אלי קלוטשטיין: אנקרה ביקשה לנצל את השותפות הביטחונית עם קטאר כדי להגיע לדברים שבשגרה נמנעים ממנה. טורקיה ביקשה ציוד טכנולוגי מערבי מדוחה בשווי של מיליארדי דולרים כולל עשרות מטוסי "יורו-פייטר טייפון" שהאירופים טרם העבירו לה למרות בקשות חוזרות ונשנות.
פורסם בישראל היום, בתאריך 13 במאי, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
רות וסרמן לנדה: הממלכה ההאשמית מתנהלת לאורך שנים תחת עומס מתמשך של אתגרים מבניים – כלכלה חלשה, תלות בסיוע חיצוני, שיעורי אבטלה גבוהים, ובעיקר הרכב דמוגרפי עם רוב משמעותי (כ 76% מהאוכלוסייה) ממוצא פלסטיני. לצד זאת מתקיימים מתחים היסטוריים בין מרכזי הכוח השבטיים לבין האליטה השלטונית, כאשר המלך נדרש לאזן בעדינות רבה בין נאמנויות שונות כדי למנוע הפיכה.
בתוך המציאות הזו פועלים גם גורמים אסלאמיסטיים, חלקם בעלי השפעה ציבורית לא מבוטלת, המנסים לערער את הסדר הקיים. חוסר היציבות אינו רק פוטנציאלי אלא מוחשי, ומתבטא ברגישות גבוהה לכל טלטלה אזורית. המשטר הירדני חי כל הזמן על קו דק, בין שמירה על יציבות לבין חשש מהתפרצות פנימית.
הקשר בין ישראל לירדן הוא קשר של צורך הדדי, לא של נוחות. זה קשר שנבחן ברגעי משבר, ודווקא שם הוא מוכיח את עצמו. האינטרסים המשותפים הללו אינם תיאורטיים בלבד אלא מתורגמים לשיתוף פעולה בפועל, גם אם לעיתים הרחק מעיני הציבור. הקשר בין ישראל לירדן הוא קשר של צורך הדדי, לא של נוחות. זה קשר שנבחן ברגעי משבר, ודווקא שם הוא מוכיח את עצמו.
פורסם בישראל היום, בתאריך 13 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אולגה דויטש: שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי אישרו סנקציות על גורמים שונים, אך עדיין איננו יודעים בדיוק על מי ועל מה הן יוטלו. ההחלטה משווה בין מה שהם מכנים "מתנחלים אלימים" ישראלים לבין מנהיגי חמאס — כך הדבר מצוטט בהחלטה עצמה. במסגרת אותה החלטה מוטלות סנקציות הן על אלו והן על אלו. מדובר בעיקר בסנקציות פיננסיות: הקפאת נכסים, הקפאת חשבונות בנק והגבלות מסע מסוגים שונים. מעבר לכך, יש כאן גם פגיעה משמעותית במוניטין של אותם אנשים וארגונים.
מה שאולי מעניין במיוחד הוא השאלה כיצד יש לפרש את ההחלטה הזו: האם מדובר בתחילתו של גל סנקציות והחלטות שעלולות להחריף את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, או דווקא בסוג של פשרה. הכוונה היא שהוטלו סנקציות כדי להימנע מדיון נרחב יותר על הזרמת כספים לישראל בתחומי המחקר והאקדמיה ועל פגיעה בתנאים הקיימים — מהלך שהיה פוגע באופן משמעותי ביחסים. האיחוד האירופי הוא שותפת הסחר מספר אחת של ישראל.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 12 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי לגבי חמאס בעזה: באזור שבו חמאס עדיין נמצא בעזה — כ-40% משטח הרצועה — הוא אכן שולט באוכלוסייה ובחיי היומיום, ואף מתעצם. בראש ובראשונה בכוח אדם: הוא מגייס אנשים ומשלם להם כסף, בין היתר ממשאבים שמגיעים דרך המשאיות הנכנסות מדי יום לעזה. הוא גם מייצר מטענים ופצצות, אך אין להשוות זאת להתעצמות שקדמה ל-7 באוקטובר. בשאר השטח צה"ל נמצא ופועל: ממשיך לחשוף מנהרות, להרוס מבנים ולשפר את הקו הצהוב מזרחה — וזה חשוב.
ההתעצמות של חמאס היא איום שצה"ל חייב להתייחס אליו, אך צריך לזכור שכוחות רבים של פיקוד הדרום נמצאים כיום בצפון הארץ. הייתי ממליץ להשתמש באותם רחפנים פרימיטיביים ברצועת עזה, ולפגוע בכל פעיל חמאס חמוש. מהלך כזה יפגע גם במשילות של חמאס. אנחנו חייבים ללמוד את לקחי 7 באוקטובר: ליזום תקיפה ולהתמקד בהכרעה. לצערנו, הפסקת האש די נכפתה עלינו. לאחר שהחזרנו את החטופים, ומשחמאס לא עמד בסעיף מספר 2 -— פירוז חמאס מנשקו – יש לצה"ל את מלוא הזכות לחזור ללחימה. אני מבין את מצוקת צה"ל ואת המחסור בכוח אדם בשל ריבוי החזיתות הפתוחות, וקשה מאוד להילחם בכל החזיתות בו-זמנית בעצימות גבוהה כל כך.
הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 12 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
ד"ר לימור נובל: אני משתדלת לא להתנבא מה טראמפ יעשה. אני כן יכולה להעריך שהוא לא ממהר לחזור ללחימה. מבחינתנו, צריך לחשוב מהו התרחיש האופטימלי עבור ישראל. כרגע אנחנו נמצאים בתרחיש ביניים – המצור הימי נמשך, אין הסכם, ומבחינתנו כל תרחיש כזה הוא מבורך.
לגבי האסטרטגיה של טראמפ, צריך להבחין בין האסטרטגיה התקשורתית שלו לבין המדיניות בפועל. השיח הציבורי שלו מכוון גם למו"מ מול האיראנים: הוא מנסה לבלבל את היריב ולשלוט בנרטיב. לכן אני לא מתרגשת מהציוצים שלו. הוא מנסה להשפיע בו-זמנית על הקהל, על המו"מ, על השווקים, על היריב וגם על צורכי העמימות הצבאית.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 12 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: האוחזים בהגה האיראני אינם מתונים ואינם פרגמטיים, ולכן הסיכוי להגיע להסכם עם המשטר הנוכחי קלוש עד אפסי. האם טראמפ הגיע לקצה, או שתרחיש של חידוש המלחמה הוא משאלת לב? אני סבורה כי כל עוד הוא נשאר נאמן ליעד של פירוק היכולות הגרעיניות והוצאת האורניום מאיראן – לא יהיה מנוס מלחימה. מנקודת המבט האיראנית, למרות כל המכות שספגו — אינפלציה דוהרת, אבטלה, משברי מים וחשמל – הם עדיין מצויים בתודעת ניצחון, כל עוד המשטר עומד על רגליו ואינו חש איום ישיר על עצם קיומו.
בהצעה האיראנית קיימת כעת דרישה להסרה מיידית של הסנקציות והמצור, תוך ניסיון להגיע לסיום כולל בכל החזיתות, כאשר את סוגיות הליבה הם מבקשים לדחות לשלב הבא. זו טקטיקה מסוכנת מאוד. מבחינת טראמפ, חשוב להערכתי שיהיה נחרץ והחלטי יותר. הלחץ הכלכלי מועיל ונכון, אך השאלה היא כמה זמן הוא יוכל להחזיק בו — שבועות? חודשים? הכול מתכנס למתקפה עצימה שתכלול פגיעה בתשתיות קריטיות ולאומיות, בתשתיות אנרגיה, ואף סיכון של בכירים, כדי שהמשטר יבין שהוא מצוי בסכנה ושהמשוואה השתנתה.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אולגה דויטש: בקואליציה ובאופוזיציה הצ'כית יש קונצנזוס של תמיכה בישראל, ושר החוץ הצ'כי לא מפחד להתעמת עם בריסל על נושאים עקרוניים
ההבדל המכריע מהונגריה הוא שהצ'כים פועלים בתוך הקונצנזוס האירופי, מגייסים תמיכה ממדינות אחרות, ולכן קשה לפסול אותם. זה סגנון שקשה להעביר עליו ביקורת. ראוי לציין שבעבר הייתה צ'כיה מהמתנגדות המרכזיות לסנקציות נגד שרים ישראלים – סנקציות שדורשות תמיכה פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד, ושלא יכולות לעבור אם צ'כיה תישאר בעמדתה.
פורסם בישראל היום בתאריך 11 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: הפסגה בסין היא סוג של גורם מרסן, אבל מצד שני כשמחפשים מבחינה טקטית זמן להפתיע – אולי דווקא זה מועד נכון. טראמפ עסוק משהו שחשוב יותר מבחינתו בראייה הגלובלית, ויש לו בסין מפגש חשוב שכבר נדחה פעם אחת, שגם ממילא יהיה ממוקד גם בסוגיה האיראנית. לכן הסיכויים שמשהו יקרה עד אז לא גבוהים.
אחד הדברים החשובים לנו כרגע הוא לקטוע את הקשר בין איראן ללבנון. ההגבלה הזאת מסבה לנו המון מחירים. חיזבאללה לא רק שיכול לשבת בנוחות מעבר לקווי הלחימה, אלא שזה מאפשר לו פניות לנהל אותה, ולא לנסות לברוח ולהתחבא. בסבבים הקודמים כל חיסול גרם לראשי חיזבאללה לרדת למחתרת, וזה כמובן מלבד הערך הישיר של החיסול.
הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, ב-11 במאי, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל: הכלים שיש לי לבחון את הלך הרוח ברצועה הם בעיקר הסקרים שנערכים שם על־ידי חליל שקאקי. מדובר בסוג של דיאלקטיקה בציבור העזתי, שבאה לידי ביטוי בתמיכה בשיקום הרצועה לצד התנגדות רחבה מאוד לפירוק חמאס מנשקה — למעלה מ־70%. אנחנו מכירים את זה גם מהחברה הפלסטינית בכלל, ונדמה לי שזו תמונת מצב מדויקת יותר.
הם מתנגדים לפירוק חמאס מנשקה משום שהיא מייצגת את האתוס הדומיננטי — אתוס ההתנגדות. גם אם הסקר האחרון של שקאקי מצביע על עלייה מרשימה בתמיכה בקרב הציבור בעזה בפתרון שתי המדינות, התמיכה בהתנגדות המזוינת עדיין גבוהה יותר. כאשר מנסים לפרוט את הנתון של תמיכה בפתרון שתי המדינות ונכנסים לפרטים של מהות הפתרון, מגלים שהתמיכה צונחת.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 10 במאי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: במובן מסוים האיראנים חושבים שעצם העמידות היא ניצחון, וזה מה שהם מנסים לשדר לעם שלהם. מצד שני, צריך להבין שגם בראייה האיראנית, הם מאוד מודאגים. אם הם יודעים שעכשיו העסק נגמר ועדיין המצור ממשיך, אז הם כן במצב מסוכן.
אם האמריקנים יכבלו לנו את הידיים, כמו שהם עושים במובן מסוים בלבנון עכשיו, אנחנו נהיה במצב מאוד בעייתי. אנחנו ודאי לא נאהב את ההסכם הזה. צריך לתת את הקרדיט גם לראש הממשלה וגם לנשיא טראמפ שבינתיים מאוד מתואמים, והאסטרטגיה הכוללת שלהם לא רק אחידה, אלא גם ברורה ואחידה. הם הולכים בקו ישר על הגרעין האיראני, על יכולות אחרים של האיראנים, ובינתיים לא ויתרו ולא סטו מהדרך. אנחנו יכולים לקוות שזה מה שיקרה בהמשך.
הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 8 במאי, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
