ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, כיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי, התייחס למינויים המסתמנים בממשל נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, ואמר כי מדובר ב"בשורה טובה לכל מי שמבין שאיראן היא איום מרכזי על השלום והיציבות בעולם, שורש כל הרע במזרח התיכון ושהמאבק בה מחייב גישה פרו-אקטיבית ותקיפה". לדבריו, "ממשל טראמפ יצטרך לחדש ביתר שאת את קמפיין 'הלחץ המקסימלי' בצירוף איום צבאי. זהו לא רק המפתח ליציבות ביטחונית במזרח התיכון, אלא גם מרכיב מרכזי בעיצובו של הסדר העולמי החדש".
התפרסם ב-YNET, בתאריך 12.11.2024.
ד"ר עדי שורץ: כשעושים פילוחים של ההצבעות בבחירות לנשיאות בארה"ב כמעט בכל פרמטר טראמפ התחזק אפילו מאד בבחירות האלה. הנקודה המעניינת ביותר זו ההצבעה של ההיספנים. אלה אנשים שהגיעו מדרום אמריקה לארה"ב – זו קבוצת האוכלוסייה שגדלה בקצב הכי גדול. עד לפני מספר שנים הייתה להם נטייה להצביע למפלגה הדמוקרטית. בבחירות האחרונות טראמפ הצליח לקבל תמיכה של כמעט חצי מהם.
השינוי הגדול הוא בעצם בטווח הארוך. אם הייתה אמונה שהמפלגה הדמוקרטית יכולה לישון בשקט כי עתידה מובטח, אני חושב שמה שקרה בבחירות האלה פתח את הכל מחדש. זה טוב גם לנו.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 11.11.2024.
ד"ר עדי שורץ: מעבר לניצחון הברור של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, ההיספנים זו עובדה מאד מעניינת. מין שבירה של הדמוקרטים. הם הקבוצה בעלת שיעור הריבוי הגבוה ביותר בחברה האמריקאית. באופן היסטורי ההיספנים הצביעו לדמוקרטים. היה נראה שכל המיעוטים מצביעים לעד בשביל הדמוקרטים. ההיספנים הפעם כמעט חצי מהם הצביעו לרפובליקנים. יש פה בשורה מאד משמעותית לטווח הארוך בעיני, כי המפלגה הרפובליקנית יותר תומכת בישראל. גם האנטי ישראלים ממש לא הצביעו להאריס, וההימור הזה של הדמוקרטים נכשל.
להתרחק מישראל זה לא מכשיר טוב לנצח בבחירות. זה מסר חשוב למועמדים דמוקרטיים בעתיד.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 10.11.2024.
מאיר בן שבת: הקלות היחסית של גיוס והפעלה דרך הרשתות החברתיות מפתה את האיראנים להשקיע בכיוון הזה מול אנשים שבחלק מהמקרים מגיעים משולי החברה, ומידת ההזדהות שלהם עם המדינה אינה גבוהה. מבחינת האיראנים מדובר בהשקעה נמוכה יחסית לפוטנציאל הרווח שגלום בה. הגיוס מתבצע לעיתים קרובות בכיסוי, כשבתחילה המגויסים אינם יודעים עבור מי הם פועלים. המשימות בתחילה נראות פשוטות ולא מעלות חשד. עם הזמן, כשנוצרים יחסי תלות בין המגויס למפעילו, יש תהליך של 'דרדור' שכולל גם משימות ביטחוניות מובהקות.
בשום אופן אין להתייחס לחוליות האלה כאל 'תעלולי חסמבה'. די בכך שאחת החוליות הללו תצליח לחמוק מבין אצבעות השב"כ, ואנו עלולים לשלם מחיר כבד. אני מזכיר את האיומים המרומזים שהשמיע השייח' נעים קאסם מחיזבאללה, 'הפעם נתניהו ניצל מהכטב"ם, אולי ישראלי יהרוג אותו'. האיומים אלה נוגעים כמובן לא רק לנתניהו.
התפרסם במקור ראשון, בתאריך 10.11.2024.
רות פינס פלדמן: אני חושבת שנראה מהלכים פנימיים מעשיים של טראמפ לחיזוק התעשיות, הכלכלה, הצווארון הכחול – מעמד הביניים העובד. נראה לדעתי ניסיון להשפיע על מחירי הדלק שאנחנו לא מספיק מדברים עליהם. זה חלק בלתי נפרד מחיי האמריקאיים. נראה שוב תהליכי ייצור של הדלק בתוך ארה"ב, וייתכן חיבור של קו הדלק האמריקאי. אני חושבת שאנחנו נראה מיד את אותם מהלכים פנים אמריקאיים לפני שנראה מהלכים משמעותיים בזירה הבין לאומית.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 09.11.2024.
אשר פרדמן: טראמפ הצהיר שהוא לא רוצה להתחיל מלחמות חדשות אלא לסיים אותן. מצד שני בתשדירי הבחירות שלו הוא הדגיש שאיראן ניסתה לחסל אותו. אנחנו רואים שאנשים שהיו מעורבים לצידו בגיבוש הסנקציות על איראן בעבר חוזרים עכשיו לעבוד איתו אז אני חושב שנראה עמדה אמריקאית הרבה יותר נוקשה כלפי איראן.
טראמפ אמר שישראל צריכה להגיע לניצחון במלחמה. אני חושב שמצד אחד טראמפ ייתן לנו יד יותר חופשית לפעול וכל הסוגייה של אמברגו הנשק תרד מהשולחן. מצד שני הוא לא רוצה להתמקד במלחמות במזרח התיכון והוא ידרוש מאיתנו להגיע לניצחון הזה כמה שיותר מהר.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 07.11.2024.
רות פינס פלדמן: אני חושבת שהקשר ביניהם מבטא עידן חדש בפוליטיקה האמריקאית. טראמפ מבטא איזה היבט אנטי־ממסדי, שקורא תיגר על מוסכמות ועל דברים שנראים מובנים מאליהם. מאסק מבטא חשיבה מחוץ לקופסה, דיבור לא מתנצל, אי־קונפורמיזם, וזה תרם לשניהם. הם הצליחו להפרות זה את זה.
טראמפ זכה בקהל בוחרים חדש, יותר מעולם ההייטק, החדשנות והיזמות, ואני חושבת שמאסק זכה יותר בעמדת השפעה וכוח. אף אחד מהם לא רוצה להיות בודד בפסגה, ולכן יש להם שפה משותפת. ואולי לשניהם יש יכולת לנתח את המציאות ואת העתיד בצורה שרוב האוכלוסייה לא מסוגלת לנתח.
התפרסם במעריב, בתאריך 07.11.2024.
רות פינס פלדמן: כשבוחנים את התוצאות, אנחנו רואים שטראמפ הצליח בכמה מגזרים שבהם הוא לא נחל הצלחה בבחירות ב־2020, והדבר הזה איפשר לו את הדרך לניצחון. ניכרת עלייה בהצבעה בעבורו גם בקרב הקול האפרו־אמריקני, גם בקרב הקול הלטיני, גם מצד הצעירים והמוסלמים, ויש גם עלייה מסוימת בהצבעה היהודית בחלק מהמדינות בעבורו. הוא הצליח לסחוף אחריו את האמריקנים על גווניהם השונים.
התפרסם בערוץ 7, בתאריך 07.11.2024.
פרופ' זכי שלום: רוב הסוקרים משתדלים לא ליפול בפח ולתת תוצאה שוויונית יחסית. הנקודה המרכזית בבחירות האלה זו השאלה אם זה מתנהל בצורה נאותה ואם יש מצבים שיהיו טענות כלפי נוהלי בחירות לא תקינים. טראמפ בא עם קבלות. הוא הביא כלכלה לטובת ארה"ב, יש לו קבלות. הוא לא מגיע בידיים ריקות. הבחירה הנכונה כרגע היא בכיוון שלו, אבל לכל אחד יש שיקולים אחרים וצריך לכבד את דעת הבוחר ככל שהיא תהיה.
אם ישראל תשיג הישגים כולם ילכו אחרינו ולא משנה מי יהיה בשלטון. אם לא נצליח אנחנו נהיה בבעיה.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 05.11.2024.
אשר פרדמן: הבחירות לנשיאות ארה"ב מאד צמודות. הן יוכרעו על כמה אלפי קולות במדינות מסוימות. מעבר לבחירות לנשיאות יש גם בחירות לקונגרס, ויש סיכוי סביר שהסנאט יעבור לשליטה של הרפובליקנים.
היהודים הם אחוז קטן מהאוכלוסייה, אבל בגלל שבמדינות חשובות ההתמודדות תוכרע על קולות בודדים אז הקול היהודי הוא מאד חשוב. באופן מסורתי רוב היהודים מצביעים למפלגה הדמוקרטית.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 05.11.2024.
