מלחמה בעזה

הוא לא נדרש להסתיר את המלחמה, אלא רק להזין את הקונספציה שישראל רצתה לראות. שיחות ההסדרה, מסרי ההונאה והרגע שבו המציאות התהפכה – אך התפיסה סירבה להשתנות.

ארגון הטרור בונה על הבחירות ברשות הפלסטינית | הוא מעריך שאחריהן יופעל לחץ בינלאומי כבד כדי שצה"ל יעצור את פעולותיו ההתקפיות | שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר – ישראל צריכה למנוע את התהליך ולהשלים את חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס.

הדמיון למתקפת 7 באוקטובר כנראה אינו מקרי • כמעט שני עשורים לפני הטבח, עז א-דין אל-ביכ כבר עסק במתווים לפריצת הגבול וביצוע פיגועי חדירה • הניסיון והידע שצבר הפכו אותו לנכס משמעותי עבור חמאס גם בשיקום כוחו הצבאי.

הלחץ הצבאי והכלכלי על איראן מתחיל לתת את אותותיו, אך דווקא מצוקתה עלולה לדחוף אותה ואת שלוחותיה לצעדים מסוכנים | ישראל נדרשת לזהות אותם מבעוד מועד, ובמקביל להמשיך לשחוק את חמאס עד שפעולות נועזות בעזה יהפכו משיא מבצעי לדבר שבשגרה.

שלוש שנים ל-7 באוקטובר, למרות ההבטחות כי “מה שהיה הוא לא מה שיהיה”, ישראל גולשת לאותה מדיניות שאפיינה אותה לאחר כל “סבב לחימה": האבסת האויב במזון ובציוד, מתן אפשרות להשתקם ולהתחמש מחדש, והגרוע מכל – פלגנות.

רצף החיסולים הנמשך מלמד שישראל מצאה את הנוסחה להמשיך בכך למרות הניסיונות להגביל אותה, אך גם מעיד על המעורבות העדכנית הגבוהה של מחבלי חמאס בשיקום ובהכנת מתווי טרור לפגיעה בכוחותינו. חייבים לשמר עירנות לתרחישים של ניסיונות חטיפה, ולצרף לרשימת היעדים גם את שדרת המג"דים והפיקוד הבכיר בחמאס.

כשמדברים על "הפרות מצד חמאס", מעבירים אזהרות פומביות לחמאס, מחמירים את מדרג האישורים לסיכולים ממוקדים, ומשלימים עם פעולות שהוא מבצע לביסוס שלטונו – מחלישים את התודעה שאנו במלחמת חורמה נגדו | אם חייבים לדבר עליו, צריך לחזור לשפה שבה השתמשנו מאז 7 באוקטובר.

הציבור היהודי חצוי בשאלה אם כדאי לחדש את ההתיישבות הישראלית ברצועה, ומעדיף פתרונות כגון המשך הלחימה והקמת ממשל צבאי זמני עד להשגת המטרות בעזה.

מקלט הומניטרי זמני ברפיח המצרית יפריד את האוכלוסייה מחמאס, יאפשר לצה״ל לפרקו מנשק ויפתח את הדרך לשיקום הרצועה.

הסכם 15 הסעיפים נועד להביא לפירוק חמאס, אך עלול להבטיח את שרידותו | התוצאה הנדרשת בעזה: הוצאת כל הנשק והפסקת קיומו של חמאס כגורם צבאי או שלטוני | שילוב כוחות ממרוקו עלול לסכן את היחסים הרגישים עמה.