פרופ' קובי מיכאל: איראן מוכה, מושפלת, רמוסה שמלחכת את עפר אדמתה ולכן ניתן ליצור כאן הסכם עם מנגנוני אכיפה שמופעלים מיד עם חתימת ההסכם. אותו הגיון שעובד בלבנון, באיו"ש וחייב להיות בעזה חייב להיות גם באיראן. צריך להיות ברור לכל העולם ובתיאום עם האמריקאים, שכל אימת שאנחנו נזהה ניסיון של המשטר האירני הקיים או זה שיבוא אחריו לחדש יכולות גרעיניות, אנחנו נקפד את ראשו.
הראיון המלא היה בכאן רשת ב', בתאריך 20.06.2025.
מאיר בן שבת: אני מניח שהנשיא טראמפ רוצה למצות עד תום את הסיכויים להביא את האיראנים לכניעה תחת הלחץ הישראלי ותחת איומיה של ארה"ב מבלי שהצבא האמריקני יצטרך להשתתף בפועל בהתקפה. בינתיים הממשל מנצל את הזמן להשלמת ההכנות המבצעיות (הן לתקיפה והן לתרחישי ההסלמה האפשריים בעקבותיה), לביסוס הלגיטימציה והתמיכה הפנימית בתוך ארה"ב ולתיאומים מדיניים עם בנות הברית של ארה"ב ועם ידידותיה באזור.
הראיון המלא התפרסם במעריב, בתאריך 20.06.2025.
ד"ר רפאל בןלוי: אנחנו יודעים שלישראל היה מידע על התוכניות האיראניות כבר בראשית שנות ה-90. הבעיה הייתה שמרבית ראשי הממשלות בשנים הללו התייחסו לאיראן במקרה הטוב כאל איום עתידי לא מפותח, ולרוב כמטרד שמפריע לבעיה החמורה יותר והיא הסוגיה הפלשתינית. זה היה בולט במיוחד אצל רבין, פרס וברק. זה לא שהם התעלמו לחלוטין מהסוגיה האיראנית, אלא הם אמרו שהיא בעיקר מפריעה להתקדמות בציר הפלשתיני. נתניהו, לעומת זאת, החזיק גם בקדנציה הראשונה שלו בתפיסה הפוכה לחלוטין. הם האמינו כי אם רק נעבוד קשה יהיה הסכם שלום עם הפלשתינים, ואולי גם עם הסורים והלבנונים, ולעומתם נתניהו לא באמת האמין בכך. גם כשהוא ניהל עם אסד משא ומתן על הגולן, הוא בעיקר ראה באיראן את האיום החמור ביותר עלינו.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 19.06.2025.
פרופ' זכי שלום: ארצות הברית נמצאת על סף מעורבות צבאית ישירה, ולא רק בהצהרות. אתמול נרשם אירוע חריג במיוחד בבית הלבן: היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב קיים פגישה סגורה עם הרמטכ"ל של צבא פקיסטן, אך לא פורסמו פרטים מהשיחה. ההערכה היא שארה"ב העבירה מסר לאיראן דרך פקיסטן – שלה קשרים קרובים עם טהראן – במסגרתו הובהר כי אם איראן לא תסכים לניטרול מלא של מתקניה הגרעיניים תחת פיקוח או פעולה אמריקאית, ארה"ב תצטרף למערכה.
הערכות מצביעות על כך שההחלטה כבר התקבלה, וצפוי שהמהלך יתברר בתוך 24 עד 48 שעות. לדונלד טראמפ, כך נטען, אין ברירה אלא להתערב, משום שאמינותו האישית ואמינות ההרתעה האמריקאית מונחות על הכף. הימנעות מהתערבות למען מדינה קרובה כמו ישראל עלולה לפגוע באמון כלפי ארה"ב מצד מדינות נוספות – סעודיה, הפיליפינים, טייוואן, איחוד האמירויות, בחריין, קטר וסינגפור.
הראיון התקיים בכאן רקע, 19.06.2025.
רות פינס פלדמן: כרגע ארה"ב רוצה לתת לישראל לעשות את שלה עד כמה שהיא יכולה. היא אוהבת לראות את ישראל חזקה, ולאו דווקא זקוקה לארה"ב. כמובן שייתכן ונצטרך אותה לדברים נקודתיים, אבל זה יתפתח לאט לאט. טוב לנו שהם מאפשרים לנו, נותנים לנו גיבוי בינלאומי ומדיני משמעותי, ונותנים את רוח הגב שאנחנו זקוקים לה בעת הזו.
טראמפ אוהב מנצחים, והוא מגדיר אותנו ככאלה שידם על העליונה. הוא כן אומר תמיד: בואו תדברו. הוא רוצה להגיע למצב שאיראן תהיה מפורקת מנשק גרעיני, והוא יסייע לישראל במידת הצורך. כרגע אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה ומשיגים הישגים יפים.
הראיון התקיים בערוץ 10, בתאריך 17.06.2025.
מאיר בן שבת:
אני מניח שהנשיא טראמפ רוצה למצות את הסיכוי להביא את האיראנים לכניעה מתוך הלחץ הישראלי והאיומים של ארה"ב ובלי שצבא ארה"ב יצטרך להשתתף.
בינתיים הזמן מנוצל להשלמת ההכנות המבצעיות (הן לתקיפה והן לתרחישי ההסלמה האפשריים במקרה שארה"ב תתקוף), לביסוס הלגיטימציה והתמיכה הפנימית בתוך ארה"ב ולתיאומים ברמה המדינית עם בנות הברית של ארה"ב וגם עם ידידותיה באזור. צריך גם לזכור: מבחינתה של ישראל – זה לא שהיא סיימה את חלקה ורק ממתינה לאמריקנים, יש לה עדיין משימות לפי התכנית והיא משמידה מטרות ומשלימה זאת.
פורסם בישראל היום, בתאריך 19.06.2025.
פרופ' קובי מיכאל: ארצות הברית היא בת הברית החשובה ביותר שלנו, ולא היינו יוצאים למהלך כזה ללא תיאום מאוד עמוק איתה. האם התיאום הזה משמעותו שאנחנו נתונים למרותה ולפקודתה של ארצות הברית ועושים את דברה? ממש לא. האם זה אומר שארצות הברית בהכרח תצטרף למערכה הצבאית? גם לא בהכרח, למרות שהסיכויים לכך לדעתי גדלים והולכים בכל שעה.
פרופ' זכי שלום: יש לשקול היטב את האינטרס הישראלי כאשר מדברים על מעורבות אמריקנית פעילה בהמשך המלחמה. אנחנו מקרינים רצון מוגזם שהאמריקנים יהיו שותפים למהלכים שלנו. אנחנו לא במצב שאנחנו זקוקים להם כעת, וצריך להסביר את זה לציבור, במיוחד לציבור הלאומי.
הראיונות המלאים התפרסמו בערוץ 7, בתאריך 19.06.2025.
מאיר בן שבת: בנוגע להמשך המלחמה, בשלב זה ישראל צריכה להמשיך לכתוש ולהסב מקסימום נזק במינימום זמן. עלינו לנצל את ההזדמנות כדי לגרוע ככל האפשר מיכולות הנשק, המו"פ (מחקר ופיתוח) והייצור, ולפגוע בכל הזרועות הצבאיות והאסטרטגיות האיראניות. מותר ואף חובה לנקוט גישה חשדנית ביחס לפניות מצד איראן או מדינות מקורבות לה לחדש את המשא ומתן עם ארצות הברית. אם ישראל תידרש לכך, הרי שאז התשובה המומלצת מבחינתנו היא 'משא ומתן רק תחת אש.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 19.06.2025.
אלי קלוטשטיין בערוץ הכנסת:
המתקן בפורדו מבוצר בעומק ההר, ויש שם מתקן העשרה קטן יותר מנתנז. אבל שם האיראנים מעשירים לרמה הצבאית, וישראל מאמינה שחיוני לנטרל אותו לצורך סיכול תוכנית הגרעין. צריך לשם כך פצצות מיוחדות שיכולים לחדור למעבה האדמה, וזה משהו שלפי הדיווחים ישראל לא יכולה לעשות. אבל אנחנו לא יכולים לבנות על ההצטרפות האמריקנית למערכה, ובטוח שבישראל חושבים על העניין הזה ומנסים לפתור את הבעיה לבד. גם בנתנז הצלחנו להפציץ מתקן תת-קרקעי, בעומק רב, אף שהוא לא היה בתוך הר.
יש לאיראן יכולת להזיק לאמריקנים באזור, באמצעות שיגור טילים בליסטיים על בסיסים או אתרים דיפלומטיים של האמריקנים. לא מדובר באיומי סרק. האיראנים גם יכולים לחסום את מצרי הורמוז, ולשבש את תעבורת הנפט העולמית.
הריאיון פורסם בערוץ הכנסת, בתאריך 19 ביוני, 2025
גלעד ארדן: האמריקאים לא מצביעים לפי מדיניות חוץ. הם מצביעים לפי הכלכלה – מקומות עבודה, מחירים, אינפלציה. זה מה שמעניין אותם. טראמפ הבטיח ‘America First’ – שארצות הברית תהיה ראשונה, ולא תתערב בסכסוכים זרים אלא אם זה משרת את הכלכלה שלה. הוא רוכב על הצלחות. והוא מבין שיש פה הזדמנות לעסקה טובה – בזול.
הסעודים, האמיראטים והקטרים – הם מתים שנסיים את העבודה הזו. אני בטוח שכשהם רואים את החולשה של משטר האייתולות, הם לוחשים לטראמפ: 'אנחנו היינו מאוד שמחים לראות אותך גומר את האיום הזה – גם עבורנו.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 18.06.2025.
