איראן

שינוי המגמות המדיניות בעולם: ארה"ב אינה נהנית עוד מתמיכה רחבה מצד מדינות העולם בעוד סין מנצלת את המצב לטובתה.

אילו רבע מן הפגיעות באיראן היו מתרחשות בישראל, השיח הציבורי היה מגדיר זאת כתבוסה קשה. כאשר הדבר מתרחש אצל האויב, מתפתח לעיתים נרטיב הפוך של הקטנת הישגים ושל תחושת כישלון.

נשיא ארה"ב טראמפ מחזיר לאיראנים במטבע משלהם, ומפעיל לחץ נוסף כדי לשבור את התנגדותם בשולחן המו"מ | אבל לצד היתרונות, יש לא מעט סכנות – ובעיקר הסלמה מסוכנת שעלולה לחדש את אש המלחמה.

בניגוד לישראל, ארצות הברית אינה יכולה להתהדר באותה מידה בהשגת מטרות המלחמה שנקבעו לפני סגירת המיצרים ותקיפת המפרציות, ובהן קטאר, שעמה יש לה חוזה הגנה.

תחושת החמיצות שמלווה את ההישגים של המלחמה נובעת מהרושם שהשינוי המיוחל באיראן היה בהישג יד, אך הפסקת האש הרחיקה אותו והרימה את המשטר מהקרשים המאמצים מול וושינגטון צריכים כעת להוביל לשתי החלטות: לא להפשיר את הסנקציות הכלכליות, ולא להגביל את חופש הפעולה של ישראל.

הפגיעה בכלכלה האיראנית חשובה ביחס לכמה מהיעדים של המלחמה, אך המשטר עדיין נאחז בשלטון בכוח. הסבלנות שיגלה טראמפ להפרות האיראניות היא המבחן ליציבות הפסקת האש.

איראן מנסה לבנות תודעת ניצחון, ולא מתגמשת לנוכח דרישות ארה"ב. יש אפשרות ממשית שהמלחמה לא תסתיים בהסכם או בהפסקת אש, ואז תידרש ישראל לשמר כמה אינטרסים חשובים. מה מונח על הכף, ומה ניתן לתעל כעת לטובתנו?

טראמפ לא תכנן "מלחמת הכרעה" באיראן, אבל ייתכן שהתעקשות טהרן תוביל אותו להרחיק לכת עד הפלת המשטר | מצב כזה דורש היערכות במערכת הביטחון לפעולות חריפות יותר של איראן, כמו חשיפת תאי טרור שהוצפנו בעולם.

במשטר האיראני מעריכים שהזמן פועל לרעת טראמפ יותר מאשר לרעתם ולכן מעדיפים להמשיך את מלחמת ההתשה ולשלם במזומן כדי להבטיח הישג בעתיד. על-מנת להימנע מכך, על טראמפ לבצע מהלכי הכרעה שמהם הוא נמנע עד כה, כולל השמדת תשתיות לאומיות של איראן. בינתיים, למרות האיומים, כל האופציות פתוחות.

משמעויות, חלופות והמלצות