רות פינס פלדמן: אני חושבת שלפי שעה יש צינון של הדברים, אך הכול נשמר על אש נמוכה. אין ספק שיש שינוי – גם בטון, גם בדבריו של טראמפ, וברמת האיומים. יש אכזבה מדברים שטראמפ אמר, שלפיהם איראן הפסיקה את ההוצאות להורג. בסופו של דבר, הכול תלוי בטראמפ.
המציאות היא שככל הנראה, בשלב זה, גם גורמים בתוך הממשל, גם חוסר התמיכה מצד הציבור האמריקאי וגם מדינות ערב המתונות שפנו לטראמפ, הבהירו לנשיא שזה אינו הזמן לבצע את התקיפה.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 15 לינואר 2026.
רות פינס פלדמן: רות פינס פלדמן: אני חושבת שלפי שעה יש צינון של הדברים, אך ייתכן שהכול נשמר על אש נמוכה. אין ספק שיש שינוי – גם בטון, גם בדבריו של טראמפ, וברמת האיומים. יש אף אכזבה מדברים שטראמפ אמר, שלפיהם איראן הפסיקה את ההוצאות להורג. בסופו של דבר, הכול תלוי בטראמפ ובאופן שבו הוא משתמש ברטוריקה שלו ובמסרים שהוא משדר.
המציאות היא שככל הנראה, בשלב זה, גם גורמים בתוך הממשל, גם הציבור האמריקאי וגם מדינות ערב המתונות פנו לטראמפ והבהירו שזה אינו הזמן לבצע את אותה תקיפה שהוא רצה.
הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 15 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: מדובר כרגע על כמה תרחישים. אני לא יודע מה זה 'סביר' מכיוון שאנחנו לא יודעים מה עובר בין שתי האוזניים של הנשיא טראמפ או מה עובר בין שתי האוזניים של המנהיג העליון חמינאי. אבל בהתחשב בכך, התרחיש הראשון, והוא אולי היותר סביר כעת, הוא שהמשטר יצליח לדכא את ההפגנות הללו. זה לא אומר שהוא יצליח לדכא את המוטיבציה או יצליח להעלים את התשתית להתפרצות מחודשת של המחאות מכיוון שהמצב באיראן מאוד קשה ולא נראה שיש אופק חיובי. אבל כמו שנראה כרגע ברמת האלימות והרצחנות, שהם מטפלים במחאה ויש ירידה כנראה בהיקף המחאות שהיו אתמול – לכן זה תרחיש סביר שהם יצליחו לדכא את זה.
התפרסם בגלובס, בתאריך 14 לינואר 2026.
אלי קלוטשטיין: אנחנו לא יודעים מתי האמריקנים יעשו את מה שהם מתכננים לעשות או מה הם יעשו. יש להם מנעד רחב מאוד של אפשרויות לפעול נגד האיראנים. זה יכול להיות ברמה הכי קיצונית, כמו למשל חיסול דמויות מפתח בממשל האיראני או בכוחות הביטחון האיראניים, וגם שם הם יכולים לבחור אחרי מי הם הולכים. הם יכולים ללכת אחרי האנשים שאמונים על דיכוי המחאה או שהם יכולים ללכת נגד משמרות המהפכה באופן כללי, על אנשי משמרות המהפכה והבסיג'.
הבעיה היא שלממשל אין כרגע פתרון כלכלי שיוכל לשכנע את האזרחים שהמצב שלהם ישתפר. לכן גם אם הממשל איכשהו יצליח להתגבר על המחאות בזמן הזה, בעתיד הקרוב כנראה הן יתפרצו שוב בצורה כזו או אחרת, כי לאזרחים כבר אין מה להפסיד.
הריאיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 14 בינואר, 2026.
ד"ר רפאל בן-לוי: נתניהו צודק שהגענו למצב שבו ישראל יכולה לממן בעצמה את רכישת הציוד הצבאי מארה״ב. כאשר התחיל מודל המענקים, שניתן לפדותם לרכישות מתעשיות אמריקניות, זה היה בשנות ה־70. היקף הסיוע אז היה שווה ערך לכ־20% מהתמ״ג הישראלי. כיום מדובר בפחות מאחוז אחד. בראייה מקרו־כלכלית, בוודאי על פני עשור, ישראל יכולה לממן זאת בעצמה.
צריך גם לבחון את המתרחש בארה״ב: האמריקנים מחפשים שותפים חזקים, כאלה שיכולים לעמוד ברשות עצמם. עדיף לנו לבוא לטראמפ ולומר שאיננו זקוקים לכסף שלהם, ולשנות את אופי היחסים לשותפות אמיתית.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: טראמפ התגאה מאוד בעובדה שישנן 59 מדינות שהביעו נכונות להצטרף לכוח כזה, אך עלינו להבין את האתגר התרבותי הניצב בפניו, המתחלק לשלוש רמות:
בתוך הכוח עצמו: פערי התרבויות בין הכוחות מהמדינות השונות הם גדולים מאוד, מה שיקשה על פעולה קוהרנטית ומסונכרנת.
המפגש בין הרכיב האזרחי לצבאי: הכוח אמור לסייע לממשל הטכנוקרטים שיוקם באכיפת חוק וסדר – פעולות שהן אזרחיות במהותן אך דורשות גיבוי צבאי.
הפער מול האוכלוסייה המקומית: זהו האתגר המשמעותי ביותר. הוא כולל את הבנת התרבות המקומית, הבנת מבנה הכוח של החברה העזתית והיבטים שיאפשרו לכוח המשימה לנווט נכון בתוך הזירה.מה כבר יודע חייל דני על עזה? תהליך ההכשרה הנדרש למשימה כזו הוא ארוך ומורכב, והוא לא יסתיים גם ברגע שהכוח יתחיל לפעול בשטח. זוהי אופרציה סבוכה במיוחד שסימני שאלה רבים מרחפים מעליה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: מדובר במערכה צבאית שיש בה רכיב אווירי, יבשתי ואולי גם ימי. ארצות הברית אף דוחקת בישראל לפעול כך, משום שקצה נפשו של הנשיא טראמפ מהזירה הלבנונית, והוא מבין שהמצב הנוכחי עלול בסופו של דבר לשבש את תוכניתו ל"מזרח התיכון החדש". ישראל צריכה למצוא את העיתוי הנכון כדי לעשות את מה שמתחייב לעשות.
זהו אינטרס ישראלי שחיזבאללה לא תחזור להיות איום מרכזי, אך זהו גם אינטרס של טראמפ, שכן הוא רואה בפלטפורמה של הסכמי אברהם ובהכללת לבנון וסוריה במסגרתם דרך שתאפשר הגעה קלה יותר לארכיטקטורה האזורית החדשה שהוא מבקש ליצור כאן. בנוסף, זהו אמצעי נוסף להחלשת ציר ההתנגדות של איראן.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 לינואר 2026.
להב הרקוב: בלבנון אנחנו רוצים שצה"ל יטפל בבעיה בלבנון. הם לא יכולים לשמר שם את ההצלחה של צה"ל, ואנחנו לא יכולים להישאר שם לאורך זמן – ולכן זה אתגר ממש גדול.
סוריה: טראמפ רוצה שנסגור את הפרק הזה, ולא הכול תלוי בישראל. ג'ולאני לא הצליח לאחד את כל סוריה תחת מנהיגותו, ולכן גם אם ייחתם הסכם ביטחוני, לא בטוח שהוא יחזיק מעמד.
טורקיה: הטורקים אינם בדיוק חברים שלנו, וטראמפ לא מבין את הסכנה שטמונה בארדואן. בישראל חושבים אחרת – ובצדק.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 07 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: טראמפ, מצד אחד, בלתי צפוי; מצד שני הוא נחוש ובלתי ניתן לעצירה. צריך לזכור שהוא לא מאפשר לאיש לשבש את דרכו, והוא גם לא ייתן לישראל להפריע לו. לכן, כשזה מגיע לסוגיה של עזה או איראן, אני מציע לנו להיות פחות משועשעים מהעניין הזה. הוא מתעקש מאוד על נוכחות טורקית בעזה, שתאפשר את הישארות חמאס כגורם ריבוני ושלטוני ברצועת עזה. אם זה מה שהוא יחליט שיקרה – הוא יכפה את זה עלינו.
יש תיאום הדוק מאוד בין טראמפ לנתניהו. זה נכס, אבל הוא יכול להתהפך עלינו בשנייה. אני רוצה להזכיר את העובדה שהוא עצר את גל התקיפות האחרון שלנו באיראן, כשהמטוסים כבר היו באוויר. במקום שבו ישראל, מתוך האינטרסים שלה, תשבש את מה שחשוב לטראמפ – הוא יתהפך עלינו. זו צריכה להיות הנחת העבודה שלנו.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 07 לינואר 2026.
רות פינס פלדמן: המסר של הפעולה האמריקאית בונצואלה, המכוון גם לסין, רוסיה ואיראן, הוא – לא להתעסק בחצר האחורית של ארה״ב. מדובר במהלך שחוצה גבולות. טראמפ מנסה לשרטט קווים גלובליים ברורים של אזורי שליטה במאבק הבין-מעצמתי.
קיים חשש אמיתי מהצעד הבא שטראמפ ינקוט ומהאפקט שייצר הדבר, גם בזירות אחרות בהן קיימת מתיחות, כמו טייוואן. גם כאן המסר לאיראן ברור: לא להתעסק עם ארה״ב.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 06 לינואר 2026.
