רות וסרמן לנדה: המצרים נמצאים בפאניקה בעיקר בשל תנועת האוכלוסייה העזתית דרומה, מה שמגביר את הלחץ סמוך לגבול עם מצרים. הם אינם מעוניינים בנוכחות פלסטינים משטח עזה בתחומם, וחוששים מאוד מכניסה המונית שלהם לשטח מצרים.
המצרים מכירים היטב את רצועת עזה ותושביה. כבר ב־1948 הם כבשו את עזה מידי המנדט הבריטי, אך כאשר נחתם הסכם השלום עם ישראל, הם לא הסכימו לקבל את הרצועה בחזרה – עד כדי כך הם נרתעו ממנה.
הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב' בתאריך 24.08.2025.
סופי קובזנצב: אני חושבת שהיה שיח מאד פרקטי, אבל אני חוששת שהפערים בין אוקראינה לרוסיה מאד גדולים. זלנסקי הגיע מלווה במנהיגי אירופה רק כדי להראות כמה לאירופה חשוב שיהיה פתרון, הם מבינים שהקו האחרון זו אוקראינה לפני שרוסיה תתקדם מערבה יותר.
רוסיה נמצאת במקום מאד בעייתי, היא איבדה אחיזה במזרח התיכון, בסוריה היא כמעט ולא נוכחת מלבד שני הבסיסים שהיא מחזיקה שם בכוח, מול איראן היא נתפסה כבעלת ברית מאד בעייתית וההסכם בקווקז בין אזרבייג'ן לארמניה הוציא אותה מתפקיד המתווכת בכלל. עבורה המערכה במזרח אירופה היא אחד ההישגים החשובים ביותר שישפיע פנימית וישפיע על המעמד שלה כמעצמה ולכן אני לא רואה את פוטין יורד מהעץ.
הראיון המלא התקיים בתכנית סיכום השבוע של כאן רקע, בתאריך 22.08.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שהמנהיגות הישראלית צריכה לומר את הדברים לציבור בישראל בצורה הברורה והכנה ביותר: אנחנו במלחמה, וצריך לסיים אותה כשחמאס אינו שם. חשוב מאוד להבין שאם אחרי שנתיים נסיים את האירוע כשחמאס נשאר כריבון אפקטיבי – זה לא פחות מניצחון אולטימטיבי לחמאס. זה יהיה כרוח במפרשי כל ציר ההתנגדות, ויביא את חיזבאללה לנפח שרירים.
כיבוש עזה נותר כאופציה על השולחן. ישראל צריכה להציג הצעת אולטימטום – ישראל מוכנה להפסקת הלחימה תמורת תנאים ביטחוניים, שחרור החטופים ואחריות ביטחונית גוברת של ישראל. חמאס – יש לכם שבוע. אם לא תיענו להצעה, ישראל תלך לכיבוש מלא של הרצועה, פירוק חמאס, והחלת ממשל צבאי לפרק הזמן הנדרש עד הקמת שלטון אזרחי, שיתמך בכוח משימה בין-ערבי. לאחר מכן נראה מה יהיה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 20.08.2025.
פרופ' קובי מיכאל: ישראל טועה כשהיא לא מציגה תכנית, כשהיא מדברת באופן גורף נגד מעורבות של הרש"פ, שצריכה להיות בממשלת טכנוקרטים שתקום ברצועת עזה. חמאס צריך להתפרק ולא להיות חלק מהשלטון ברצועת עזה. הממשלה שתקום צריכה להיות בזיקה לרש"פ, במקביל לכניסה לתהליך של רפורמות פנימיות. כשכל זה יקרה ואני מעריך שזה ייקח שנתיים-שלוש, אז יכול להיות שתהיה הבשלה של תנאים לשלטון אזרחי פלסטיני אחר בגיבוי כוח משימה בין ערבי.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 20.08.2025.
משה פוזיילוב: ישראל צריכה להתכונן לכיבוש עזה והכרעת חמאס כאילו אין מו"מ. עד שהחמאס לא יושמד, אין סיכוי שנחזיר חטופים. ככל שהם ירגישו שהאיום אמיתי, כך המו"מ יתקדם.
אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על הציוצים האחרונים של טראמפ ובכירים בממשל, ורואים שיש שם הבנה אפילו יותר עמוקה מזו שיש בישראל. טראמפ מגלה אחריות. הוא ביקש לחקור ולבדוק את הנושא של הרעב בעזה. יש מצב שיש שם אנשים רעבים כיוון שחמאס והאו"ם לא מוכנים לשתף פעולה עם המנהלת והסיוע האמריקאי. הרבה ממשלוחי המזון הגיעו לעזה ולא חולקו, כיוון שחמאס רוצה את השליטה בידיו.
הרראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 20.08.2025.
סופי קובזנצב: המצב מורכב מאוד, על אף האופטימיות שטראמפ משדר החל מהפסגה באלסקה עם פוטין וגם אמש במסיבת העיתונאים. הפערים בין הצדדים, רוסיה ואוקראינה, מאוד משמעותיים.
רוסיה הציבה מספר דרישות, כאשר המשמעותיות ביותר הן אי הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו, מה שמשפיע על עצמאותה וריבונותה של אוקראינה, וכן ויתורים טריטוריאליים נרחבים, לרבות הכרה בחצי האי קרים כרוסי וויתור על שטחים בחבל דונבאס, ובפרט בדונייצק, כולל שטחים שרוסיה אפילו לא כבשה.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 19.08.2025.
נועה לזימי: העוצמה של החות'ים נובעת במידה רבה מחולשת יריביהם – פיצול, חוסר לכידות ותגובה בין-לאומית רפה. סעודיה ואיחוד האמירויות, שבעבר ניהלו מעורבות ישירה בלחימה, פועלות כיום בעיקר דרך כוחות מקומיים שסובלים מנאמנויות שבטיות ופוליטיות סותרות, מצב שמקשה על יצירת שרשרת פיקוד אפקטיבית. שתי המדינות גם אינן מוכנות להחריף את מעורבותן ללא ערבויות אמריקניות, ולכן נוצרה דינמיקה של הימנעות מהסלמה שמביאה לנורמליזציה דה־פקטו של שלטון החות'ים.
ארצות הברית היא הגורם שיכול לשנות את המשוואה. רק ערבויות ביטחוניות אמריקניות יאפשרו למדינות האזור לנקוט צעדים חריפים יותר נגד החות'ים, מבלי לחשוש מתגובת־נקם. הסנקציות האמריקאיות הקיימות אינן אפקטיביות דיין, וניסיון ממשלת תימן לנתק את המערכת הבנקאית בשליטת החות'ים מהסוויפט היה יכול להחלישם משמעותית – אך לא יושם.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 19.08.2025.
רות וסרמן לנדה: מצרים מעוניינת בישראל חלשה ועסוקה בסוגיה הפלסטינית לעוד שנים רבות. מצד אחד הם מתעצמים וחד משמעית נערכים צבאית נגד ישראל ועלינו לקחת זאת בחשבון, ומצד שני – אני מעריכה שמצרים לא תמהר לפתוח במלחמה נגדנו.
מצרים גם לא תמהר לבטל את הסכם השלום איתנו שכן היא רואה בו נכס אסטרטגי. עם זאת עלינו להבין שהמילה שלום אצלנו, והמילה שלום אצלם, זו לא אותה פרשנות. המצרים אמנם רואים בהסכם הזה נכס אסטרטגי, אבל במקביל תופסים את מדינת ישראל כמדינת אויב.
הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 19.8.2025.
פרופ' קובי מיכאל: יש חולשה מבנית וא-סימטריה ביחסי דרג צבאי ודרג מדיני בישראל, שבה הצבא הוא סוג של סמכות ידע. לכל אזרח בישראל יש נגיעה בצבא, ישירה (שרות) או עקיפה (שרות של קרובי משפחה או חברים) והצבא בישראל באופן היסטורי נהנה מרמת אמון מאד גבוהה ביחס לדרג המדיני.
שני כלים עיקריים היו חסרים לנו לפני ה-7 באוקטובר: להבין את המשמעות של הפיקוח האזרחי מהותי ולנסות ולצמצם מאד את הא-סימטריה שקיימת בין תשתית הידע הצבאית למדינית.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19.08.2025.
פרופ' קובי מיכאל: הנהגת חמאס מרגישה מספיק בטוחה כדי להמשיך להתל בישראל ובמתווכות לגבי חידוש המו"מ. הם משמיעים קולות של מי שמוכן לחזור לשולחן המו"מ ולא עושים זאת בפועל, וכך הם מייצרים עוד לחץ על ישראל כדי להרחיקה מהעניין של כיבוש עזה. במובן הזה אנחנו בבעיה – מדברים יותר מדי, עושים פחות מדי, אנחנו לא משכנעים את עצמנו וגם לא את חמאס.
אנחנו צריכים להניח שיש כבר חטופים בתוך העיר עזה. האמירה של חמאס שיעבירו את החטופים לתוך העיר עזה, זה עוד כלי במאמצי התודעה. הם מצליחים להוציא לנו את הנשמה בפיצנטה, דרך כל המהלכים הללו לשמור על האינטרסים החיוניים שלהם. הם מתקדמים עקב בצד אגודל והם בתודעת ניצחון.
הם חושבים שהם יגיעו למצב שבו הקהילה הבין לאומית תכפה על ישראל את הפסקת המלחמה מבלי שחמאס צריך לוותר על הכנסים שברשותם וכשהם נשארים במקומם כארגון אפקטיבי.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 18.08.2025.
