המלחמה מול איראן

עיקרי דברים התקפות המנע של ישראל נגד איראן תפסו את העולם ביראה ובדאגה, מתוך הבנה שמלחמה בקנה מידה מלא בין השתיים תהיה בעלת השלכות אדירות מעבר למזרח התיכון. הסיכום הבא …

מתוך מאות שיגורים, כמעט ולא נגרם נזק ממשי לישראל, הודות לשילוב שכבות ההגנה – "חץ", "קלע דוד", "כיפת ברזל", מערכות לייזר ניסיוניות, סיוע אמריקאי שכלל יירוטים של משחתות וחיישני התרעה ועזרה מבנות ברית אזוריות • המכה שחטפה איראן, לעומת זאת, הייתה כואבת.

כשחומייני שתה את כוס התרעלה ב-1988 והסכים להפסקת אש, נולדה דוקטרינת השליחים של איראן. אבל הטראומה ההיסטורית חושפת גם את נקודת התורפה: פגיעה בעורף האיראני יכולה לשבור את המשטר.

ישראל צריכה לשאוף לכך שהמלחמה תסתיים לא רק בפגיעה אנושה ביכולות הגרעין והטילים הבליסטיים , אלא גם באכיפה אפקטיבית שתמנע מאיראן, לשנים רבות ,את שיקום יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות.

דווקא בעת הזו, כאשר העיניים מופנות לטהרן, הפעולה הישראלית נגד החות'ים בעלת חשיבות עליונה • היא מראה שישראל מסוגלת לפעולה בו זמנית במספר זירות ואפילו מרוחקות.

איראן מובסת ומאותתת כי כוונתה לסיים את הלחימה – וזו בדיוק הנקודה שיכולה לשרת את מטרת הלחימה. לאור זאת מתחדדת השאלה: מהו ההישג שעל ישראל להציב בדרג הדיפלומטי כתנאי להפסקת אש?

בניגוד ללהג התקשורתי הרווח, הכרעת איראן אפשרית. המפתח: תשתיות חיוניות וכלכלה.

ההישגים המדהימים של מבצע "עם כלביא" באיראן רק מתחילים להתבהר, אך עם ההצלחה בא גם התיאבון: המלחמה ברפובליקה האסלאמית לא תסתיים רק בהשמדת הגרעין. כל עוד האייתוללות מנהיגים את טהרן, האיום על ישראל קיים.