אם קוראים את העיתונות הבינלאומית ואף את רוב העיתונות הישראלית, מתקבל הרושם שהאיום על היציבות ביהודה ושומרון נובע מאלימות מתנחלים ומהתנעת פרויקטים של בנייה ביישובים.

אך מי שמביט במציאות רואה אחרת לגמרי. מקורות חוסר היציבות האמיתיים הם ההסלמה הדרמטית בטרור הפלסטיני, גל נרחב של הצתות פלסטיניות, וזינוק חסר תקדים בבנייה פלסטינית בלתי חוקית באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לישראל.

ישראל חייבת לבלום את תופעות הטרור והבנייה הפראית הללו ביד תקיפה, ולבסס את זכותה ההיסטורית והלאומית על יהודה ושומרון באמצעות בנייה מואצת ומתוכננת היטב, בעיקר באזורי מפתח כמו עוטף ירושלים ובקעת הירדן.

כולם יודעים כי שכם וג'נין וגם טולכרם, קלקיליה ואחרות – הפכו למוקדים של תאי טרור חמושים ואיראניים לכל דבר. גם האיום על גוש דן מצד קו התפר במערב השומרון איננו תאורטי בלבד: כבר נרשמו מקרי ירי מעבר לגדר לעבר אזורי בת חפר והר הגלבוע.

שחרור מחבלים לתוך יהודה ושומרון במסגרת עסקת שחרור החטופים עם חמאס רק הוסיף שמן למדורה.

כך נראית, למעשה, קריסתה המוחלטת של הבטחת הסכמי אוסלו – ישות פלסטינית "מפורזת וממורכזת". ומי שסבור שכוחות אינדונזיים ואזריים, לצד פקידי רשות פלסטינים "ניטרליים" ומשקיפים אמריקנים, מצרים ואירופאים היושבים במרכז בקרה ממוזג בקריית גת, יצליחו "לפרז" ולמתן את הפלסטינים בעזה, כנראה צורך חומרים הזייתיים.

בנוסף, בשנים האחרונות נבנו כ־90 אלף מבני מגורים ושכונות פלסטיניות בלתי חוקיים בשטחי C – כמעט כולם באזורים עלי משמעות אסטרטגית עבור ישראל. הבנייה הזו משנה בפועל את מפת האזור: היא נועדה ליצור רצף פלסטיני במקומות שמעולם לא הייתה בהם נוכחות ערבית, לפצל גושי התיישבות, לפגוע בצירי תנועה חיוניים (ולאלץ את ישראל לסלול כבישי עוקף לכבישי העוקף – מה שמביא כמובן להאשמות על "הפקעת קרקעות"). הכול נועד למנוע אפשרות לחלוקה רציונלית של השטח בעתיד – למי שעוד מאמין באשליה הזאת.

במרחב קו התפר – אזור החיץ הסמוך לגדר הביטחון, שנמתח מראש בקעת הירדן בצפון ועד עין גדי בדרום – נבנו, בסיוע אירופי, למעלה מ-17 אלף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים בטווח של קילומטר אחד בלבד מגדר הביטחון.

בעוטף ירושלים השתלטו פלסטינים על למעלה מ-2,600 דונם, ובתוך עשור הוקמו בשועפאט ובכפר עקב בלבד כ־1,500 מבנים לא מורשים – חלקם בני 20 קומות – כולם ללא היתרים וללא פיקוח הנדסי תקין. (ה' יעזור לדייריהם אם תתרחש רעידת אדמה בירושלים). ובכל יום כמעט, פלסטינים ובעלי בריתם האנרכיסטים מהשמאל הקיצוני הישראלי מציתים את שטחי המרעה של חוות הבקר בבנימין ובשומרון – שם הקימו חלוצים ישראלים כ-130 חוות. העשב והצמחייה באזורים הפתוחים הללו הם "זהב ירוק" עבור עדרי הצאן והבקר. הצתת המרעה היא אקט מלחמתי לכל דבר – ניסיון לגרש את "המתנחלים" מהשטח באש ועשן.

ומאחר שהכרזת ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון אינה צפויה בזמן הקרוב וגם לא תפתור בהכרח את הבעיות בשטח – מה צריך לעשות עכשיו?

ראשית, על אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, לקבל תוספת ניכרת של כוחות, משאבים וגיבוי כדי להמשיך במדיניות הלחימה התקיפה שאימץ, הכוללת סיכולים ממוקדים ולא רק מעצרים, פשיטות לערי הטרור כמעט כל לילה, תוך שימוש בכוח חטיבתי, בהנדסה כבדה ובסיוע אווירי.

שנית, על הממשלה לעודד משפחות צעירות לעבור ליישובי יהודה ושומרון – באמצעות בנייה מואצת וזולה. אפשר להקים שכונות קראוונים או מבנים רב־קומתיים. כיום יקר מדי להתגורר באריאל, בגוש עציון, במעלה אדומים ובערים נוספות בעלות נגישות גבוהה לגוש דן ולירושלים.

בהקשר זה, יש להמשיך בצמצום הבירוקרטיה המעכבת את הרחבת ההתיישבות. על אף חוסר הפופולריות הפוליטית של השר בצלאל סמוטריץ', ראוי להכיר לו תודה על כך שהוביל להסדרה או להקמה של 50 יישובים חדשים – כ־45 אלף יחידות דיור פוטנציאליות; השקיע 7 מיליארד ש"ח בתשתיות כבישים המשמשים יהודים וערבים כאחד; והכריז על 30 אלף דונם כקרקעות מדינה.

כעת עליו לקדם פרויקטים אסטרטגיים נוספים – ובהם כביש 80 שיחבר את ערד עם מישור אדומים; שדה תעופה בינלאומי בעמק הורקניה שבין ירושלים לים המלח; וקו רכבת לאורך בקעת הירדן.

שלישית, על ישראל לקחת לידיה תחומי אחריות שממשל הרשות הפלסטינית הזניח זה שנים בשטחי B ו-C, ובראשם טיפול בשפכים וניהול אתרי פסולת.

ורביעית, ובעיקר, יש להחזיר את השליטה למשרד החינוך הישראלי בבתי הספר הערביים בירושלים. דו"ח עדכני של משרד החינוך קבע כי עשרות בתי ספר במזרח העיר לא זו בלבד שמשתמשים בספרי לימוד של הרשות הפלסטינית, אלא אף מלמדים פיזיקה דרך חישובי מהירות וקליעה של אבנים לעבר חיילי צה"ל, וספרות דרך שירה ג'יהאדיסטית של הוגים אסלאמיסטיים קיצוניים.

עם כניסת ישראל לשנת בחירות צריך על מצביע לשאול את עצמו: מי מהמועמדים לראשות הממשלה מתכוון באמת לבנות בירושלים וביהודה ושומרון, ומי ימשיך לקבור את הבנייה ב"תהליכי שלום" עקרים ובניסיונות סרק להשיג "קונצנזוס בינלאומי"? מי ידע למנף את ההזדמנויות שלפנינו לביסוס השליטה המדינית והביטחונית דה־פקטו ביהודה ושומרון?

פורסם במקור ראשון, בתאריך 02 בנובמבר 2025.