כבר מזמן ברור כי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים במזרח התיכון (אונר"א) היא גוף מוטה, כושל ומגביר רדיקליזציה, וכי אין כל סיכוי "לתקן" אותו באמצעות פיקוח הדוק יותר. הגיע הזמן לחסל את אונר"א אחת ולתמיד.

מוסדות אונר"א בעזה – בתי ספר, מרפאות, בתי חולים ועוד – שימשו מסתור למחבלי חמאס ולמחסני נשק, וממש תחתם התגלו מנהרות תקיפה של חמאס. עשרות מעובדי אונר"א נטלו חלק פעיל או סייעו למתקפת ה־7 באוקטובר.

התברר כי יותר מ־2,000 עובדים של אונר"א היו למעשה מחבלים בארגוני חמאס או הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני. חמישית ממנהלי בתי הספר של אונר"א היו מחבלי חמאס, ו־10% מהתפקידים הבכירים – מנהלי מוסדות חינוך, סגניהם, ראשי מרכזי ההכשרה וסגניהם – היו אף הם אנשי חמאס או ג׳יהאד. למעלה מ־200 עובדים היו מחבלי חמאס מובהקים עם רקורד טרור מובהק, ומאות אחרים חגגו בפומבי את מעשי הרצח והאונס של 7 באוקטובר. 

מעבר לעזה, אונר"א רקובה מן היסוד. בתי הספר שלה ביהודה ושומרון, בירדן, בלבנון ובמקומות נוספים מנציחים את "זכות השיבה" – כלומר, את "הזכות" להציף את ישראל מבחינה דמוגרפית – ובכך משמרים את המלחמה הפלסטינית בישראל במקום לסייע בפתרון הסכסוך.

ארגוני ניטור שונים תיעדו שוב ושוב את החינוך לשנאה בכיתות אונר"א. ילדים פלסטינים לומדים שיהודים הם שקרנים ונוכלים, מפיצי שחיתות שדינם כליה. מחבלים פלסטינים מוצגים כמודל לחיקוי. הסתה לאלימות משובצת בכל המקצועות – אפילו בשיעורי מתמטיקה ומדעים. אין פלא שהחינוך השיטתי לשנאה ואלימות במערכת אונר"א מוביל לטרור פלסטיני נגד ישראל.

וכמובן, הסוכנות אינה עושה דבר כדי ליישב מחדש את ה"פליטים". מספר ה"פליטים" הרשומים ממשיך לתפוח בקצב אקספוננציאלי. אונר"א מסרבת למחוק מן הרישום מיליונים המחזיקים באזרחות זרה ובתושבות קבועה – כאלה שבכל הגדרה הגיונית אחרת היו מפסיקים מזמן להיחשב כ"פליטים".

בקיצור: אף שאונר"א מציגה עצמה כארגון הומניטרי, מטרתה האמיתית היא להנציח את החלום הפלסטיני להציף ולמחוק את ישראל. אונר"א היא מכשול ענק בדרך לשלום.

למרות זאת, ביום שישי שעבר חידש האו"ם את המנדט של אונר"א לשלוש שנים נוספות, בטענה המוטעית שמדובר בכלי הומניטרי שאין לו תחליף.

למזלנו, השינויים המתרחשים בשטח – בעזה ובמזרח ירושלים – מוכיחים את גודל הטעות, ועד כמה ניתן לעשות הכול טוב יותר ללא אונר"א.

בעזה הוחלפה אונר"א בצורה מבורכת בידי יותר מעשרה ארגוני סיוע אחרים. כפי שהראתה אניה קריבין מהקרן להגנת הדמוקרטיות בוושינגטון, ארגוני הסיוע מצליחים לספק מזון ושירותים היטב, בלי האג'נדה המסיתה של אונר"א.

תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) מטפלת באשפה. UNOPS מנהלת חלוקת דלק. ארגון World Central Kitchen והתוכנית המזון העולמית (WFP) מספקים מזון. יוניצף (UNICEF) מעמיקה בפעילות הקשורה לילדים, וארגון הבריאות העולמי (WHO) מעניק סיוע רפואי.

המונופול רב־השנים של אונר"א על הסיוע – שבא ביחד עם המסרים העוינים כלפי ישראל – סוף־סוף נשבר. ממשל טראמפ (באמצעות מרכז התיאום האזרחי-צבאי בקריית גת) זכאי לחלק מהקרדיט לכך. כעת הממשל שוקל לסווג את אונר"א כגוף התומך בטרור – צעד שיפרק אותה למעשה.

ישראל מצידה חוקקה השנה חוקים חדשים האוסרים על תיאום עם אונר"א, מה שפוגע אנושות ביכולתה להמשיך לפעול. לא מפתיע שעורכי הדין ויחצ"ני אונר"א הזהירו מפני "אסון" – שאגב, לא התרחש.

כך למשל בתי הספר של אונר"א בירושלים נסגרו, ואלף תלמידים ערבים ממזרח ירושלים עברו למוסדות אחרים – חלקם לבתי ספר המלמדים את תוכנית הלימודים הישראלית. זהו הישג גדול. (איך בכלל הותר לאונר"א להקים בתי ספר בירושלים?!)

על פי החוק החדש, כל מתקני אונר"א בעיר אמורים להיסגר, ובראשם המתחם הענק בשכונת מעלות דפנה. השבוע פשטה המשטרה על המקום, החרימה ציוד, והורידה את דגל האו"ם לטובת דגל ישראל – מהלך שזכה כמובן לגינוי מצד מזכ"ל האו"ם. (המתחם אמור להפוך לשכונת מגורים ובה 1,400 יחידות דיור. פעילים חרדים כבר רבים על הפרויקט, הממוקם בסמיכות לשכונות חרדיות).

פורסם במקור ראשון, בתאריך 14 לדצמבר 2025.