הזירה הצפונית

התגובות הזועמות בטהרן חושפות את עומק הפגיעה בציר האיראני – ואת המבחן הקרוב של ישראל.

חשיפת מנהרת הכטב"מים במג'דל זון והצהרות חזבאללה על חידוש "כיבוש הגליל" ממחישות את הפער בין ההצהרות למציאות – ומבהירות מדוע ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לסגת כל עוד הארגון ממשיך להתחמש ולהתבסס בדרום לבנון.

חיילים סורים בביירות יכולים לעורר מחדש מלחמת אזרחים במדינה, ולשלוח אותה למאבק בין-עדתי ארוך ועקוב מדם | האם המחשבה של נשיא ארה"ב לשלוח את א-שרע להילחם בחיזבאללה מופרכת, או שיש בכך גרעין של היגיון?

אם הורדת הבניינים בדאחייה גורמת לעימות עם טראמפ, אפשר להשהות אופציה זו ולגבש "חבילת" מהלכים אחרים.

ישראל עשויה בקרוב לעמוד בפני דילמה דרמטית – האם לוותר על רצועת הביטחון שתאפשר את שובם של תושבים הצפון לבתיהם, או ללכת לעימות חזיתי מול הבית הלבן.

תוצאתו של הסבב הזה ביחס ללבנון תיקבע לפי הקריטריון האם ישראל תמשיך לתקוף את מעוז החיזבאללה. האינטרס הישראלי, האמריקני והלבנוני לפרק את הזיקה לאיראן, מחייב לעשות זאת.

ההגבלות שהוטלו על ישראל מנעו ממנה לפעול. יש לקוות שהתקיפה האווירית ברובע הדאחיה אתמול פותחת פרק חדש במערכה בלבנון ולא תהיה אירוע חד פעמי.

הפגיעה בנכסי חיזבאללה בביירות היא הדרך לבלום את ניסיונו לקבוע כללי משחק חדשים. זה יסייע גם לקטוע את השימוש בנשק הרחפנים שעלותו נמוכה ומחיריו מישראל גבוהים.

לאחר התראות צה"ל, הכבישים מצור צפונה נמלאו בתושבים שנמלטו לעבר ביירות | ראש ממשלת לבנון ניסה לנחם את האזרחים: "הזדמנות לדבוק בתקווה ובביטחון ביכולתנו לבנות מדינה חזקה".

איום רחפני ה־FPV של חזבאללה חושף את מגבלות ההרתעה הישראלית: ללא שליטה קרקעית ודחיקת האויב מהגבול, גם טכנולוגיה מתקדמת מתקשה לספק ביטחון יציב לאורך זמן.