בתקשורת
אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: אני באופן אישי לא רואה את הקשר בין הגברת הלחץ לרצונם של האויבים לסיים את העסקה. זה לא מסתדר לי עם דברים שאמר השבוע אחד ממנהיגי חמאס: "אנחנו לא באנו לנצח פה. אנחנו באנו לכפות על מדינת ישראל התשה ארוכה". אם זו הייתה מטרתם, אז הם הצליחו יפה מאוד. צריך להיזהר מאוד מהעניין הזה של התשה.
כל הרעיון לרכז את כולם במקום אחד הוא "לא מוצלח, ודאי לא בתקופה הזאת". אבל היה שם רעיון שלדעתי הוא ממש שובר שוויון ומשנה את המצב מאוד. הרעיון היה להוציא את האזרחים מהמקומות שבהם שולט חמאס על ידי כך שפשוט הופכים את נקודות חלוקת האוכל למקלטים הומניטריים. כלומר, מי שבא לקבל אוכל נשאר במקום. כמובן שצריכים להיות שם תנאים טובים לכך, כמו אוהלים, סניטציה, שירותי רפואה ועוד. בצורה כזו, גם אלה שלא הגיעו יגיעו, וזה יכול ליצור "שינוי" אמיתי.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 21.07.2025.
רות וסרמן לנדה: ג'יי.די. ואנס, כשביקר בוועידה ביטחונית באירופה, דיבר על מצב הדמוקרטיה — על כך שאנשים כבר לא יכולים לדבר בחופשיות אם דבריהם אינם תואמים את השיח של 'קבלת האחר'. זו בדיוק הדינמיקה שאנחנו רואים סביב טראמפ, לא רק בארה"ב אלא בכל העולם. חייבים לאפשר חופש ביטוי ודמוקרטיה אמיתית לכולם. באירופה, למשל, אי אפשר לדבר באופן חופשי. בבריטניה אתה עלול להיעצר אם תאמר מילה נגד האיסלאם. בפולין, הזרם המרכזי הוא אנטי-הגירה. בספרד זה עדיין נחשב לשוליים, וגם בגרמניה. באירלנד שורר טירוף מוחלט, ובאנגליה ובמדינות רבות אחרות באירופה יש התעוררות של עמדות נגד. תראה מה קבע לאחרונה בית המשפט בצרפת — כל עזתי יכול לקבל אזרחות או מעמד פליט.
מתוך תכנית "הערביסטים בערוץ I24, בתאריך 19.07.2025.

ד"ר יוסי מנשרוף: המוטיבציה האיראנית לבצע פיגוע נגד יעד ישראלי או יהודי בחו"ל ניכרת כבר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הדבר מחייב את ישראל להגביר ביתר שאת את תשומת לב בכיוון הזה. דפוס הפעולה האיראני בשני העשורים האחרונים מלמד שמנגנוני הטרור האיראנים, במיוחד משרד המודיעין האיראני וכח קודס, פועלים באמצעות סוכנים סוכנים מופעלים שונים שהם בעלי זיקה לאיראן, כמו שניתן ללמוד למשל מהמקרה של האזרח הדני ממוצא איראני שנעצר בראשית החודש בגרמניה, או שהם מוסלמים ממדינות שונות שמחזיקים בנגישות רלוונטית. אפיק פעולה נוסף שהאיראנים מסתייעים בו הם קבוצות פשע וארגוני עולם תחתון מקומיים, כפי שניתן ללמוד ממגוון פרשיות טרור שהאיראנים בקשו לקדם ברחבי אירופה נגד ישראל ונגד מתנגדי משטר איראנים.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 18.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: בסוריה נכנסנו לתוך מרחב מאוד מורכב ובעייתי, שיש בו גם מתחים שצריך לדעת להתמודד איתם. מצד אחד, לישראל יש מחויבות היסטורית וערכית כלפי הדרוזים בסוריה ובמרחב בכלל – יש לנו ברית היסטורית איתם. כמו כן, יש לנו מחויבות כלפי מיעוטים נוספים, בהם נוצרים וכורדים. מעבר לכך, יש את הצורך הישראלי להבטיח את קיומו של מרחב חיץ שמספקים הר הדרוזים והאוכלוסייה הדרוזית בו – מרחב שחולש על דרום סוריה ומקרין ביטחונית על רמת הגולן.
מצד שני, לא נכון שישראל תתערב שם בצורה עמוקה מדי. יש לנו אינטרסים גם מול המשטר הסורי הנוכחי – אינטרסים של ייצוב המציאות הביטחונית במסגרת כלשהי של הבנות, ויש גם שותפות אינטרסים בינינו לבינם בדחיקת האיראנים מהאזור.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 16.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: הגמישות הישראלית קיימת, למשל בשאלה איפה יעבור ציר מורג — האם במקומו הנוכחי או בצמצום המרחב שבין פילדלפי למורג. אבל הדרישות שחמאס מציבה, לקבל את סיום המלחמה במסגרת עסקה חלקית ולקבל ערבויות בינלאומיות, בעיקר אמריקאיות, לכך שישראל לא תחדש את הלחימה — הן דרישות שישראל איננה יכולה לקבל.
המשמעות של דרישות חמאס היא שבסיומה של עסקה חלקית היא נותרת כריבון אפקטיבי בעזה, וגם מחזיקה בחלק מהחטופים. זו תוצאה שישראל לא יכולה להשלים איתה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 16.07.2025.
משה פוזיילוב: אני חושב שאנחנו צריכים להבין שהדרך אל השליטים הערבים, לצערנו, עוברת באמצעות עוצמה ולפעמים גם שימוש בכוח. ועובדה שהרבה מלל יפה לא עצר אותו מלעשות שפטים בעדה הדרוזית בסוֵוידָה, ושימוש בכוח עצר אותו.
בערבית יש פתגם שאומר: "כלאם, מא-פי עליה ג'ומרוכ" – אין מכס על מילים. מילים הוא יכול להגיד. אנחנו לא בוחנים מילים – אנחנו צריכים לבחון מעשים. לבחון לא כוונות ומחשבות של היריבים שלנו, אלא לבחון את המעשים שלהם ואת היכולת שלהם לממש אותם. ובזה ישראל פעם אחרי פעם שוגה. זה לא רק ישראל – זה בכלל התפיסה המערבית. התפיסה המערבית שוגה בעניין.
הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 17.07.2025.

משה פוזיילוב: יש רגעים שבהם נדמה שהכול תקוע: שחרור החטופים בעזה, המבוי הסתום בלחימה, והתחושה שאין מוצא, אבל כשמסתכלים היטב על הדפוס שחוזר על עצמו בזירות השונות, מבינים שמשחק ארוך מתנהל כאן – משחק שמוכר היטב לראש הממשלה בנימין נתניהו ואשר הוא שולט בסודותיו היטב. כדי להבין את המהלכים החוזרים בניהול הקרב מאז אוקטובר 23 צריך לסקור את מהלכי המלחמה בלבנון ובאיראן.
הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 16.07.2025.

מאיר בן שבת: טורקיה וקטאר הן למעשה המנהיגות של 'ציר האחים המוסלמים'. לשתיהן שאיפות להגדיל את השפעתן באזור ומעבר לו ומשאבים שמנותבים לכך. שתיהן 'רוקדות על כל החתונות' ומפיקות רווחים מהפוזיציה הזו שמאפשרת להן להצטייר כמתווכות. נפילת הציר השיעי בראשות איראן יצרה חלל שאליו קטאר וטורקיה שואפות להיכנס. לא במקרה שתיהן היו המדינות הראשונות שפתחו שגרירויות בדמשק של משטר אל־ג'ולאני ופעלו להכרה בינלאומית במשטר זה ולהכשרת הדרך לשיקום סוריה.
אגב, הפעולה הישראלית בסוריה, שנועדה להגן על הדרוזים מפני כוחות אל־ג'ולאני, משרתת גם את האינטרס הזה. לישראל עדיף שהדרוזים ישלטו באזור האסטרטגי הזה ולא כוחות אל־ג'ולאני, שנתמכים על ידי טורקיה.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 16.07.2025.
ד"ר יוסי מנשרוף: אני משוכנע שהאיראנים ירצו לנקום. השאלה הגדולה היא מתי, ויש כמה שיקולים: שיעורי הבית והפקת הלקחים שהם רוצים לעשות. הם התגלו במלחמה הזו כחדירים. הם איבדו מדעני גרעין מהמדרגה הראשונה.
אני מכוון להגיד שהברירה היחידה שנותרה בידי איראן להגיב כראוי בעיניהם זה כנראה מתקפת טילים בליסטית, כשמוטיב ההפתעה התגלה בעיניהם כאפקטיבי וחשוב. השאלה היא האם ירצו שוב להיכנס להחלפת מהלומות מול ישראל, והאם הם מרגישים בשלים להיכנס לזה בידיעה שישראל תשיב.
הראיון התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 15.07.2025.