ד"ר אל"מ במיל' חנן שי 
ד"ר אל"מ במיל' חנן שי 
הולכת ומחריפה מגמת הפניית האצבע לישראל – הקורבן, במקום לחמאס – התוקפן.
החלטתו של קיר סטארמר, ראש הממשלה הבריטי, להשהות את שדרוג הסכמי הסחר עם ישראל בעיצומה של מערכה הכרחית נגד חמאס – מבטאת עיוורון מוסרי מדאיג. סטארמר רואה קיסם בעיני ישראל, אך עיוור לקורה שבין עיניו.
תחת דגל ההומניטריות, סטארמר – כמנהיגים אירופאים נוספים – מעניש את ישראל, שחרף מורכבות הלחימה עושה כל שניתן לצמצם את הפגיעה באזרחים.
דרישות להכנסת משאיות, שמזינות בפועל את צבא הטרור של חמאס, מקשות על צה"ל לטהר את הרצועה ממחבליה ומשלטון חמאס ומאריכות את המלחמה, ומנגד קריאות להיכנע לחמאס ולהשאירו ברצועה הן פתרונות גרועים. נחוצה חשיבה מחוץ לקופסה – או ליתר דיוק, מחוץ לרצועה.
הפתרון נמצא כמה ק"מ מערבה – ברפיח שבצד המצרי של הגבול. אם העולם באמת מעוניין לסייע לאזרחי עזה, עליו לפעול בדחיפות להקמת מקלט הומניטרי מסודר שם, מפוקח ובינלאומי. מקלט כזה יעניק לעזתים מחסה בטוח, תשתיות, רפואה וחינוך, ובעיקר – יחלץ אותם מהשימוש הציני שעושה בהם חמאס כמגן אנושי. כך תתאפשר גם פעולה צבאית מהירה ויעילה לחיסול מוחלט של כוחות חמאס ופקידיו, ללא מגבלות מוסריות שישראל מחמירה בהן, לעיתים עד כדי שיתוק.
אך הקמת המקלט היא רק צעד ראשון. רצועת עזה הפכה למבוך תת־קרקעי מסועף של מנהרות. מדובר בתשתית טרור שמסכנת לא רק את ישראל, אלא גם את תושבי עזה עצמם. הדרך היחידה לשיקום אמיתי ולביטחון בר־קיימא היא הפיכת פני הקרקע – תרתי משמע: חשיפת כל המנהרות, חיסולן, ובניית תשתית אזרחית מודרנית ובטוחה במקומן.
מבחינה מדינית, המהלך אפשרי ומוצדק מוסרית. מצרים, שיזמה את מלחמת 1948 והיתה שותפה ישירה להיווצרות מחנות הפליטים ברצועה ושימורם יותר מ־70 שנה, יכולה כעת להפגין מנהיגות אזורית ולשקול את השכרת השטח הדרוש למהלך. המקלט יהיה סגור, הכניסה אליו תבוקר ביטחונית, וכוח בינלאומי – אולי הרחבה של הכוח המוצב בסיני (MFO) – יוכל לחצוץ בין המקלט לבין שאר שטח מצרים. בכך תימנע חדירת גורמי טרור ואמל"ח, ומצרים תוכל ליהנות מהטבות כלכליות וממעמד מדיני משופר. ייתכן שאף ייפתח פתח להסדר כולל יותר שלה עם אתיופיה בעניין מקורות המים.
אם מנהיגי המערב חפצים בטובת תושבי עזה ואזרחי ישראל – ואין סיבה להטיל בכך ספק – עליהם לקדם פתרון זה, במקום להעניש את ישראל על מאמציה להגן על עצמה. כל עוד המערב מזרים סיוע לרצועה במקום להוציא את האזרחים ממנה, הוא מאריך את הסבל במקום לקצרו.
זה הזמן לחדול מהאשמות שגויות, מהצגות תכלית מוסריות חלולות ומהפעלת סנקציות על מי שנלחם בטרור במצפון מוסרי חסר תקדים. זה הזמן להתחיל לפעול. הפתרון לעזה לא עובר דרך ענישת ישראל, אלא דרך שחרור האוכלוסייה הפלשתינית משלטון חמאס. הפתרון, פשוטו כמשמעו, נמצא מעבר לגדר.
פורסם בישראל היום, בתאריך 21.05.2025.