בתקשורת
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו נמצאים עכשיו בלחימה שהיא במודוס אחר, כיוון שהמאפיינים של המחנות באזורים השונים בעזה אחרים. אנחנו ממוקדים במחנות הפליטים במרכז ובחאן יונס. ישראל צריכה להיות קשובה למה שסביב וצה"ל עושה את ההתאמות. המלחמה לא נפסקה. בכל יום מצטברים עוד הישגים משמעותיים. מדובר בזירה הצפופה ביותר העולם, עם מערכת ותשתית תת קרקעית שלא היתה בשום מקום אחר, עם ארגון טרור שמושקע בתוך המערכת האזרחית. יש חיבור מאד הדוק בין מה שמתחת לקרקע לבין מה שמעליה ולכן הלחימה היא מאד מורכבת. אנחנו צריכים לפעול בנחישות, מקצועיות ועל בסיס הקוד הערכי שלנו.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 9.1.24.
רות פינס פלדמן: ישראל הצליחה עד כה לעמוד בלחצים האמריקאיים. אנחנו מתחשבים בדברים שאפשר לנתב למקומות שלנו, כמו סיוע הומניטרי שארה"ב דורשת, אבל ישראל צריכה לדרוש שהוא יגיע למקומות מסוימים כדי שלא יזלוג לחמאס.
אנחנו זקוקים לסוג של לגיטימציה להמשיך עם המבצע הרחב היקף והחסר תקדים שאנחנו מבצעים בעזה, שיכול מאד שיזלוג למלחמה אזורית כוללת ולכן יש לנו רצון בתנאים שלנו לא להתקפל לדרישות ארה"ב אלא להישמע להמלצות שלהם שיאפשרו לנו להמשיך עד הסוף, של מיטוט חמאס. מרכיב ההרתעה כאן הוא קריטי עבורנו.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 9.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: המשחק הדיפלומטי כרגע הוא מול הקהילה הבין לאומית בתיאום עם האמריקאים. יש חשש אמריקאי כבד מפני התרחבות המלחמה האזורית באופן שיחייב את האמריקאים לפעול צבאית. ארה"ב מסתכלת בעין אחת על החות'ים בתימן ובעין השנייה על בת בריתה, ערב הסעודית. הסעודים לוחצים על האמריקאים שלא למהר ולהגיב. אם החות'ים ימשיכו להשתולל נראה לי שתבוא תגובה אמריקאית, אבל זה לא יספיק. בסוף היד שמנענעת את העריסה זו היד האיראנית. לישראל יש לגיטימציה מבחינת החוק הבין לאומי לא להחזיר תושבים לצפון הרצועה כי זה עדיין שטח לחימה. מעבר לכך אני חושב שזה משהו שצריך להעשות בשלבים הרבה יותר מאוחרים.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 8.1.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: מה שקרה צריך להיבדק. חלק מהמקצוע הצבאי זה לתחקר לצורכי למידה. האירוע של ה-7 באוקטובר קשה וצה"ל לא תיפקד לגמרי באותו יום. היו רסיסי יחידות שרצו לרעם התותחים וכעוף החול הצליחו לסכל את המזימה הגדולה של חמאס. המחיר כבד וקשה מאד, אבל בסופו של דבר צה"ל התארגן ויצא למתקפת נגד שבתוכה אנחנו נמצאים. צה"ל נלחם כדי להשיג את המטרות שהממשלה הציבה. אנחנו יותר קרובים ממה שהיינו לפני חודש למיטוט חמאס. אנחנו פועלים ומתקרבים להשגת המטרות של מיטוט חמאס ושחרור החטופים. ביום שאחרי – חשוב מאד לדעת מה לא. אי אפשר להביא לעזה גורם מושחת ומסית לטרור כמו הרשות הפלסטינית. דבר אחד בטוח – השליטה הביטחונית ברצועת עזה תהיה רק של צה"ל להרבה מאד שנים. מערכת אזרחית צריך למצוא את המענה – שיכול להיות מקומי, בין לאומי, איזורי, לא משנה מה.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 4.1.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני גורס שהגברת הלחץ על הנהגת החמאס ברצועת עזה יכולה לזרז עסקת חטופים, יכולה לכפות עליהם להגיע לשולחן המו"מ מתוך הבנה שאין להם ברירה טובה יותר. לאיראן מאד חשוב שהזירה הפלסטינית תתסוס ותיצור הרבה מאד אלימות. זה משרת את התפיסה האסטרטגית שלה. חמאס כגורם משמעותי בזירה הפלסטינית משרת את האינטרס הזה, אבל בסופו של יום היא לא משהו שעבורו איראן תהיה מוכנה לסכן את כל הכנסים שלה.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 4.1.2024.

ד"ר עדי שורץ: אונר"א לא צריכה להתקיים יום אחד נוסף. יש היום יותר קולות במערכת הישראלית לגבי התכנון של היום שאחרי. אחד התנאים שחייבים להיות – שאונר"א לא יכולה להיות חלק מהיום שאחרי. היא אחד הגורמים השליליים וההרסניים ביותר ב-75 שנות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל עוד בעיית הפליטות פתוחה, אונר"א קיימת והרבה פלסטינים מאמינים שמדינת ישראל היא שלהם ואליה הם צריכים לחזור – נמשיך ונראה אלימות כמו זו שראינו ב-7 באוקטובר.
הראיון פורסם ב-NTD, בתאריך 4.1.2024.

רות פינס פלדמן: התמיכה האמריקנית הוכיחה את עצמה במלחמה. נכון לומר שיש לנו תלות מסוימת בארצות הברית כמעצמת־על מתוקף המציאות, כי אנחנו מדינה מוקפת באויבים ואנחנו זקוקים לתמיכה הזאת. עם זאת, יש לנו היכולת להתנגד לדברים מסוימים, לנתב את הדרישות האמריקניות למקומות שטובים לישראל, ואנחנו מחויבים לעשות את זה.
פורסם בערוץ 7, 4.1.2024