אל'מ ד"ר חנן שי התארח באולפן 'כור ההיתוך' לשיחה עם שניאור ובר על התהליכים העמוקים שהובילו להיחלשות הצבא, תפקידו בהקמת פו"ם והמלט"ק, ציר פילדלפי, סוגיית החטופים וחזית הצפון.
התפרסם באתר מידה, בתאריך 08.09.2024.
רות וסרמן לנדה: המזרח התיכון הוא בעצם כמו הזירה הבין לאומית כולה – יש תמורות מאד משמעותיות, החלשה משמעותית בתפיסה של מדינות האזור, אבל גם בפועל של ארה"ב מבחינת מעורבותה בקונפליקטים ברחבי העולם. יש ניסיון של כוחות אחרים לעלות, כמו סין, איראן, רוסיה ועוד. מנסים לייצר זירה בין לאומית שהיא לא דו קוטבית כמו שהכרנו, אלא רב קוטבית. לדברים האלה יש השפעה משמעותית עלינו, על ביטחוננו ועל היכולת שלנו להשפיע על האזור שלנו.
המצרים מובילים מדיניות דואלית: מצד אחד שונאים את חמאס ורואים בו איום, אבל הם מאד מאד מפחדים שאם לא יהיה חמאס בעזה, יהיה דאע"ש שהוא גרוע יותר. הם משמרים את השליטה המסוימת שיש להם על חמאס ואת מנופי הלחץ עליה, כי הם יודעים שלא יחסלו אותם כל כך מהר, אבל גם משמרים את הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ביטחוני עם ישראל.
הראיון התקיים בתכנית "הנבחרים" של דוד בן בסט ברדיוס 100FM, בתאריך 08.09.2024.
פרופ' זכי שלום: בסקר שנעשה בשבוע האחרון בין יהודי ניו יורק, יש עלייה גדולה מאד בתמיכה בטראמפ נגד האריס. מתחיל להראות שינוי באופי ההצבעה של יהודי ארה"ב. טראמפ בשבוע האחרון העצים בצורה חדה את הביקורת שלו מול ביידן והאריס על האמריקאים שנהרגו ב-7 באוקטובר, על רצח החטופים בעזה שאחד מהם היה אזרח אמריקאי. זה מצביע על כך שטראמפ נמצא תחת לחץ גדול להקצין את אמירותיו בתקווה שזה יביא אליו גורמים תומכי ישראל.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 08.09.2024.
ד"ר עדי שורץ: הנקודה של ירדן שמדי פעם עולה על פני השטח היא נקודה חשובה. אם אנחנו מסתכלים על האסטרטגיה האיראנית להקיף את ישראל בשלוחיה היא די הצליחה בשנים האחרונות. באופן יחסי הצד המזרחי, שזה הגבול הארוך ביותר עם ישראל מהווה את הפרס הגדול. יש ניסיונות של איראן לעורר חוסר יציבות בירדן, חומרי נפץ שעוברים כמעט כלי הפרעה ליו"ש. הגבול הזה הוא קריטי וצריך לשים אליו לב.
ככל שיתקרב 7 באוקטובר, אני חושב שנראה פיגועי השראה וניסיונות לחקות את אירועי 7 באוקטובר כי בעיניהם זו הצלחה מסחררת.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.09.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אני לא יכול לאמת או להכחיש את הדיווחים על התכנון של סינוואר להימלט לאיראן עם חטופים דרך פילדלפי. עם זאת לא שולל זאת לחלוטין וזו בהחלט אפשרות.
התפרסם בסרוגים, בתאריך 06.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: בזמן שחמאס בונה מחדש את כוחותיו במידה מסוימת, הוא "בוודאי" אינו מחליף את מה שהוא הפסיד. הוא עדיין לא יכול לתפקד במערך צבאי מאורגן. הוא עושה מאמצים לגייס צעירים למלא את השורות, אבל אין לו את היכולת להכשיר אותם, אז זה הישג מוגבל. הם הופכים בעיקר לבשר תותחים.
ההישגים המשמעותיים יותר של חמאס היו למעשה בתחום האזרחי, באמצעות השתלטות על חלוקת הסיוע ההומניטרי. אך עם זאת, אין ספק שהוא ימשיך לעשות מאמץ להתאושש [בצפון עזה], כולל מבחינה צבאית, והישגיו יהיו משמעותיים יותר אם לישראל לא תהיה שם נוכחות צבאית קבועה, כלומר ממשל צבאי. יש צורך גם במצור כללי על האזור עד להשמדת שארית הכוחות המאורגנים של חמאס שנותרו.
הראיון המלא התפרסם במקור ראשון, בתאריך 05.09.2024.
פרופ' קובי מיכאל: נראה כי הולכים לממשל צבאי לפי הדין הבין לאומי בעת מלחמה, שתפקידו לספק מים, מזון, תרופות ומחסה. ממשל צבאי כזה כל מהותו הוא עניין של נוכחות צבאית קבועה בשטח.
הממשל הצבאי המתחייב בעת הזו למיטב הבנתי הוא השלב השלישי לאחר כיבוש שטח וטיהורו. זה השלב לפני האחרון שהוא יצירת חלופה שלטונית בשטח שנכבש.
המלחמה עד כה עלתה 250 מיליארד שקלים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מקצרים את משך המלחמה ומקטינים את העלויות. לפעמים צריך לשלם עלות שולית נוספת כדי להגיע לקיצורה.
רות וסרמן לנדה: התפיסה המצרית אומרת שלהילחם עם חמאס או עם רדיקליות איסלמית זה דבר שלוקח הרבה זמן. הם אומרים את זה לישראל ולא מקבלים תחושה שישראל מבינה מה יהיה ביום שאחרי. לכן הם מאד חוששים. הם חוששים שאם לא יהיה חמאס להשליט סדר, יהיה שם דאע"ש. יש להם חשש אמיתי שיהיה גרוע יותר.
מצרים מוטרדת. היא רואה מצד אחד את הנחישות הישראלית להישאר שם. מצד שני הם לא מבינים מה יהיה ביום שאחרי. הם לא תומכים בחמאס, אבל חוששים מאופציה יותר גרועה, אז הם משמרים מצב נתון ולא רוצים שישראל תהיה על ציר פילדלפי.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 04.09.2024.
ד"ר עדי שורץ: במבט אסטרטגי אני חושב שאנחנו באמצע הדרך אבל אנחנו רחוקים מאד עדיין מהשגת המטרה. השלמת הפעולה שלנו – מציאת סינוואר, שחרור החטופים, הכנעת עוד ועוד כוחות בעזה, נטרול מנהרות בעזה, בזה כל המזרח התיכון צופה. הדבר היחיד שיחזיר לנו את ההרתעה זה חיסול חמאס.
איראן משך שנים נקטה מדיניות מאד לא ישירה. הם בנו את השלוחים שלהם במדינות שסביבנו. אני חושב שהעימות הישיר עם חמאס שיש לנו לא משרת את האיראנים. גם כשהיה חיסול שיוחס לנו באיראן, הם לא כל כך ידעו מה לעשות. מלחמת התשה הרבה יותר מתאימה להם.
אין לנו ברירה אלא לחזור ולהיות חברה מגויסת. כנראה שנצטרך יותר חיילים, יותר משטרה, יותר שב"כ, כי האפשרות האחרת היא שפשוט לא נהיה. לטווח היותר ארוך ישראל תוכל להיות מדינה יציבה ולכרות בריתות עם חלק מהמדינות שסביבנו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 03.09.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: העמדה של הקבינט הביטחוני היא שצה"ל צריך להיות נוכח בציר פילדלפי. יכול להיות שיש שם עדיין מנהרות ובכל מקרה הציר מהווה צינור חמצן לחמאס ולכל מערכת הטרור ברצועת עזה. אני חושב שצריך ללמוד את הלקח שאי אפשר לסמוך על המצרים וגם לא אמצעים טכנולוגיים. ההתעקשות של חמאס להישאר שם, היא בדיוק הסיבה לזה שאנחנו צריכים להתעקש.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.09.2024.