רות וסרמן לנדה: הממלכה הירדנית חלשה, ולא יכולה להתמודד מול איראן. היא לא משתלטת על ההברחות של הסמים והאמל"ח שיש משם. זה מערער גם את השלטון המרכזי בירדן. האיראנים רוצים שחמאס ירים ראש ויהיה חזק יותר. אותו דבר קורה במצרים. לאיראנים כבר יש את לבנון, סוריה, עירק וירדן וגם ישראל מפריעות להם ברצף הטריטוריאלי. הגבול המשותף שלנו עם ירדן, שאין בו מכשול, הוא חלש, בעייתי, לא מספיק שמור וצריך להפנות תשומת לב גם בין לאומית לגבול הזה. זו נקודת תורפה משמעותית.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שבאופן בסיסי עמדת חמאס לא השתנתה ואת הדרישות של חמאס ישראל לא יכולה לקבל. הלחץ שמופעל היום בצפון הרצועה מאד משפיע על חמאס. מצד שני חשוב לזכור שקרה משהו בחמאס מאז שסינוואר הלך מאיתנו. החטופים מוחזקים בידי כל מיני גופים שם כמו החזית העממית, הג'יהאד האסלאמי. לסינוואר הייתה היכולת או ההסמכה לנהל מו"מ על כולם. אחיו בעל סמכות צבאית על הארגון ובוודאי אין לו את אותו המעמד וההשפעה שהיו לסינוואר על הארגון וגם על הארגונים האחרים ברצועה.
קטר היא אויב של ישראל וארה"ב. היא מנהלת את המו"מ ושותפה לו, כשהפוזיציה הבסיסית שלה היא לסייע לחמאס. היא תומכת באחים המוסלמים ותומכת טרור הגדולה בעולם. היא משתמשת במו"מ כפלטפורמה לביסוס מעמדה האזורי מתוך מוטיבציה להיות כוח עם השפעה גלובלית. ארה"ב עוזרת לה עם זה ולצערי גם אנחנו כשאנחנו משאירים אותם כמרכז כובד במו"מ.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 28.10.2024.
רות וסרמן לנדה: כדאי להתייחס למה שחמאס אומרים ברצינות. זה בוודאי חשוב מבחינת המידע והכיוון. יש פה זרקור לדעה האידאולוגית הנוקשה של חמאס, שהיא לא לשחרר חטופים ללא נסיגה מלאה וסיום המלחמה באופן מוחלט וגם את זה צריך לקחת בערבון מוגבל.
ציר פילדלפי היה המנוף של המצרים על חמאס וזה נלקח. כך שכבר אין למצרים מנוף אמיתי לניהול משא ומתן מה שיש להם זו היכולת המצויינת לתחקר גורמים כמו האחים המוסלמים וחמאס כדי לאתר את החטופים ולמצוא דרכים יצירתיות להגיע אליהם.
האינטרס המצרי זה יציבות ושקט. הם לא רוצים זליגה של אי שקט לשטחם ולא רוצים את המשך המלחמה כי זה פוגע להם מאד בכלכלה. ולכן בתמורה לכך ניתן למקד את הדרישה מהם בהתאם.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 28.10.2024.
משה פוזיילוב: הפסגה בדוחא חשובה, אבל אני פחות תולה תקוות ומפתח ציפיות. בסוף תמצא הדרך להגיע לפריצה שתביא לשחרור חטופים נוספים. אני מרגיש שיש התפתחות משמעותית בזה שמנהלים מו"מ. הסתלקותו של סינוואר מקלה ויוצרת הזדמנויות חדשות שלא היו. זה גישושים של התחלה. כל צד יהיה תקוע בעמדותיו אבל אני מקווה שתהיה התפתחות.
לאחר המתקפה באיראן: אני חושב שהאיראנים מתכוונים להגיב. הם ספגו השפלה שיהיה להם קשה לחיות איתה ואני מניח שהם מתכננים את התגובה שלהם.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 28.10.2024.
מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, שוחח עם "מעריב" ברקע התקיפה הישראלית באיראן.
התקיפה הישראלית מדודה ומאוזנת. היא פרמה את ההגנה האווירית, פגעה ביכולות יצור של הטילים הבליסטיים, וחשפה את פגיעותה של איראן מול ישראל, זאת מול יעדים שאינם מכניסים את ישראל לקונפליקט עם וושינגטון ובאופן שלא דוחק את איראן להיגרר לחילופי מהלומות ישירות עם ישראל.
ההתקפה הזו היא צעד נוסף בהידרדרות של איראן למסלול ההתנגשות הישירה, שממנו היא ביקשה להימנע כשאימצה את תפיסת הפעלתם של אירגוני חזית (פרוקסי). ההתקפה הזו פוקדת את איראן בזמן שזרועות התמנון שהיא בנתה נגדעות מול עיניה (או לפחות משלמות מחירים גבוהים מאוד).
הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 28.10.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: הפגיעה בייצור הדלק המוצק תימשך ככל הנראה זמן לא מבוטל, בגלל שלוקח זמן לייצר או לרכוש מערבלים פלנטרייים. דלק מוצק נמצא בתוך הטיל, ומאפשר את הכנתו לשיגור בתוך זמן הרבה יותר קצר מאשר דלק נוזלי". לדבריו, תוצאות המתקפה שבה נפגעו מערכות מסוימות של איראן, בהן ההגנה האווירית, משפרות באופן משמעותי את היכולת הישראלית לפגוע בתשתיות איראניות.
לא משנה מהן ההערכות, צריך להתכונן לאפשרות שיגיבו. ההיגיון הישראלי היה אומר שמוטב להם לא להגיב, נוכח החשיפה שהם חסרי יכולת התגוננות משמעותית – אבל הם עשויים לנקוט בפעולה במטרה להציל את כבודם.
הראיון התפרסם בגלובס, בתאריך 27.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: התקיפה הייתה מאד משמעותית, כי פגעה ביכולות ההגנה של איראן. זה יצר מציאות שבה איראן הרבה יותר חשופה ופגיעה. המבצע הזה פגע מאד ביכולות הייצור של הטילים הבליסטיים, שזה האמצעי הכי משמעותי שיש להם מעבר לפרוקסי שהם בנו סביבנו. זה משבש את יכולת התגובה שלהם ומחייב אותם לחשיבה מאד עמוקה מה נכון להם לעשות הלאה.
ברור לחלוטין שהמזרח התיכון של היום לא דומה לזה שהכרנו ב-7 באוקטובר. ישראל מקלפת בצורה שיטתית את היכולות של יריביה כשהיא מכוונת בסופו של דבר להגיע לאיראן.
הראיון התקיים ברדיו קול חי, בתאריך 27.10.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: הפעולה באיראן הייתה עוצמתית. היא פתחה את הדרך לפעולות נוספות על כל מגוון המטרות. אנו רואים שאנו מסוגלים לבצע מגוון רחב של פעולות באיראן.
אין לראות את הפעולה באיראן רק בהקשר לתגובה למתקפה האיראנית. זו אולי סיפקה לגיטימציה אבל יש לראות זאת כחלק מתהליך השינוי האסטרטגי שישראל מבקשת לייצר בכל המזרח התיכון. יגיע גם הזמן של תקיפת פרויקט הגרעין ופעולות לערעור היציבות של המשטר באיראן.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 27.10.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: התקיפה מדגישה את מידת הפגיעות של איראן ואת חשיפתה למהלכים התקפיים מצד ישראל וארצות הברית, והפכה אותה לפגיעה אף יותר משהייתה. התקיפה היא צעד משמעותי נוסף במאבק להורדת האיום האיראני והאיום האסלאמי הקיצוני על ישראל, על יציבות האזור ועל ביטחון המערב כולו.
במסגרת פעולה זו, ישראל בחרה להתמקד במטרות צבאיות בלבד ולא לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית, מתוך כבוד לרגישויות האמריקניות. עם זאת, המסר ההרתעתי חד וברור: הן ביחס לתגובה אפשרית מצד איראן, והן בהקשר לסכנות שבפניהן תעמוד איראן אם תבחר להמשיך בפיתוח נשק גרעיני.
התפרסם במעריב, בתאריך 26.10.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני בהחלט חושב שצריך לפעול על כל הרצועה שעד הליטני בלבנון. חיזבאללה יושבים על קו הרכס, מזהים תנועות שלנו ויורים עלינו. ברור לחלוטין שכל הרצועה הזו צריכה להיות נקייה וזה ייקח עוד זמן. מעבר לכך צריך להמשיך ולתקוף את כל נכסי חיזבאללה בכל לבנון וצריך להבין שאנחנו מתמודדים מול צבא טרור גדול ומשמעותי. אנחנו רחוקים מלפרק אותו.
לבנון מתעקשת על 1701 שישראל כבר לא יכולה לקבל. למדנו והפקנו את כל הלקחים לגבי כוחות משימה בין לאומיים. אין לנו בריר אלא להמשיך לעשות את העבודה.
הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 26.10.2024.
