כשאתה נוטל את היוזמה לידיך, פועל בעוז וללא מורא, ומשאיר לצד השני לחשבן את החשבונות, זה מעביר את הפחד אליו. כך עשתה ישראל במתקפות המדהימות האחרונות, כך בחיסולי הנייה ושוכר, וכך היא שינתה את המשוואות שחיזבאללה הנהיג.
כבר עשרים שנה שמפחידים אותנו. אבל זה מתחיל מאיתנו. אחד ממפקדי האוגדות שפיקד על הלחימה בעזה נהג לומר על הפסוק בספר במדבר, בו מספרים המרגלים "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם" – אם אתה לא תראה את עצמך כחגב, איש לא יוכל לראות אותך כך.
מאז התחיל מהלך הנסיגה מלבנון, וביתר שאת לאחריה, הפחדנו את עצמנו מכוחם של המחבלים בצד השני, ואז בא חיזבאללה, קלט את העניין והפך את ההפחדה לאמנות של ממש. מופת של לוחמה פסיכולוגית: סרטונים מבוימים נוסח הוליווד, פירוטכניקה, סאונד בקולות בס רועמים ושגיאות כתיב בעברית של גוגל – הפכו סחורה עוברת לסוחר בכלי התקשורת. כל מילה של נסראללה נראתה כמשפיעה על סדר היום הלאומי, והפכה לשיחתו של כל נהג מונית.
אבל לשמחתנו כיום, כל זה נחלת העבר. חיסולי צמרת רדואן, מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר הגאונית בפשטותה שתיכנס לפנתיאון פעולות הסיכול, חשפה את חיזבאללה בשפלותו, והחדירה פחד, מורא ומורך לב בכל שרשרת הפיקוד והשליטה של הארגון. בעצם, הגוף המפחיד ביותר במזרח התיכון – מפחד. פשוט מפחד.
יש לשים לב שזו אינו הפעם הראשונה: הם התנצלו וחששו גם לאחר הטבח הנורא במג'דל שמס. אז עוד אמרנו לעצמנו שזה מהדרוזים ולא מישראל, אבל אז הגיע חיסולו של רב המרצחים פואד שוכר. סיפורי הבדים שאנשי חיזבאללה סיפרו בשבועות האחרונים לעצמם ולתושבי לבנון בעקבות 'מתקפת התרנגולות' שלהם, על פגיעה בבסיסי המודיעין והרג עשרות חיילים – כל השקרים האלו באו לחפות על העובדה הפשוטה: הם מפחדים מאיתנו. גם התגובה שלהם לחיסולים לא היתה נוראית כפי שציפינו. כי הם מפחדים.
ולא רק הם מפחדים, אלא גם המפקד העליון, הסנדק והמשלח עלי חמינאי, שעשה זאת קבל עם ועולם בשידור חי במבטים המפוחדים ששלח לשמיים בהלווייתו של הנייה, ומאז נעלמו עקבותיה של איראן מהאזור, כשהבטחות הנקמה לא ממומשות, לפחות לעת עתה.
