בתקשורת
רות וסרמן לנדה: למצרים חשוב מאוד לשמר את מעמדם האזורי, והם רואים בתפקיד כלשהו בעזה דרך לעשות זאת. אין להם כיום מעמד אזורי אחר, וגם לא מקור הכנסה משמעותי אחר. הם מעוניינים לקחת חלק בבנייה מחדש של הרצועה – כלכלית והנדסית – באמצעות חברות, מהנדסים ומתכננים מצריים. מבחינתם זהו אינטרס כפול: לשקם את ההפסדים שנגרמו להם מתעלת סואץ, ולבסס מחדש את מעמדם האזורי. עם זאת, הם אינם מעוניינים לשאת באחריות ישירה לנעשה ברצועת עזה.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 26 לאוקטובר 2025.
משה פוזיילוב על כניסת זיני לתפקידו: זו הזדמנות לשיקום אמון, לשינוי תרבות ולבנייה מחדש של השרות בארגון הכי רגיש במדינה. ב-30 הימים הראשונים הוא צריך לעסוק בניית אמון עם אנשי הארגון. הוא צריך להיכנס לשטח, לשמוע את האנשים בלי פילטרים הכל ולתת להם את התחושה שהוא שם בשביל לשמוע אותם.
40 הימים לאחר מכן הוא צריך להשקיע בייצוב, לייצר כיוונים ולהגדיר חזון. כאן כבר יתחיל שלב ההובלה שלו וזה מהר מאד. יש לי יסוד להניח שהוא כבר למד את הארגון לפני שהוא הגיע. לאחר מכן צריך להיכנס לביצוע, להשארה, לפעולה. לעבוד מדיבורים למעשים, להכין תכנית, לעצב מחדש את המחקר, השטח ולהטמיע תרבות ארגונית של יוזמה, של שקיפות, של אמון וגם של רצון להכרעה.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 26 לאוקטובר 2025.
נועה לזימי: התורכים שלחו מפעילי ציוד הנדסי לעזה לכאורה מטעמים הומניטריים לחיפוש אחר החללים, אבל זה למטרת השתקעות. אנחנו נהיה חייבים לעמוד על קוצו של כל סעיף. טראמפ נותן תמונה גדולה שנראית יפה, אבל הקושי הוא במימוש הסעיפים ובשמירה על חופש הפעולה שלנו.
הרבה פעמים אנחנו רואים שטראמפ מושיט את ידו לדיפלומטיה, אבל אם לא מספקים את הסחורה – הוא יודע גם לנקוט צעדים חריפים. אפשר לשמור על אופטימיות זהירה, ובה בעת להציב את הקו האדום שלנו. המציאות, בסופו של דבר, מכתיבה את הנעשה. ישראל חייבת להתנגד לחיילים תורכיים בעזה – זה דבר שלא יעלה על הדעת.
הראיון המלא התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 26 לאוקטובר 2025.
רות פינס פלדמן: הלחץ האמריקאי הכבד והמעורבות העמוקה בפרטי ההסכם העלו בישראל טענות כי המדינה מתנהלת כ"מדינת חסות" של ארצות הברית. פינס פלדמן דוחה נחרצות את הטרמינולוגיה הזו. לשיטתה, ההתנהלות האמריקאית הנוכחית אינה מעידה על שליטה בישראל, אלא על סגנון המנהיגות של הנשיא טראמפ. "יש לו אידיאולוגיה ואג'נדה ביחסים הבינלאומיים של הפגנת כוח וסמכות, אנחנו רואים את זה גם ביחס לישראל, זה לא אומר שבדלתיים סגורות זה מה שקורה. ישראל לא בת חסות אלא מדינה עצמאית. אנחנו צריכים גם לדעת להגיד דברים קשים לאמריקנים ולעמוד על שלנו כשיש חילוקי דעות.
עיקר הלחץ האמריקני מופנה כעת למעבר לשלב ב' של ההסכם עם חמאס, וזו, לדברי פינס פלדמן, נקודה קריטית עבור ההנהגה הישראלית. "זה יהיה המבחן של נתניהו – שהדברים יקרו בהתאם לאינטרסים המובהקים של ישראל.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 25 באוקטובר 2025.
ד"ר עדי שורץ: ישראל נפלה למלכודת שאונר"א טמנה לה במשך עשורים, כאשר התמקדה באופן בלעדי בהוכחת הקשר בין עובדי הסוכנות לבין ארגוני הטרור. זוהי טקטיקה ותיקה של אונר"א, המוכרת עוד משנות ה-60, שלפיה הסוכנות מודה בקיומם של "תפוחים רקובים" בודדים, מבטיחה לטפל בהם נקודתית, ובכך מטהרת את הארגון כולו. הטענה היא, 'אה, יכול להיות באמת שיש כמה תפוחים רקובים, אנחנו המומים לגלות שבאמת חלק מהאנשים שמקבלים שכר מאונר"א הם גם פעילי טרור, אבל אנחנו נדאג לזה שהם יפוטרו'. מעבר לכך הם תמיד אומרים שאונר"א עצמה היא 'בסדר'. זה בדיוק מה שהתרחש במקרה הזה.
אונר"א היא כלי פוליטי ולא באמת סוכנות פליטים. זו סוכנות מלחמה שנועדה לשרת את המשך הנרטיב הפלסטיני, שלפיו ליהודים אין זכות קיום כמדינה ריבונית בארץ ישראל.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.
רות וסרמן לנדה: הפסקת האש היא עדינה, בעייתית ומאד שברירית. היא עדיין לא במעורבות והשגחה של ערב הסעודית. במידה וחמאס לא יפורק מנשקו הם לא מוכנים להיות חלק מכל הסיפור הזה, אבל אחרי האמירה הזו הם חיזקו התבטאות קודמת לפיה הם לא ינרמלו יחסים עם ישראל כל עוד הממשלה הנוכחית שולטת בזירה. טראמפ נחוש שיהיה הסכם בין ישראל וסעודיה גם מההיבט הכלכלי, כדי לייצר אלטרנטיבות של שינוע אנרגיה וגם מבחינת השינוי שהוא מנסה לייצר במזרח התיכון. זה אומר שיהיה מחיר גבוה יותר שאנחנו וארה"ב נצטרך לשלם עבור הנורמליזציה.
אנחנו צריכים להיכנס לכל ההסדרים עם המדינות הערביות בעיניים פקוחות ברגע שנעשה את זה ונבין שמדובר באינטרסים אז זה לגיטימי. ההערכה וכבוד הדדי שאנחנו נעמוד על מה שחשוב לישראל ולאינטרסים שלה ונקבל את הכבוד שלנו בהתאם. ככה זה בשכונה סביבנו.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.
פרופ' קובי מיכאל: חמאס מנסה להגדיר מחדש את המציאות בעזה שלאחר המלחמה כדי להפוך את עצמו לבלתי ניתן לעקירה. בכל יום הם מתקדמים הרבה. חמאס לא שינה את הגישה שלו, הם לא מתכוונים לפרוק את עצמם מנשק. הם לא מתכוונים לעזוב את רצועת עזה ולא להיות חלק מהיום שאחרי
הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.
ד"ר עדי שורץ: מצד אחד הפסיקה של בית הדין בהאג לא מחייבת, אבל באווירה הכללית העולמית המאד עוינת לישראל וגם בתוך המערכת הישראלית אני חושש שזה יחזק את אותם אנשים שרגילים לעבוד עם אונר"א ונמנעו כל השנים לסגור את הארגון הזה.
צריך להבין שמתוך הרישומים של אונר"א על כ-6 מיליון פליטים פלסטינים, אם היינו מיישמים את הסטנדרט הבין לאומי לגבי מי פליט ומי לא היינו מקבלים 20-30 אלף פליטים שחיים בלבנון ובסוריה. כל מי שחי ברצועת עזה ובגדה המערבית נמצא בארץ ישראל והם לא היו צריכים להיחשב מלכתחילה כפליטים. לא צריך סוכנות פליטים לא בעזה ולא ביו"ש. אין שום סיבה להחליף את אונר"א. פשוט צריך לבטל אותה.
הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 23 לאוקטובר 2025.
משה פוזיילוב: אני חושב שעשינו הסכם טוב – החזרנו את כל החטופים החיים, ומחזירים חלק מהחטופים החללים. חצי מהרצועה נמצאת תחת שליטת הצבא שלנו. יש קואליציה אמריקאית–ישראלית–ערבית על פירוק חמאס. שיקום עזה תלוי לחלוטין בעמידה בפירוז הרצועה. לי זה נשמע כמו ניצחון, אבל אנחנו צריכים להיות ערניים וחכמים לגבי ההסכם הזה. אנחנו צריכים להגיב בעוצמה על כל יכולת וכל אמצעי שנזהה שיכולים לגרום לנפגעים.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 23.10.2025.

