משה פוזיילוב: מדובר באתגר בעל השלכות רחבות החורגות מתחום הסדר הציבורי בלבד, ומשליכות על הביטחון הלאומי, על רציפות תפקודית של מערכות אזרחיות וביטחוניות. האתגר משליך על יכולתה של המדינה לממש את סמכותה באופן אפקטיבי ושוויוני. במקומות שבהם נחלשת האכיפה, מתפתחים מוקדי כוח עברייניים בעלי מאפיינים ארגוניים, כלכליים ולעיתים גם טריטוריאליים, המערערים בפועל את מונופול המדינה על השימוש הלגיטימי בכוח.
הציטוטים המלאים התפרסמו במעריב, בתאריך 19 לינואר 2026.
ד"ר יוסי מנשרוף: חיזבאללה שומר על שתיקה. הוא לכוד בין המדינה הלבנונית לבין ארצות הברית וישראל, שלוחצות עליו. הוא לא הוציא הגה או איים במקרה של תקיפת איראן, בניגוד לנסראללה בשנים קודמות, שהקפיד להצהיר שיסייע למשטר.
איראן מצויה במשבר אנרגיה, במשבר כלכלי ובמשבר מים. כלומר, חמינאהי העדיף לשקם את חיזבאללה, אף שארצו שלו שקועה במשבר עמוק. במקביל, האמריקאים מגבירים כוחות במזרח התיכון, וטראמפ מדבר על חמינאהי כמטרה אפשרית. כושר ההרתעה של איראן נפגע מאוד במבצעי עם כלביא וחרבות ברזל. למעשה, חומת ההגנה של המשטר נפרצה והתרסקה.
לאיראן אין עוד את קיר המגן שממנו נהנתה שנים רבות. חמינאהי הכניס את איראן למעגל האש, וכעת איראן משלמת את המחיר.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 19 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: מאז הפסקת האש בתחילת אוקטובר הוא נמצא בתהליך קבוע, שיטתי ומואץ של שיקום יכולותיו. אמנם חשוב לומר שהם רחוקים מלהיות אותו איום שהכרנו ב־7 באוקטובר, אך מצבו הולך ומשתפר מיום ליום.
יש לו כיום אפשרות לגייס אנשים, לשלם להם ולאמן אותם. הם אינם ברמה של הנוח׳בות, אבל הם מגייסים ומכשירים כוח אדם. במקביל, הם משקמים את תשתית המנהרות, מחדשים את תעשיית הנשק העצמית שהייתה להם, ומשתמשים בנפלים של פצצות שלנו שנמצאים ברצועה.
יש להם שלוש פלטפורמות להברחות: הראשונה – באמצעות רחפנים שמגיעים מסיני; השנייה – הפלטפורמה של הסיוע ההומניטרי; והשלישית – במרחב הימי. נכנס הרבה מאוד כסף פנימה באמצעות הסיוע ההומניטרי, והם ממשיכים להבריח כסף לתוך הרצועה באמצעות קריפטו וחלפנות טורקית.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 19 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: ההתערבות במקרה של הכורדים מורכבת יותר, בעיקר בשל הממד הגיאוגרפי. מדובר באזור שקשה לנו להגיע אליו – צפון־מזרח סוריה. באופן עקרוני, ישראל צריכה לעמוד לצד מיעוטים במזרח התיכון, שכן גם אנחנו מיעוט. אם נעמוד מהצד כאשר מיעוטים אחרים נרדפים, לא תהיה לנו זכות מוסרית לתבוע סיוע או הזדהות במקרה שמישהו יבקש לפגוע בנו.
אני חושב שיש כאן אמת מידה מוסרית ברורה – מצפון יהודי ואנושי – ולכך יש גם ערך אסטרטגי. לברית עם הכורדים בעיראק או בסוריה יכולה להיות השפעה גם על יצירת ברית עם המיעוט הכורדי באיראן. לברית עם הדרוזים במרחב של הגולן הסורי יש חשיבות רבה מבחינה אסטרטגית; הם מסייעים לנו בהתמודדות עם גורמים עוינים שונים. מבחינת ישראל, נכון לפעול כך, ואני מניח שגם מושקעת בכך מחשבה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19 לינואר 2026.
רותי פינס פלדמן: טראמפ והממשל לא הסירו את האופציה מעל הפרק, והייתה הקפדה לדאוג לכוננות משמעותית של כלל מדינות בסביבה, מה שאולי יגרום לממשל האיראני לחשוש, ואכן טראמפ משתמש לא מעט ברטוריקה של איומים. גם ללא רטוריקה אגרסיבית איראנית עדיין טראמפ היה משמר את האופציה הצבאית. יתכן שאם הם ימשיכו להתגרות בטראמפ נראה תקיפה ללא הססנות.
לצערי אנחנו מאוד תלויים באדם אחד, טראמפ, וכל העולם פועל ומתמודד עם השלכות של פעולות של איש אחד, ולכן לא ניתן לשער מה יהיה. ברור שיש רצון אמריקאי להחליף את המשטר בטהרן, אבל השאלה היא שאלת העיתוי. זה הדבר הנכון ביותר לומר בשלב הזה.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 18 לינואר 2026.
אלי קלוטשטיין: "אני חושב שטראמפ מחכה בין היתר לצבירת כוחות שלו באזור. אנחנו רואים תנועות של נושאת המטוסים שלו, למשל, שמתקרבת למזרח התיכון, ומטוסים שמעמיסים ציוד באזור. חסרים לו כוחות עדיין אולי למהלומה הגדולה מאוד, אם הוא היה רוצה לעשות אותה, ומצד שני הוא גם נותן סוג של הזדמנות למשא ומתן, סוג של הזדמנות לראות אם האיראנים בכל זאת יתקפלו בסוגיות אחרות כמו הסכם הגרעין, עניין הטילים.
"אני לא חושב שטראמפ תולה בכך הרבה תקוות, אבל בינתיים הוא משלים את המהלכים הצבאיים. הוא הבטיח למפגינים עזרה, והוא אדם שאוהב לעשות את הדברים בצורה גדולה, והוא גם אוהב לשמור על המילה שלו. אני חושב שבעתיד הלא מאוד קרוב, בטווח הבינוני, נראה דברים זזים בכיוון הזה".
הריאיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 17 בינואר, 2025.
אלי קלוטשטיין: אנחנו יודעים שיש לאיראן אלפי טילים בליסטיים, כשההערכה האחרונה מדברת על כ-3,000 טילים. צילומי לוויין מראים שהם משפצים ועובדים על כל הבסיסים שנפגעו, כמו גם על המנהרות ומתקני הייצור.
כשזה מגיע לטילים בליסטיים, ישנם עוד כמה צווארי בקבוק שצריך להתייחס אליהם, ובראשם המשגרים. לפני המלחמה ההערכות דיברו על כ-500 משגרים, וצה"ל מסר שהשמיד 60% מתוכם. 200 משגרים זה עדיין הרבה מאד, אבל זה הרבה פחות מכוח האש שהיה להם ערב המלחמה. ההערכה בישראל, לפחות ממידע גלוי, היא שיש להם פחות כוח אש ממה שהיה להם ביוני.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 16 לינואר 2026.
נועה לזימי: יש לא מעט סוכנויות סיוע טורקיות בעזה. גם ה-IHH שהגדרנו כארגון טרור. יש המון נוכחות טורקית ברצועה. פשוט לא מדובר על צבא. אבל כבר הפעילות הזו מזיקה, כי מדובר בסופו של דבר על מעטפת אזרחית למנגנוני חמאס. תורכיה וקטאר שואפות לשמר את כוחו ומעמדו של חמאס, וזה מבחינתן עוד גישה לזירה הפלסטינית כולה.
אני לא נמצאת בשיחות סגורות.אני מאוד מקווה שההתנגדות הישראלית לחיילים טורקים זה קו אדום בוהק. תרחיש שבו כוחות צבא טורקיה נמצאים ברצועת עזה, זה למעשה סוג של תנועת מלקחיים – שטורקיה תפעיל עלינו לחץ גם מצפון בסוריה וגם מדרום בעזה, וזה עלול לשים אותנו בעמדה מאוד מסוכנת.
הראיון המלא התקיים ברגע NEWS בתאריך 16 לינואר 2026.
פרופ' קובי מיכאל: בעיקרון, כשמדברים על יציבות משטרים או על נפילתם, צריך להבין שהם נופלים לרוב מבפנים ולא מבחוץ. כדי להפיל משטר מבחוץ צריך לעשות בערך מה שקרה במלחמת העולם השנייה עם גרמניה ויפן: יש לכבוש את המדינות הללו באופן מלא, וגם אז – צריך להיות איזשהו כוח פנימי באותן מדינות שייכנס לנעלי המשטר שנפל או שהופל.
אני לא חושב שארה"ב או ישראל יכולות להביא לנפילת המשטר האיראני באמצעות מתקפה חיצונית. מתקפה יכולה להאיץ או לתמוך בתהליכים פנימיים שיש להם מספיק אנרגיה וארגון, ושיכולים להיכנס לנעלי המשטר שיוקרַס. אנחנו, לדעתי, רחוקים משם באיראן. כפי שאני רואה את הדברים כרגע, זה גם לא מראה סימנים של משהו שעומד לקרות בקרוב.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 16 לינואר 2026.
מאיר בן שבת: יש בגל המחאה הזה, שלא כמו בקודמיו, שלושה מאפיינים שקשורים בהתנהלות המערכת שמחוץ לאיראן, שמבססים אופטימיות אצל מי שמייחל לשינוי. הראשון, הגיבוי שמעניק הנשיא טראמפ למפגינים עד כדי איום בפעולה צבאית. דבר נוסף, הפעלת שירות אינטרנט הלוויינים סטארלינק (Starlink), שהמידע דרכו אמנם מגיע במשורה, אך מונע את החשיכה הדיגיטלית המוחלטת שהמשטר מבקש להטיל. והמאפיין השלישי הוא היעדר תקווה, לפחות באופק הקרוב, למשטר בטהרן אין תשובות למצוקה הכלכלית הקשה. הוא לא יכול לצפות לישועה מצד בני בריתו, ששקועים גם הם במצוקה או במבוכה, והוא גם לא יכול לנחם את אזרחיו באמירה שהגל תכף יחלוף כשלנשיא טראמפ יש עוד שלוש שנות כהונה בבית הלבן.
הראיון המלא פורסם באתר בשבע, בתאריך 15 לינואר 2026.
