אירועי היום מחייבים מענה ברמה האסטרטגית. נדרש לשנות את המשוואה האזורית באופן מיידי, ולהסיר את האיום העזתי ממדינת ישראל.

התפיסה הביטחונית-אסטרטגית של מדינת ישראל עד כה, התבססה על ההבנה שהאיום שמייצר שלטון הטרור של חמאס ברצועת עזה הוא מוגבל, וכי אף במצבי חירום רב-זירתיים, משקל הזירה העזתית יהיה מופחת. הוערך כי כיבוש רצועת עזה הוא דבר שיש להימנע ממנו, בעיקר בשל היקף הנפגעים השוטף שצפוי באירועים מעין אלו.

למדנו היום, בדם רב ובהפתעה מוחלטת, שהאיום שמייצר שלטון הטרור של חמאס ברצועת עזה הוא חמור משהעריכו כל גורמי הביטחון. האפשרות שנתנו לחמאס להתחמש בתוך גבולות רצועת עזה, לא הובילה להכלת הסכסוך אלא להתעצמות כוללת עד לרף שמדינת ישראל אינה יכולה להכיל.

למדנו, שבמשוואת הנפגעים היקף הנפגעים בלחימה עצימה מול רצועת עזה, אינו משתווה ל”לחימה השוטפת”, ולמדנו שמדינת ישראל אינה ערוכה להתמודדות רב-זירתית, כאשר האויב העזתי מצוי על גדרות היישובים, ויכול להגיע לאוכלוסיה אזרחית בהיקף משמעותי תוך פרק זמן קצר.

על רקע זה, התפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל ביחס לרצועת עזה צריכה להשתנות כעת מהקצה אל הקצה. זה הזמן למוטט את שלטון חמאס, ולהפוך את האיום העזתי לכזה הדומה לאיום הנשקף מאיו”ש – איום ממשי, אך מתוחם לרמת חוליות הטרור, ולא איום של לחימה חטיבתית ומעלה, כפי שהיה היום. ספק אם במציאות הנוכחית מדינת ישראל תשלם מחיר אסטרטגי רחב היקף על צעדים שכאלה, אולם גם אם ייגבה מחיר כזה, בזירה הבין-לאומית או אף האזורית, הוא שווה את המחיר של הסרת איום החזית העזתית כחזית רחבת היקף.

יש להידרש לפתרונות הנדרשים לשליטה ברצועת עזה. האם כיבוש מתמשך, האם אוטונומיה נקודתית או האם צה”ל יידרש לצאת מרצועת עזה לאחר מספר חודשים של טיהור המרחב ומיטוט שלטון חמאס, אולם בשלב ראשון, אף טרם גיבוש הפתרונות המלאים לרצועת עזה, נדרש כעת להנחות את צה”ל לכיבוש מלא של הרצועה, התבססות בשטח, ובעיקר – השמדה נרחבת של ארגוני החמאס והגא”פ, ושבירת כלל המסגרות הארגוניות, שימנעו מארגונים אלו להמשיך ולאתגר את ישראל לאורך זמן.

פורסם באתר בשבע בתאריך 08.10.2023