכונתי.
התנהלותה של ישראל, הישגיה הביטחוניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, בחזית ובעורף, לאורך זמן כה ממושך ומול כמה זירות ובנוסף לכך השותפות הצבאית הייחודית שלה עם ארה"ב בהתקפה על איראן – כל אלה מעלים את קרנה והופכים אותה לאטרקטיבית יותר מבעבר לכינון קשרים ובריתות.
יש היתכנות להרחבת הסכמי אברהם, אך לא ניתן יהיה להגיע לכך בתקופת בחירות, משום שמדינות יעדיפו להיכנס לכך רק אחריהן. ללא קשר לסוגיית העיתוי, אסור שהרחבת ההסכמים תבוא על חשבון צעדים שנדרשים מול איראן או כפיצוי להסדר לא טוב איתה.
הר5איון המלא פורסם ב-N12, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: האיומים של ארדואן משקפים דאגה עמוקה בטורקיה מעליית קרנה של ישראל באזור. יכול להיות שהתזמון קשור לרגישות ולנפיצות שנוצרו על רקע חילופי המהלומות בין איראן לישראל ובין איראן לארצות הברית. הוא אינו חפץ במלחמה הזו – הוא התנגד להתערבות צבאית, ובוודאי שאין זה האינטרס שלו שיוחלף המשטר באיראן במשטר פרו מערבי. הוא רואה את הכוח המודיעיני והצבאי של ישראל ואת השותפויות האזוריות שמאתגרות את העוצמה הטורקית – הברית שלנו עם יוון וקפריסין, וכן הקשרים עם סומלילנד. אני חושבת שטראמפ הוא גורם מרסן בהקשר הזה, והוא בהחלט יכול להשפיע על מהלך העניינים.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: הרטוריקה בדבריו של ארדואן אינה חריגה במיוחד. נזכיר שהוא כבר איים בעבר בפלישה כמה פעמים, וכעת הוא מדבר על 'שחרור ירושלים'. הוא משתמש באמירות חריפות, אך צריך לזכור שבתורכיה מקודם זה שנים נרטיב של 'ישראל הגדולה'. גם שר החוץ התורכי משתמש בטיעון הזה. הפאניקה סביב ישראל משמשת ככלי להצגתה כמדינה בעלת שאיפות אימפריאליסטיות. כשהתורכים רואים את ישראל מתבססת בעזה, בלבנון ובסוריה, הם מבקשים לטעון שהם עשויים להיות הבאים בתור, ושישראל עלולה לפעול גם נגדם. זהו נרטיב שמקודם כבר זמן רב. ייתכן שהתזמון הנוכחי קשור לחילופי המהלומות בין ישראל, איראן וארצות הברית.
הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: אפילו בשביל ארדואן אלה אמירות חריפות מאוד. זו לא הפעם הראשונה – נזכיר את איומי הפלישה לישראל, וכעת הוא גם מדבר על שחרור ירושלים. אני חושבת שזה משקף חרדה, תסכול ואפילו פאניקה טורקית כללית לנוכח עליית קרנה של ישראל באזור והשינויים שמתחוללים כאן. ארדואן רואה בישראל גורם שמחולל שינויים משמעותיים, בין היתר ברצועת הביטחון בסוריה, שבה הוא מעורב מאוד; בעזה, שאליה הציע לשלוח כוחות; ובלבנון, שם גם הציע לתווך הסכם. לשמחתי, הוא מחוץ לתמונה כרגע.
אני חושבת שהוא רואה גם את היחסים החזקים בין ישראל לארצות הברית, והדבר מאיים, מבחינתו, על חלק ממקורות העוצמה של טורקיה. הטורקים התנגדו למלחמה ולהתערבות צבאית באיראן משיקוליהם שלהם. אמנם ארדואן וטראמפ מקיימים יחסים טובים, אך אין מדובר באותה שותפות הדוקה שקיימת בין ירושלים לוושינגטון.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: אני חושב שמבחינת האיראנים, חיזבאללה הוא חלק בלתי נפרד מהשלטון של משמרות המהפכה. זהו זרוע שלהם, או סוג של מוצב קדמי שנמצא סמוך מאוד לישראל, והתפקיד שלו הוא אחד: להשמיד את מדינת ישראל. תוסיפו לכך את האידאולוגיה המוסלמית-שיעית הקיצונית, שאומרת: "ככל שאני נלחם יותר וסובל יותר, אני מקרב את הגעתו של אותו אימאם נעלם", ולכן המלחמה יכולה להיות ארוכה וקשה, אבל הם נלחמים כדי להשיג את מטרתם ואנחנו צריכים להלחם על מנת להשיג את מטרתנו שאין בילתא. הפלת המשטר האיראני וזה אפשרי.
מי שצריך להפיל את המשטר הוא העם האיראני, אבל צריך לעזור לו. איך? מבחינה צבאית, להחליש את המשטר הקיים כפי שעשינו במלחמה, ובנוסף באמצעות פעילות חשאית, צירוף הכורדים ועוד. בסופו של דבר, עד היום לא הצלחנו בכך. עדיין צריך להמשיך ולנסות, כי זה הפתרון לבעיה שלנו כאן במזרח התיכון. כשהמשטר האיראני ייפול – חיזבאללה ייפול אחריו, חמאס אחריו, וכן הלאה.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
ד"ר יוסי מנשרוף: הדימוי של חיזבאללה כמגן לבנון קרס מזמן אבל עכשיו מתחיל להתפורר גם הדימוי שלו כמגן השיעים. חיזבאללה מצוי בשפל מבחינת הלגיטימציה שלו – גם בתוך המדינה, וגם בתוך העדה השיעית. התופעה הזו מטרידה את חיזבאללה עד כדי כך, שהוא מצהיר בגלוי שהוא מוכן ללכת למלחמת אזרחים כדי לשנות את מעמדו ההולך ונחלש בלבנון. לצערנו, הזיכרון ההיסטורי של לבנון גורם לכך שהממשלה והציבור יעשו הכל כדי להימנע מכך. אחרי הכל, חיזבאללה הוא עדיין הגוף הכי חמוש וחזק במדינה.
בתקשורת הלבנונית אנחנו רואים שצה"ל מגיע לכפרים שהם מעוזי חיזבאללה. מה שחיזבאללה רוצה לעשות כרגע, בתנאים שנוצרו, זה לשמור על הנכסים הכבדים שלו בביירות ובבקעה, ולחזור למה שעשה לישראל עד לשנות האלפיים בדרום לבנון – התשה. להפיל הרוגים ישראלים, בשאיפה מדי יום, כדי שהעורף הישראלי יתחיל לשאול 'מה אנחנו עושים שם?
הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 11 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

