כ-40 שנה של הסדרים בסגנון אוסלו, שבהם המערב פיתה את ישראל לנסיגות טריטוריאליות והפעיל עליה לחץ להבליג מול איומים מתהווים – הוכחו ככישלון מוחלט. מדיניות "בלימה", שתיעדפה דיפלומטיה על פני ניצחונות צבאיים נחרצים נגד יריבים ג'יהאדיסטיים, נכשלה.

הגישות האלה התפוצצו בפניה של מדינת ישראל, עם התקפות טרור מיהודה ושומרון ומעזה, מסוריה ומלבנון, ועם התקדמותה של תוכנית הפצצה הגרעינית של איראן, כמעט עד השלמתה.

במשך 20 החודשים האחרונים ישראל עברה בהכרח לאיזון טוב יותר בין דיפלומטיה לבין שימוש בכוח, כדי לסכל איומי אויב. ישראל עברה ל"חשיבה מעצמתית", לפעולה באופן יוזם, כדי לבסס דומיננטיות לאורך גבולותיה ועליונות אסטרטגית נגד איומים רחוקים יותר.

ישראל חייבת, ותמשיך, לבצע תקיפות עזות, מוחצות ומפתיעות נגד מעוזי אויב מחאן יונס עד איספהאן. ישראל צריכה להחזיק את אויביה בחרדה מפני פיצוצי ביפרים ותקיפות אוויריות חודרות בונקרים.

ישראל רוצה להיות מפחידה ודומיננטית מבחינה צבאית, וכן, אפילו "הגמונית" לא אהובה. ישראל יודעת שהשכנים שלה יחפשו פיוס אמיתי עם המדינה היהודית רק כשהיא חזקה.

לא יציבות, התחמשות

לפיכך, ישראל לא יכולה עוד לקבל מדיניות שמדגישה "שקט תמורת שקט" ומתנהגת ב"איפוק", כי זה מאפשר לאויב להתארגן מחדש – מצב שפקידים מערביים מכנים בטעות תקופות של "יציבות".

בעידן החדש הזה, ישראל מתכוונת להקרין את כוחה כדי לנטרל יריבים. היא מתכוונת "לייצב" באמת את האזור, אבל לא דרך הסתמכות על תבניות דיפלומטיות מושחתות ונוסחאות כושלות שמשדרות חולשה. כל זה מבוסס על השקפה אסטרטגית ברורה שנובעת מתפיסה ריאליסטית של האזור. הישראלים ומנהיגיהם מבינים שמערכת הכללים שיריבינו פועלים על פיה מבוססת על מלחמות התשה ארוכות, שמונחות על ידי אתוס של הקרבה וחזונות אסכטולוגיים של ניצחון קנאי ומוחץ.

לכן, למשל, ישראלים מבינים שמעבר להסכמי ביטחון אפשריים עם המשטר החדש בסוריה (בראשות הג'יהאדיסט הסוני אחמד אל-שרעא) וממשלת עאון בלבנון, צה"ל חייב, וימשיך, לסכל באופן שוטף איומים על ישראל שמגיעים מתוך המדינות האלה. ישראל לא תשב בשקט במשך עשור או שניים, כשהיא רק אוספת מודיעין על איומים מתהווים – עד שהאיום יגיע לממדים מפלצתיים, כמו בעבר.

זה אומר שבמידה מסוימת ישראל תתערב לטובת הקהילה הדרוזית הלא-ג'יהאדיסטית בסוריה, שמחזיקה באזור בעל חשיבות אסטרטגית בדרום-מזרח המדינה הזו לאורך הגבול הצפוני של ישראל. זה מה שמעצמות עולמיות עושות. ישראל לא תחכה למתווכים אמריקנים כדי להרגיע את המצב או תסתמך על כוחות האו"ם כדי להגן על הדרוזים ולהבטיח את הגבול, וגם לא תימנע מלפגוע בנכסים של אל-ג'ולאני רק משום שאירופה משקיעה שוב בסוריה.

רק צה"ל ישלוט ביו"ש

אותו דבר לגבי יהודה ושומרון. אף אחד לא משלה את עצמו ש"רשות" פלסטינית כלשהי יכולה או עומדת לחסום את צבאות הטרור האסלאמיים הנתמכים על ידי איראן באזורים האלה, כוחות שמאיימים ישירות על ירושלים ועל מרכז הארץ. רק צה"ל יכול ויעשה זאת. לכן, אנו עדים למבצעים צבאיים עצימים בג'נין, בטולכרם ובשכם, כדי לעקור בנחישות איומים כאלה. זה כנראה יהיה דפוס פעולה קבוע של צה"ל.

ואגב, לישראל אין שום אמון ביכולתו של האיחוד האירופי או של ארצות הברית להביא לרפורמות משמעותיות ברשות הפלסטינית שמטרתן להפוך אותה ל"ממשל דמוקרטי, שקוף, יעיל ובר-קיימא", כפי שהאיחוד האירופי מצהיר.

אחרי 30 שנה והשקעת מיליארדי דולרים ויורו ברשות, התשואה על השקעה מערבית זו היא נוראה. אין בה דמוקרטיה, אין שלטון חוק, אין שקיפות, אין קיימות, אין השקעה ביציבות כלכלי ואין חינוך לשלום. יש רק נפוטיזם ושחיתות, עידוד ותִגמול של טרור נגד ישראל, תעמולה אלימה נגד ישראל, כולל תמיכה בטבח 7 באוקטובר, ותקיפה של ישראל בכל פורום בינלאומי אפשרי.

כמו כן, במשך יותר מ-30 שנה לא הוקם ולוּ בית חולים חדש אחד בשטחי הרשות הפלסטינית באמצעות הכספים של האיחוד האירופי ואמריקה, ורק מתקן אחד לטיפול בשפכים.

באשר לסיוע ביטחוני (בייחוד אמריקני) לרשות הפלסטינית, ובכן, יותר ממיליארד דולרים הושקעו באימון כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, יותר מ-40 מיליון דולרים מהם ב-2025. התוצאות מעורבות, במקרה הטוב. אנשי ביטחון של הרשות הפלסטינית השתתפו שוב ושוב או סייעו בפיגועים נגד אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל, כולל שוטרי הרשות הפלסטינית מחמוד עבד ומאלק סלאם, שלפני כשבועיים רצחו את שליו זבולוני במרכז קניות בגוש עציון. אנשי ביטחון של הרשות הפלסטינית מהווים כ-12% מכל המחבלים העצורים בישראל.

כה חסר היגיון מצד צרפת וסעודיה להחיות מחדש את האשליות על מדינה פלסטינית, בייחוד עכשיו. זה מתכון לאכזבה הרסנית ולהסלמה של הסכסוך, וכמובן, לבידודה של ישראל. אולי זו המטרה של התרגיל הצרפתי-סעודי – להחליש את ישראל, למנוע ממנה את האפשרות להיות חזקה מדי או "הגמונית" מדי בשאיפותיה, "אגרסיבית" מדי בפעולותיה הצבאיות, "דומיננטית" מדי בהגדרה מחדש של המצב האסטרטגי האזורי; ולמנוע ממנה הצלחה גדולה מדי בהגנה על עצמה, שתכלול מניעה של הקמת מדינה פלסטינית חסרת מעצורים.

לפי נשיא צרפת מקרון, אסור לישראל לנצח כל כך הרבה, בייחוד אחרי ההתקפה המוצלחת שלה על תוכנית הגרעין האיראנית. במקום זה, ישראל צריכה להיות מרוסנת, מגודרת ומושפלת. "אין על מה לדון", הוא קבע בפומפוזיות השבוע בנוגע ל"צורך להכיר בדחיפות" במדינה פלסטינית. זה "חייב" לקרות, הכריז מקרון, על אף ההתנגדות הישראלית, ובמידת הצורך על גב גופותיהם של נרצחים ישראלים.

בלי הסדרים ארוכים, חמאס חייב להיעקר מעזה

המצב בנוגע לעזה דומה. ישראל מתכוונת לפעול באופן הגמוני כדי לסיים את האיום הצבאי מעזה ולהבטיח את פריחתו מחדש של הנגב. פירושו של דבר הוא שמעבר לכל הסכם הכרחי כדי להשיג שחרור של עוד כמה חטופים, אין הסדרים ארוכי טווח עם חמאס. חמאס חייב להיעקר מעזה. בוודאי אסור שיהיה כל שיקום של רצועת עזה בלי פירוז מוחלט של המובלעת. זה כנראה אומר עשור נוסף של לוחמה בדרגות שונות של עוצמה.

אל תצפו מישראל להסתמך על מצרים או על כל מדינה ערבית אחרת, שלא לדבר על כוחות האו"ם, שיביאו ביטחון או יציבות לעזה. מצרים העלימה עין במשך שנים מהברחה מסיבית של נשק מסיני לעזה, וכמובן לא עשתה דבר כדי למנוע מחמאס ביצוע הפיכה נגד הרשות הפלסטינית והפיכת עזה למיני-מדינה של האחים המוסלמים. ישראל גם לא תסבול ממשלה פלסטינית "טכנוקרטית" בעזה, שהיא רק כיסוי דקיק לשלטון בפועל של חמאס.

כל הסכם עם איראן יכריח את ישראל לפעול בה שוב

הלך הרוח החדש של ישראל, שתופסת את עצמה כמעצמה, חל כמובן גם כלפי איראן. חייבים למנוע את בנייתה מחדש של תוכנית הגרעין האיראנית ואת מערך הטילים הבליסטיים שלה, ולהרתיע אותה מבנייה מחדש של רשת הפרוקסים שלה ברחבי המזרח התיכון.

כל הסכם מערבי קוסמטי חדש עם איראן בנושאים אלו יכריח את ישראל לפעול שוב נגד טהראן. ישראל תיישם את דוקטרינת ההגנה המעודכנת שלה, את החשיבה המעצמתית שלה, כדי לסכל בהקדם את יכולות האויב.

ישראל מתכוונת להמשיך לשמור על עליונותה מתוך הלך הרוח של מעצמה המתואר כאן, ולהיות כוח אזורי יוזם – בעל הברית המערבי האמיתי היחיד – שמעצב מחדש את המזרח התיכון לטובה.

לאנשי המשמרת הדיפלומטית הישנה והחלשה, שעינם צרה כלפי ישראל, אני אומר: התרגלו! התרגלו למצב האסטרטגי החדש שמעוגן על ידי ישראל חזקה מאוד.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 22.07.2025.