סופי קובזנצב: המצב מורכב מאוד, על אף האופטימיות שטראמפ משדר החל מהפסגה באלסקה עם פוטין וגם אמש במסיבת העיתונאים. הפערים בין הצדדים, רוסיה ואוקראינה, מאוד משמעותיים.
רוסיה הציבה מספר דרישות, כאשר המשמעותיות ביותר הן אי הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו, מה שמשפיע על עצמאותה וריבונותה של אוקראינה, וכן ויתורים טריטוריאליים נרחבים, לרבות הכרה בחצי האי קרים כרוסי וויתור על שטחים בחבל דונבאס, ובפרט בדונייצק, כולל שטחים שרוסיה אפילו לא כבשה.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 19.08.2025.
נועה לזימי: העוצמה של החות'ים נובעת במידה רבה מחולשת יריביהם – פיצול, חוסר לכידות ותגובה בין-לאומית רפה. סעודיה ואיחוד האמירויות, שבעבר ניהלו מעורבות ישירה בלחימה, פועלות כיום בעיקר דרך כוחות מקומיים שסובלים מנאמנויות שבטיות ופוליטיות סותרות, מצב שמקשה על יצירת שרשרת פיקוד אפקטיבית. שתי המדינות גם אינן מוכנות להחריף את מעורבותן ללא ערבויות אמריקניות, ולכן נוצרה דינמיקה של הימנעות מהסלמה שמביאה לנורמליזציה דה־פקטו של שלטון החות'ים.
ארצות הברית היא הגורם שיכול לשנות את המשוואה. רק ערבויות ביטחוניות אמריקניות יאפשרו למדינות האזור לנקוט צעדים חריפים יותר נגד החות'ים, מבלי לחשוש מתגובת־נקם. הסנקציות האמריקאיות הקיימות אינן אפקטיביות דיין, וניסיון ממשלת תימן לנתק את המערכת הבנקאית בשליטת החות'ים מהסוויפט היה יכול להחלישם משמעותית – אך לא יושם.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 19.08.2025.
רות וסרמן לנדה: מצרים מעוניינת בישראל חלשה ועסוקה בסוגיה הפלסטינית לעוד שנים רבות. מצד אחד הם מתעצמים וחד משמעית נערכים צבאית נגד ישראל ועלינו לקחת זאת בחשבון, ומצד שני – אני מעריכה שמצרים לא תמהר לפתוח במלחמה נגדנו.
מצרים גם לא תמהר לבטל את הסכם השלום איתנו שכן היא רואה בו נכס אסטרטגי. עם זאת עלינו להבין שהמילה שלום אצלנו, והמילה שלום אצלם, זו לא אותה פרשנות. המצרים אמנם רואים בהסכם הזה נכס אסטרטגי, אבל במקביל תופסים את מדינת ישראל כמדינת אויב.
הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 19.8.2025.
פרופ' קובי מיכאל: יש חולשה מבנית וא-סימטריה ביחסי דרג צבאי ודרג מדיני בישראל, שבה הצבא הוא סוג של סמכות ידע. לכל אזרח בישראל יש נגיעה בצבא, ישירה (שרות) או עקיפה (שרות של קרובי משפחה או חברים) והצבא בישראל באופן היסטורי נהנה מרמת אמון מאד גבוהה ביחס לדרג המדיני.
שני כלים עיקריים היו חסרים לנו לפני ה-7 באוקטובר: להבין את המשמעות של הפיקוח האזרחי מהותי ולנסות ולצמצם מאד את הא-סימטריה שקיימת בין תשתית הידע הצבאית למדינית.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19.08.2025.
פרופ' קובי מיכאל: הנהגת חמאס מרגישה מספיק בטוחה כדי להמשיך להתל בישראל ובמתווכות לגבי חידוש המו"מ. הם משמיעים קולות של מי שמוכן לחזור לשולחן המו"מ ולא עושים זאת בפועל, וכך הם מייצרים עוד לחץ על ישראל כדי להרחיקה מהעניין של כיבוש עזה. במובן הזה אנחנו בבעיה – מדברים יותר מדי, עושים פחות מדי, אנחנו לא משכנעים את עצמנו וגם לא את חמאס.
אנחנו צריכים להניח שיש כבר חטופים בתוך העיר עזה. האמירה של חמאס שיעבירו את החטופים לתוך העיר עזה, זה עוד כלי במאמצי התודעה. הם מצליחים להוציא לנו את הנשמה בפיצנטה, דרך כל המהלכים הללו לשמור על האינטרסים החיוניים שלהם. הם מתקדמים עקב בצד אגודל והם בתודעת ניצחון.
הם חושבים שהם יגיעו למצב שבו הקהילה הבין לאומית תכפה על ישראל את הפסקת המלחמה מבלי שחמאס צריך לוותר על הכנסים שברשותם וכשהם נשארים במקומם כארגון אפקטיבי.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 18.08.2025.
רות וסרמן לנדה: ישנן הצהרות מצריות מאוד מלחמתיות נגד ישראל, נוסף לביקורת על 'הרעבה', 'רצח עם' וכל מה שאנחנו יודעים שאינו נכון. המצרים לא המציאו את הצביעות הבין-לאומית שחוגגת סביבנו: העולם מצביע על ישראל כמבצעת פשעים – רצח עם, פגיעה בזכויות אדם, הרעבה – בעוד שאנחנו יודעים שזה אינו נכון. הרי מה שנעשה נגד אוכלוסיות אזרחיות במרחב הערבי – הטבח בכורדים, בדרוזים ועוד – איש לא משמיע קול. זו אותה צביעות.
המצרים רואים בנו סוג של אויב אימפריאליסטי חזק שרוצה להתרחב, לכבוש שטחים ולאיים על מצרים. לכאורה זה נשמע הזוי, אבל זו דרך החשיבה של ההנהגה המצרית.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 15 לאוגוסט 2025.
פרופ' קובי מיכאל: הנהגת חמאס מתבוננת היטב במה שקורה אצלנו, כולל המחאה הציבורית הגדולה. הם רואים היטב איך מתדרדר מעמדה הבין לאומי של ישראל , כיצד התקשורת הבין לאומית מהדהדת את הנרטיבים השקריים של חמאס וכמובן המספרים המופרכים של פצועים והרוגים שהם מפיצים. אנחנו, מצד שני – ממשיכים שלא לעשות דבר משמעותי בכל מה שקשור למאמץ התודעתי ולא מצליחים לערער או לסכל את מאמצי התודעה הפלסטינים. מנהיגים אירופיים מצטרפים לחמאס.
חמאס רואה הכל ולכן השאר ספון במערות, ואומר שמלאכתם של אחרים נעשית בידי אחרים. הם רואים את הסיוע ההומניטרי שנכנס בכמויות בלתי נתפסות ואומרים לעצמם בשביל מה לחזור למו"מ ולוותר על נכסים שבידינו? חמאס בתודעה אסטרטגית של ניצחון ונדמה לי שאנחנו נמצאים במקום פחות טוב.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 17 באוגוסט 2025.
פרופ' קובי מיכאל: מצב הלגיטימציה שלנו כבר כמעט קרס לחלוטין. היחידה שניצבת לצידנו היא ארה"ב, וגם שם הסבלנות הולכת ונגמרת. עצם המשכיותה של המלחמה משבש, להבנתו של טראמפ, את המימוש של חזונו לאזורנו. לכן אנחנו צריכים לשאת עיניים למפגש באלסקה של פוטין וטראמפ – המיקוד שלו אמנם אוקראינה, אבל אני נוטה להאמין שגם המזה"ת יעלה על השולחן.
אם תהיה פריצת דרך, תהיה לזה המשכיות של פגישה עם זלנסקי. אם תהיה שם הסדרה במחיר טריטוריות שאוקראינה תצטרך לוותר עליהן, צריך לקחת בחשבון שאנחנו מתקרבים בצעדים גדולים למקום שבו טראמפ יכפה עלינו את הפסקת המלחמה.מי שמייצר את הדינמיקה כאן הוא הנשיא טראמפ, ולכן אני מציע לנו לעשות את הבחירה האסטרטגית – ולא להתמהמה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 15.08.2025.
נועה לזימי: ישראל חייבת להגדיר לעצמה מדיניות ברורה לגבי ההיערכות להמשך הסיוע – מה הוא כולל, ואיפה הגבולות שלה. זאת, מתוך מחויבות מוסרית-היסטורית לדרוזים ומתוך חשיבות ביטחונית לשמירה על גבולותינו.
מבחינת ישראל, שימוש בכוח צבאי יישאר מרכיב מרכזי בהתנהלות ובמדיניות, ולדעתי זה יהיה נבון לעשות כדי להבטיח את האינטרסים שלנו. יש גם כלים נוספים במישור המדיני. פה השחקנית המרכזית היא ארה"ב – הם הסירו את רוב הסנקציות, אבל לא מאוחר מדי שהחרב הזו תחזור להיות מונפת מעל צווארו של המשטר הסורי. היו דרישות שהוצבו למשטר, ועד כה המשטר לא ממש הוכיח את עצמו.
עוד גורם משמעותי הוא ערב הסעודית. היא שחקן שמשקיע המון כסף בפיתוח ושיקום סוריה. גם פרויקטים מתוכננים אפשר להשעות במקרה הצורך.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 15.08.2025.
פרופ' קובי מיכאל: חייבים לראות את המשבר הנוכחי בין הרמטכ"ל לשר הביטחון בפרספקטיבה רחבה. נקודת שיא בשבר ביחסים הייתה ב-2023 – שנת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שבה נתקלנו במושג הפסקת התנדבות. שם המשבר אמון העמיק והתרחב ועם זה נכנסו הדרגים ל-7 באוקטובר שהעמיק את זה עוד יותר.
אנחנו בסדרה של אירועים, שבסופו של יום מעמידים את הדמוקרטיה הישראלית במצב מאד בעייתי. האחריות הגוברת היא תמיד של הדרג המדיני, כי הדרג הצבאי כפוף אליו ונתון למרותו. הרעיון שהצבא הופך להיות שומר סף הוא רעיון בלתי נסבל בעיני ומאד מאד בעייתי.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 14.08.2025.
