אלי קלוטשטיין: המטרה הראשונה היא פגיעה בפרויקט הגרעין האיראני כדי להחזיר אותו הרבה שנים לאחור. המטרה השנייה היא הפגיעה ביכולת הטילאות. יש גם את הפגיעה ביכולות הפרוקסי במקומות שצריך, אבל אלו שתי המגמות העיקריות.
המתקפות כרגע עדיין בשלב פינוי הדרך. עיקרן של המתקפות נועד לשבש את היכולת של איראן להזיק לישראל מבחינת חופש הפעולה האווירי ומבחינת יכולת התגובה בעורף.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 15.06.2025.
אלי קלוטשטיין: אני חושב שיש פה הזדמנות שלא הייתה בעבר ואף פעם לא תהיה בעתיד. גם אם נשמיד את הגרעין האיראני ונחזיר אותם הרבה מאוד שנים לאחור, האיראנים לא מסתפקים רק בזה. הם בנו טבעת אש של ארגוני פרוקסי מסביב לישראל, התחמשו באלפי טילים, ומנסים להשמיד אותנו. הדרך היחידה להסיר את האיום הזה היא להחליף את המשטר.
אנחנו כמובן לא יכולים לעשות את זה לבד – אנחנו צריכים את העזרה של העם האיראני עצמו. ישראל בכוונה לא מציבה יעד רשמי של החלפת משטר – גם מטעמים דיפלומטיים וגם כדי לא להציב יעדים שלא בהכרח ברי השגה. צריך לפעול לאט, אבל גם לא לקחת את זה בשאננות. אנחנו לא יודעים כמה זמן יהיה לנו.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 15.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: לא ניתן יהיה להסיר את האיום האיראני ללא תקיפה צבאית. הדבר הנכון הוא לעשות זאת יחד עם ארה"ב, אך במקרה שלא יהיה שיתוף פעולה כזה, ישראל צריכה לעשות את זה לבד. צריך לזכור את המגבלות שיש לנו במקרה כזה. זה דורש הערכות מאד רצינית להגנה כאן, וגם תקיפה של מטרות צבאיות כדי לשלול מאיראן יכולת תגובה, תקיפה של סמלי שלטון ונכסים כלכלייים וזה דורש גלים חוזרים ונישנים של תקיפות מכל הכיוונים וזה מאמץ עצום מבחינת ישראל.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12.06.2025.
משה פוזיילוב: מדובר בעיניי במהלך חכם. נכון, זאת לא האופציה המושלמת, כי אני הייתי מעדיף שנחיל משטר צבאי על הרצועה. אבל במסגרת האפשרויות הקיימות, זאת האפשרות הגרועה פחות. אני אומנם לא ממעריציו של רונן בר, בלשון המעטה, אבל הוא הביא כאן מהלך מוצלח מבחינתנו.
במידה שהוא יצליח, יש לו פוטנציאל מאוד טוב מבחינתנו. זה יעזור לנו לעצב מחדש את הרצועה. זה יכול לתרום לקידום תוכניות עידוד ההגירה, זה מציב חלופה שלטונית של חמאס בדמות החמולות הללו שמגובות ברשות, שהיא גורם שלטון לגיטימי בעיני הערבים הרבה יותר מאיתנו. זה רעיון מוצלח.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 12.06.2025.
אלי קלוטשטיין: בימים האחרונים נרשמת הסלמה רטורית ברורה: איומים של ישראל כלפי איראן, של איראן כלפי ארה"ב ואירופה – ובמקביל, היערכות מבצעית אמריקאית מקיפה, כך שתקיפה, אם תתרחש, לא תבוא כהפתעה.
למרות זאת, המו"מ בין ארה"ב לאיראן נמצא במבוי סתום, בעיקר סביב סוגיית העשרת האורניום. באופן פרדוקסלי, ייתכן שדווקא רצונו של טראמפ לסיים מלחמות ולהגיע להסכם עם איראן הוא הסיבה לכך שהמו"מ עוד לא פוצץ. עם זאת, הפערים נותרו עמוקים: האיראנים דורשים להמשיך בהעשרת אורניום – אפילו אם לרמה נמוכה – במסגרת תוכנית גרעין אזרחית. מבחינתם, שליטה בכל מחזור הדלק הגרעיני היא תנאי הכרחי. האמריקאים, בלחץ ישראלי, מבינים שוויתור כזה עלול לשמש פתח להתקדמות חשאית לפצצה גרעינית.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 12.06.2025.
אלי קלוטשטיין: המצב הנוכחי כולל "משחק פסיכולוגי" או שימוש במנופים מסוימים כדי לנסות להשפיע על תוצאות המשא ומתן, שכרגע תקוע. יחד עם זאת, קיימת גם הכנה אמיתית של האמריקאים למקרה שהעסק מסלים והופך להיות מתקפה. כלומר, שתי האפשרויות נמצאות על השולחן: גם לוחמה פסיכולוגית וגם היערכות אמיתית למלחמה.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 12.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: הפעילות של חבורת אבו שבאב משחררת את הצבא מלעשות את אותה פעילות, והדבר גם מקטין את מקדם החיכוך וגם משמעותי למניעת פגיעה בחיילי צה"ל. במקום לשלוח חיילים ישראליים לאבטח שיירות סיוע או לפטרל באזורים מסוכנים, ישראל יכולה להסתמך על כוח מקומי שמכיר את השטח ואת האוכלוסייה. זה עוזר לישראל לנתק את חמאס מהשליטה באספקת הסיוע ההומניטרי כפלטפורמה לשליטה באוכלוסייה
משה פוזיילוב: פתאום קמה פה מיליציה – זה התחיל מ-50 איש והיום הם כבר יותר מ-250 איש. יש כמה מיליציות שמתחילות לעשות את מה שחמאס הכי פוחד ממנו – צדק. בסוף מה אנשים רוצים? לאכול, לשרוד ולחיות בכבוד מבלי להיות תלויים בחסדים של חמאס שתופס אותם ומכניע אותם. הדבר הזה משרת אותנו
הכתבה פורסמה ב-N12, בתאריך 12.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני מניח שיש סוג של פיכחון של טראמפ, אבל מצד שני יכול להיות שיש פה סוג של אסטרטגיה כדי להפעיל עוד לחץ על איראן. כשמועבר דיווח שהוא דרש מנתניהו לא לדבר על תקיפה של איראן כל עוד מתנהל המו"מ, זו אמירה יותר ממרומזת שיש כאן רוטווילר שארה"ב מחזיקה אותו חזק אבל יכולה לשחרר אותו בכל רגע נתון.
הנהגת החוץ של חמאס הפכה להיות יותר משמעותית וחזקה, רובה ככולה באוריינטציה כלפי איראן ולכן גם מושפעת וכאן יכולים להבין ולזהות סוג של מעורבות איראנית שפועלת לכיוון של הקשחת עמדות. מצד אחר יכול להיות שבמו"מ בין ארה"ב לאיראן -ארה"ב מנסה להשתמש באיראן כאיזשהו כלי נוסף במו"מ שבו היא מוכנה תמורת מאמץ אירני לטובת המו"מ מול חמאס לקבל נקודות לטובתה. זו ספוקלציה שלי.
הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 11.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שלא יהיה מופרך להניח שיש כאן מהלך הרבה יותר גדול, בין 3 גורמים – ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית שתכליתו להתחיל לבנות כאן תשתית לחלופת שלטון אזרחי ברצועת עזה ביום שאחרי. זה כמובן של הרש"פ של רמאללה כיום. יכול להיות שעל ציר הזמן זה יילך ויתעבה.
יש הרבה מאד משתנים ואילוצים ואנחנו בסביבת מלחמה פעילה. ההתמודדות היא עם ארגון מאד נחוש, גמיש, היברידי שיודע לעבור מהר מאד מצבא טרור מאורגן ללוחמת טרור וגרילה מבוזרת ללא שליטה מרכזית.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 10.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אין ספק שיש כאן מה שנקרא קריאת תגר על ההגמוניה שהייתה לחמאס ברצועת עזה והדבר הזה מאוד מאוד מטריד אותם. צריך לזכור שגם בין אבו שבאב וחבורתו יש חשבון דמים לא פשוט עם חמאס, כי הם רצחו את אחיו ועוד כמה מבני השבט. הוא היה בעברו מאנשי הפתח, מאנשי הרשות ויש לו קשר למנגנון המודעין המסכל. כמובן שהוא גם עבריין במובן של מי שהפעיל איזושהי כנופיה שעסקה בהברחות. יש לו מיליציה בסדר גודל של מאות ספורות של אנשים, להערכתי בין 100 ל-200 והוא זה שכרגע בעיקרון שולט בשטח ברמה הפלסטינית בדרום הרצועה.
אני לא חושב שהוא יכול להיות חלופה שילטונית אזרחית לחמאס ברצועת עזה ביום שאחרי. אני חושב שהם יכולים בעת הזאת להיות עוד כלי בידי צה"ל, בידי ישראל להחלשת חמאס, ולאילוץ של חמאס להשקיע מאמץ וקשב בהתמודדות עם האתגר הזה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 10.06.2025.
