בתקשורת
גלעד ארדן: להסברה ולתודעה הישראלית בעולם אין יד מכוונת וזה כך כבר שנים. כשצה"ל ב"שומר חומות" הפיל את הבניין בעזה שבו ישבה סוכנות הידיעות AP, אני כשגריר ידעתי מזה רק באותו רגע ולקח לצה"ל מספר ימים להעביר לי איזשהו מידע שיכול להצדיק מול הממשל האמריקאי הסבר לזה, ובכל העולם כבר נקבע נרטיב שאנחנו מנסים להסתיר מהתקשורת העולמית את מעשי הזוועה שאנחנו מעוללים. ברור שהנרטיב תפס. דובר צה"ל הוא בעל בית לעצמו ולמידע שלו, אותו דבר משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים.
איפה התדרוכים היומיים לתקשורת? איפה הבאת משפיענים מכל קהילות העולם? לצערי אין הפנמה שהמאבק על התודעה בעולם חשוב בדיוק כמו F-35 וכמו צה"ל.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 30.07.2025.
גלעד ארדן: קטאר לצערנו שנים רבות טוותה קורים גם בממשל האמריקאי, באו"ם, קבוצות כדורגל – זו בדיוק דוגמא הפוכה לישראל שלא השקיעה כל השנים להציג את האמת על עצמה. קטאר זו מדינה שמארחת את ראשי הטרור, ממנת את חמאס ואל ג'זירה ובנתה לעצמה מערך של לגיטימציה בכל רחבי העולם.
לגבי ההצהרה של רה"מ בריטניה סטארמר: כבר היום יש 11 ערים משמעותיות שראש העיר הוא מוסלמי. יש שם השתלטות של המוסלמים על הפוליטיקה הבריטית. מעשית להצהרות האלה יש אפס השפעה. בסוף לעצרת הכללית של האו"ם אין סמכות משפטית מחייבת. כדי להקים מדינה צריך גם את מועצת הביטחון. אני חושב שיש לזה השלכות עקיפות על הכלכלה, חברות ביטחוניות ישראליות, כניסות ויציאות של מנהגים למדינות השונות. לכן הגיע הרגע לתת קונטרה במאבק ההסברה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 30.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: איפה הבעיה שלנו? אנחנו איננו מסוגלים לקבל החלטה לגבי הבחירה האסטרטגית המועדפת שלנו, לדבוק בהחלטה הזאת וללכת איתה עד הסוף. לא בוחרים במימוש מטרות מבצע מרכבות גדעון, ומצד שני לא בוחרים במסלול ההסדרי. במקום הכרעה, אנחנו מתנדנדים בין חלופות – משלבים לחץ צבאי מוגבל עם מראית עין של משא ומתן, בלי מחויבות לאף אחת מהאפשרויות. כך נוצר מצב של גרירת רגליים אסטרטגית שמשרת בעיקר את חמאס ופוגעת ביכולת שלנו לעצב מציאות ביטחונית יציבה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 30.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: כל מערך הפיקוד והשליטה נפגע קשה, הם איבדו הרבה אמל"ח, הם איבדו יכולת ייצור עצמאיות, הרבה כסף, נכסים מודעיניים אבל זה לא מספיק, כי במקומות מסוימים הם עדיין מצליחים לשמר מסגרת צבאית מאורגנת שאותה אנחנו צריכים לפרק. אנחנו כמעט שנתיים במלחמה הזו ולא מימשנו את שתי מטרותיה העיקריות: פירוק חמאס כמסגרת שלטונית וצבאית מאורגנת ושחרור החטופים.
בגלל נחיתותם מול צה"ל הם פיתחו מאד את הזרוע התודעתית ומצליחים להגיע לתוצאות מרשימות. אנחנו חדלי מעש ולמרות שכל פעם מדברים על חשיבות התודעה וזה חלק מהפקות לקחים במצבעים שעשינו. אין לנו כאן מערך משומן דיו שיודע לעשות גם מאמץ הגנתי וגם מאמץ התקפי שתכליתו להנחיל את הנרטיב הישראלי ולייצר כאן דימוי שהרבה יותר קרוב למציאות, ולא לזה שמנסה לייצר חמאס ומצליחה.
הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 30.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו ממשיכים להיכשל במה שקשור למאמצי התודעה – אנחנו עדיין פועלים כאילו אנחנו בשנות ה־50 של ההסברה. אין לנו מאמצים הגנתיים ולא מאמצים התקפיים ראויים ומשוכללים דיים כדי להתמודד עם מאמצי התודעה המוצלחים של חמאס. אנחנו כל הזמן בעמדת התגוננות במקום לתקוף..
אני לא מצליח להבין איך אין לנו מצב שבו בכל יום, פעמיים ביום או שלוש, מתבצע תדרוך על ידי גורם מדינתי מוסמך לתקשורת הבינלאומית.
הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 27.07.2025.
להב הרקוב: אני חושבת שלישראל יש בעיה בזירה הבינלאומית, ולא רק עכשיו, אלא כבר זמן רב. נכון שאנחנו נמצאים במלחמה, וזה לא אומר שהתדמית שלנו צריכה להיות בראש סדר העדיפויות – אבל היא כן חשובה. זו סוגיה שיכולה לפגוע במשימה שלנו. זו אחת הסיבות שאנחנו מבצעים את ההפוגות ההומניטריות האלה. אני גם לא חושבת שאנשים רוצים לראות ילדים רעבים.
אנחנו פשוט לא מצליחים, לפחות בשלב הזה, לשכנע את העולם שאנחנו לא האשמים במצב. שיש בעיה עם ארגוני הסיוע שלא מחלקים את הסיוע, ושחמאס מאיים על האנשים שמנסים להגיע אליו. כאן נכנס הרעיון של העיר ההומניטרית. עד עכשיו, הניסוי הזה לא הצליח.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28.07.2025.
ד"ר עדי שורץ: זה לא רק עניין תודעתי. העובדה שהמלחמה שלנו בעזה נמשכת כבר 20 חודש זה בין היתר האספקה הגוהה שאנחנו מכניסים לאויב. זה כולל דלק שנותן חשמל במנהרות, מקררים, תקשורת, אינטרנט, ויכולת להמשיך ולנהל את המלחמה הזו.
יש לי ביקורת קשה על ההתנהלות שלנו, אבל ללא כל קשר הרעבה בטח שאין ואם יש – זה באחריות חמאס, שמשתלט על הסיוע.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27.07.2025.
ד"ר עדי שורץ: יש הרבה מאד בעיות בהתנהלות שלנו. היה צריך לעשות דברים לגמרי אחרת בעיניי. היה צריך להעביר את האוכלוסייה. אין כל ספק שכל הזמן היו צריכים להיות הרבה יותר תדרוכים. מדינות שמנהלות מלחמה צריכות כל הזמן להעביר מסרים הרבה יותר אגרסיביים. אנחנו מגיבים מאוחר מדי, לאט מדי, אין לנו מגיבים בכל השפות. מהצד השני – יש מכונה מאוד משומנת – פלסטינית, קטרית – בהרבה מאד שפות. אין עד היום מי שמנהל את כל אלמנט ההסברה. כלומר, יש בעיות מאוד קשות. אנחנו נוטים לחשוב שפצצות ומטוסים מספיקים, אבל אנחנו שוכחים שבעצם מאחורי כל פעולה צריך להיות גם 'למה'. אין לנו ברירה – גם ארצות הברית של אמריקה, מדינה הרבה יותר חזקה מאיתנו, מסבירה כל דבר שהיא עושה. יודעת להפציץ – אבל יודעת גם להסביר.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 27.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: ירינו לעצמנו את כל הכדורים שאפשר ברגל. ואם נשארו עוד כמה מקומות לא ירויים ברגליים שלנו – אז עושים את זה אחרים מתוכנו. בין אם זה מתוך הבית ובין אם זה מחוץ לבית. ומטבלים את הדיווחים בכל מיני פרשנויות ועמדות אישיות, שמות תואר ומילות תיאור שמתחברות לכל המסע האדיר הזה של הדה-לגיטימציה נגד ישראל – שכל כולו הדהוד של הנרטיב החמאסי.
זה, בין היתר, תוצאה של ההתחמקות מלקבל החלטות ולדבוק בהן ובכל מה שקשור למאמץ התודעתי, שחייב להיות מאמץ הגנתי מול הנרטיב של חמאס -והתקפי, בכל מה שקשור להנחלת הנרטיב שלנו. עם תכנון מקדים, עם יצירתיות, עם משאבים. אנחנו עדיין נמצאים בעולמות של הסברה. אנחנו לא עוסקים בעולם של תודעה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27.07.2025.