רות וסרמן לנדה: אנחנו מדינות שכנות עם גבול משותף מאד משמעותי. שתי המדינות רואות בטרור איסלמי איום משמעותי ומתמודדות מול אותו גורם עוין, למרות כל המחלוקות שיש בינינו.
אנחנו במצב של העדר מלחמה מול מצרים וזה הישג גדול. יש כמה דברים שמאד בעייתיים וצריך לקחת אותם בחשבון לראייתי, כמו אינדוקטרינציה והעברת מסרים מאד בעייתיים מהממשל לציבור המצרי ולמעשה יצירת מצב שבו העם המצרי שונאים אותנו. זה דבר שלא טופל. זו לא דרישה שעומדת על שום שולחן וזו בעיה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 25.09.2025.
פרופ' זכי שלום: הנשיא טראמפ רוצה לסיים את המלחמה הזו, אבל הוא אמר למנהיגים הערביים שארה"ב לא תתערב במהלכים הצבאיים של ישראל. אין פה מחלוקת לגבי המטרות. אנחנו לא יכולים להפציץ את כל השטח ולסיים, כי יש שם את החטופים. הוא לוחץ עלינו שזה ייגמר, וישראל מנסה לעשות את מה שהיא יכולה בהתאם לאילוצים שלה.
ישראל הגיעה להסכמה עם ארה"ב שהולכים על עסקה כוללת, ולא זמנית. רוביו אמר את זה בצורה מפורשת. אני חושב שזה נושא מהותי.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26.09.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שנשיא ארה"ב רצה מזמן לראות את המלחמה הזו מסתיימת. הוא רוצה להתפנות לדברים אחרים. לאירועים כאן יש השפעות לא רק אזוריות אלא גם גלובליות. כרגע הוא במקום שהוא רוצה את זה עוד יותר. אני מניח שלפגישה שלו עם המנהיגים הערביים יש גם איזשהו משקל כי באופן עקרוני הם מקבלים את הצעתו והדרישות שהם שמו – דרישות בפירוש מתכתבות עם דרישות ישראליות. לא זיהיתי שם דרישות שישראל על פניו לא יכולה לקבל.
הרעיון של הפירוז נמצא שם, והרעיון של הפרימטר הביטחוני מקובלים על מנהגי המדינות הערביות וארה"ב. נדמה לי שהבעיה הגדולה היא שגם בתכנית של טראמפ אין את המענה לעניין של מי מפרק בסופו של יום את חמאס. זו נקודת התורפה המשמעותית ביותר וזה מה שיכול להיות סוג של טריז בין טראמפ לנתניהו.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26.09.2025.
משה פוזיילוב: יאסר ערפאת עצמו, באמירות פומביות שתועדו, השווה את אוסלו להסכם חודייביה, הפסקת אש זמנית המיועדת לשמש שלב במלחמה. הידיעות המודיעיניות שהצטברו לאורך השנים חיזקו את התמונה: אוסלו לא נועד להוביל לשלום, אלא לשרת אסטרטגיה ערבית פלסטינית רחבה של כרסום הדרגתי במדינת ישראל. היוזמה הנוכחית להכרה במדינה פלסטינית היא אותה הגברת בשינוי אדרת. זאת הסיבה שישראל שהוכיחה את היותה מעצמה אזורית צריכה לראות בעצמה כזאת ולחולל שינוי היסטורי.
התפרסם במעריב, בתאריך 25.092.205.
רות וסרמן לנדה: מצרים באמת מתעצמת מבחינה צבאית וזה לא מהיום או אתמול. חלק מזה באישור ישראל כדי לעבות את יכולות המצרים מול הטרור. מצרים מנעה מהכוחות הבין לאומיים לפרקי זמן מסוימים לבדוק ולראות מה קורה באמת. זו הפרה בוטה של הסכם השלום.
האם אנחנו מחר בבוקר יוצאים למלחמה מול מצרים? לא. אבל מדובר באיום עם צבא מאד משמעותי והערכות אמיתית ולכן חשוב לוודא שאנחנו ערוכים ושארה"ב עם היד על הדופק.
אני לא רואה שמצרים בהנהגה הנוכחית שלה בעצם מקבלת החלטה לתקוף את ישראל. זה לא רציונלי. בכל זאת מדובר בכל מיני קונסטלציות אפשריות. למשל תורכיה ומצרים לאחרונה מתקרבות והכל יכול להיות. אין לנו פריבילגיה להתעלם מבריתות מתהוות.
הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 25.09.2025.
פרופ' קובי מיכאל: בכותרת די ראשית של הטלגרף התפרסם ממצא מדהים שאומר ש-90% מהבריטים מתנגדים למהלך של סטארמר. אני חושב שכל ההפגנות שאנחנו רואים בבריטניה, זה של בריטים שהבינו שהמרחב הציבורי שלהם נכבש, שהזהות הלאומית שלהם נתונה בסכנה ושיש להם ממשלה שלא רק שלא מייצגת אותם אלא גם מסכנת אותם. המצב נכון לגבי בריטניה, צרפת, ובמידה מסוימת גם בגרמניה ובהולנד, ואני חושב שמתחילים לראות תנועת התפתחות שבסופו של דבר תאזן את המהלכים הכושלים מבחינה אסטרטגית ומוסרית שמובילים מנהיגים אירופאיים שאינם מסוגלים להתמודד עם האתגרים מבית וחושבים שבפייסנות מטורללת כלפי הרדיקלים האיסלמיים בקואליציה שלהם מחד גיסא – ומצד שני – התנהלות תוקפנית כלפי ישראל הם יצליחו להשיג שקט בבית. הם טועים מאד.
הראיון המלאה תקיים בערוץ 14, בתאריך 22.09.2025.
משה פוזיילוב: הנחישות היא זו שתביא להסכם הבא ולשחרור החטופים. במצב שבו התחלנו את המלחמה, היינו בעמדת הנחיתות הקשה ביותר שישראל עמדה בה לדעתי מאז מלחמת השחרור. יחד עם זה הצלחנו להוציא עשרות חטופים מהתופת הזו. אני חושב שזה קרה ברגעים שחמאס באמת הבין והאמין שישראל נחושה להכריע אותו והיא הייתה הכי אגרסיבית במהלך הלחימה. אני חושב שאם נחזור לזה, חמאס יבין ויהיה פנוי לפשרות נוספות.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 21.09.2025.
משה פוזיילוב: אני חושב שיש מעט אנשים שמתנגדים למינויו של זיני, והסיבה לכך היא בגלל מה שאמרו להם שזיני מסמל. אני חושב שזו טעות. לא עבדתי איתו ביחד, אבל אני חושב שכל אלוף בצה"ל שהגיע מתפקידים קרביים זה אדם בעל עמוד שדרה ערכי ומנהיגותי, שנבחן תחת אש. כל אלוף כזה הוא אדם ראוי בעיני. מעבר לכך אני חושב שזיני ידע להציג לפני ה-7 באוקטובר אזהרה מפני פשיטה קרקעית. כשאתה יודע לעשות כזו בקרה ולהגיע למסקנה הפוכה ממה שצה"ל חושב, זה מוכיח אומץ שאני מעריך.
הראיון המלא התקיים בערוץ 10, בתאריך 18.09.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אם אכן הצליחו בכירי חמאס להיחלץ מהתקיפה הישראלית, אני עדיין רואה בה הישג משמעותי מבחינת ההרתעה הישראלית. עצם העובדה שההנהגה לא מראה את פניה מעידה על חשש אמיתי מניסיון חוזר של ישראל, מה שאומר שההרתעה עובדת. מעבר לכך, זה מצביע על פגיעה ביכולת התפקוד של חמאס. מאז שחיסלנו את הנהגת חמאס בעזה, מרכז הכובד עבר להנהגת החוץ. אם זו לא מסוגלת לתפקד באופן חופשי ועסוקה בעיקר בהגנה על עצמה – זה פוגע ישירות בכל המערך של חמאס, גם בתוך עזה.
הוועידה בקטאר, בסופו של דבר, מסתיימת בהצהרות שלא מתורגמות למעשים. זה מוכיח שיש קושי פנימי בתוך המחנה הזה לייצר פעולה אקטיבית ומשותפת נגד ישראל. בהיבט המצרי קיימת דאגה אמיתית – יש תחושה שישראל פועלת באופן בלתי מרוסן, והדבר מייצר מתח ביחסים.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 16.09.2025.
רות וסרמן לנדה: נשיא מצרים אמר שהסכם השלום עם ישראל עלול לקרוס – דבר חמור מאוד. הוא גם הזהיר שאם ישראל תמשיך לדחוף את הפלסטינים דרומה או תפגע בבכירים על אדמת מצרים כפי שעשתה בקטאר, אזי המצרים יגיבו. בעיניי ההנהגה המצרית היא רציונלית ונשענת על הסיוע האמריקאי, אבל לא לעולם חוסן. אין לנו פריבילגיה להתעלם מההתעצמות ומההצהרות.
כולם מבכים את מר גורלם של הסכמי אברהם והרחבתם. אני עוד לא מצטרפת לאבל הזה, אבל המצב בהחלט מורכב, משום שהפעולה בקטאר לא הצליחה והחתימה הישראלית על ההסכמים הייתה ברורה מדי, אולי אפילו בפרופיל גבוה מדי.
הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 16.09.2025.
