אל'מ ד"ר חנן שי התארח באולפן 'כור ההיתוך' לשיחה עם שניאור ובר על התהליכים העמוקים שהובילו להיחלשות הצבא, תפקידו בהקמת פו"ם והמלט"ק, ציר פילדלפי, סוגיית החטופים וחזית הצפון.
התפרסם באתר מידה, בתאריך 08.09.2024.
פרופ' זכי שלום: בסופו של דבר האיש שמסתכל על העימות הטלוויזיוני בין האריס לטראמפ שואל את עצמו האם המועמדים נגעו בבעיות היומיומיות שלו ומי יפתור טוב יותר את הדברים.
מבחינת ישראל – אין ספק שהאריס מציגה עמדות שמנוגדות לעמדות הממשלה הנוכחית בישראל. כשהיא מדברת על הפסקת הלחימה. הכוונה שלה היא שחמאס יישאר ועזה תשוקם. היא בעצם אומרת לישראל קבלו על עצמכם כניעה ואת תנאי סינוואר. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך היהודים בארה"ב יגיבו לזה – האם הם יבינו שיש פה בעיה גדולה תחת שלטונה? אני לא בטוח.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 11.09.2024.
אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: התקיפה בסוריה היא חריגה, כי יש שם מתקנים של המיליציות האיראניות שנועדו לשרת אותן. מפתחים שם כטב"מים וחומרים כימיים לפי מה שדווח בתקשורת. מסיבה זו ההתקפה שהייתה שם לגמרי לגיטימית. נהרגו שם 25 אנשי ונפצעו אחרים. לפי נתונים שקראתי היו שם 14 טילים. אם ההתקפה היא רצינית תהיה בטוח שגם המטרה הייתה רצינית.
אנחנו בלבנון במלחמת התשה קשה מאד. דבר שמנוגד לחלוטין לכל מדיניות הביטחון שלנו מאז ומעולם. יש למלחמה הזו מגבלה קשה מאד – אנחנו לא שולטים במשך, בעצימות וגם לא בהיקף שלה ובעצם מי שמכתיב הכל זה חיזבאללה. צריך להסיר את האיום הזה, כפי שמנסים להסיר מעזה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 09.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: העובדה שקרה אירוע כזה במעבר אלנבי ולא הצלחנו לסכל אותו מבעוד מועד זה בחזקת הפתעה. העובדה שהממלכה הירדנית תוססת ושישנה הסתה שיטתית שם, והיא מעוז של האחים המוסלמים, זו עובדה ידועה. זה שהגבול פרוץ זו גם עובדה ידועה, אבל זה היה במעבר אלנבי שזה משהו אחר.
שגרת האבטחה במעברים הרבה יותר מהודקת מאשר לאורך הגבול גם בצד הירדני וגם בישראלי. יכול להיות שהיה כאן כשל בדיקה או רפיון מסוים. הכל ייבדק. כמו שאני מבין את האירוע הירי התבצע ממש עם הכניסה של המשאית לצד הישראלי. זה ייבדק. אין לי ספק שלירדן יש אינטרס מובהק שלא יקרו מקרים כאלה. ירדן מבינה שישראל היא העוגן הביטחוני שלה. היא תלויה בישראל לא רק בביטחון, אלא גם בענייני אנרגיה ומים ואת זה מבינים שם היטב.
הראיון התקיים בכאן 11, בתאריך 08.09.2024.
רות וסרמן לנדה: המזרח התיכון הוא בעצם כמו הזירה הבין לאומית כולה – יש תמורות מאד משמעותיות, החלשה משמעותית בתפיסה של מדינות האזור, אבל גם בפועל של ארה"ב מבחינת מעורבותה בקונפליקטים ברחבי העולם. יש ניסיון של כוחות אחרים לעלות, כמו סין, איראן, רוסיה ועוד. מנסים לייצר זירה בין לאומית שהיא לא דו קוטבית כמו שהכרנו, אלא רב קוטבית. לדברים האלה יש השפעה משמעותית עלינו, על ביטחוננו ועל היכולת שלנו להשפיע על האזור שלנו.
המצרים מובילים מדיניות דואלית: מצד אחד שונאים את חמאס ורואים בו איום, אבל הם מאד מאד מפחדים שאם לא יהיה חמאס בעזה, יהיה דאע"ש שהוא גרוע יותר. הם משמרים את השליטה המסוימת שיש להם על חמאס ואת מנופי הלחץ עליה, כי הם יודעים שלא יחסלו אותם כל כך מהר, אבל גם משמרים את הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ביטחוני עם ישראל.
הראיון התקיים בתכנית "הנבחרים" של דוד בן בסט ברדיוס 100FM, בתאריך 08.09.2024.
פרופ' זכי שלום: בסקר שנעשה בשבוע האחרון בין יהודי ניו יורק, יש עלייה גדולה מאד בתמיכה בטראמפ נגד האריס. מתחיל להראות שינוי באופי ההצבעה של יהודי ארה"ב. טראמפ בשבוע האחרון העצים בצורה חדה את הביקורת שלו מול ביידן והאריס על האמריקאים שנהרגו ב-7 באוקטובר, על רצח החטופים בעזה שאחד מהם היה אזרח אמריקאי. זה מצביע על כך שטראמפ נמצא תחת לחץ גדול להקצין את אמירותיו בתקווה שזה יביא אליו גורמים תומכי ישראל.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 08.09.2024.
ד"ר עדי שורץ: הנקודה של ירדן שמדי פעם עולה על פני השטח היא נקודה חשובה. אם אנחנו מסתכלים על האסטרטגיה האיראנית להקיף את ישראל בשלוחיה היא די הצליחה בשנים האחרונות. באופן יחסי הצד המזרחי, שזה הגבול הארוך ביותר עם ישראל מהווה את הפרס הגדול. יש ניסיונות של איראן לעורר חוסר יציבות בירדן, חומרי נפץ שעוברים כמעט כלי הפרעה ליו"ש. הגבול הזה הוא קריטי וצריך לשים אליו לב.
ככל שיתקרב 7 באוקטובר, אני חושב שנראה פיגועי השראה וניסיונות לחקות את אירועי 7 באוקטובר כי בעיניהם זו הצלחה מסחררת.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: בזמן שחמאס בונה מחדש את כוחותיו במידה מסוימת, הוא "בוודאי" אינו מחליף את מה שהוא הפסיד. הוא עדיין לא יכול לתפקד במערך צבאי מאורגן. הוא עושה מאמצים לגייס צעירים למלא את השורות, אבל אין לו את היכולת להכשיר אותם, אז זה הישג מוגבל. הם הופכים בעיקר לבשר תותחים.
ההישגים המשמעותיים יותר של חמאס היו למעשה בתחום האזרחי, באמצעות השתלטות על חלוקת הסיוע ההומניטרי. אך עם זאת, אין ספק שהוא ימשיך לעשות מאמץ להתאושש [בצפון עזה], כולל מבחינה צבאית, והישגיו יהיו משמעותיים יותר אם לישראל לא תהיה שם נוכחות צבאית קבועה, כלומר ממשל צבאי. יש צורך גם במצור כללי על האזור עד להשמדת שארית הכוחות המאורגנים של חמאס שנותרו.
הראיון המלא התפרסם במקור ראשון, בתאריך 05.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: נראה כי הולכים לממשל צבאי לפי הדין הבין לאומי בעת מלחמה, שתפקידו לספק מים, מזון, תרופות ומחסה. ממשל צבאי כזה כל מהותו הוא עניין של נוכחות צבאית קבועה בשטח.
הממשל הצבאי המתחייב בעת הזו למיטב הבנתי הוא השלב השלישי לאחר כיבוש שטח וטיהורו. זה השלב לפני האחרון שהוא יצירת חלופה שלטונית בשטח שנכבש.
המלחמה עד כה עלתה 250 מיליארד שקלים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקצרים את משך המלחמה ומקטינים את העלויות. לפעמים צריך לשלם עלות שולית נוספת כדי להגיע לקיצורה.