איראן

ההצלחה האיראנית לשבש פעילות של תחנת כוח בבריטניה היא רק קצה הקרחון של מאבק נסתר במעמקי הרשת הווירטואלית | המערכה הזאת היא מאמץ משלים למלחמה בשטח, אך גם נועדה לזרוע פחד בקרב יריבותיה של טהרן ולהוכיח כי היא מסוכנת אפילו כשהאש לא משתוללת.

ההיסטוריה מלמדת שהפוגות במלחמה עשויות להעניק יתרון לצד שמנצל אותן נכון. ישראל צריכה להשתמש בזמן שנוצר מול איראן להתארגנות, לשדרוג יכולות ההגנה ולגיבוש מהלך אסטרטגי.

הדחת מוחמד באקר ד'ואלקדר והחלפתו במוחסן רצ'אא'י חושפות את הקושי של המשטר האיראני לשקם את צמרת קבלת ההחלטות לאחר המלחמה. לצד ניסיון לייצב את המערכת, המינוי מדגיש את המחסור בבכירים בעלי ניסיון ומשקל.

ארה"ב מנהלת את המערכה מול איראן בזמן שהיא מביטה על המאבק הנרחב יותר נגד סין | אלא שההיסוס מהבית הלבן רק פוגע בוושינגטון, ואם המצב הזה יימשך – כולנו יכולים להרגיש את ההשלכות.

האיומים בין ארה"ב לאיראן מחריפים, וטראמפ נדרש לבחור בין הסכם בעייתי, מלחמת התשה או מערכה רחבה. לכל אחת מהאפשרויות עלול להיות מחיר כבד גם עבור ישראל.

למרות עצירת התקיפה האמריקנית, בישראל אין מקום לאכזבה: הלחץ על טהרן נמשך, אך תחושת הביטחון העצמי של המשטר האיראני עלולה דווקא לקרב עימות נוסף | האופציה הצבאית שמוסיפה לרחף ברקע עשויה להעמיק את המשבר הכלכלי באיראן וללבות תסיסה פנימית.

טראמפ מאיים, מקרב כוחות ואז מעניק לאיראן עוד זמן: מאחורי ההיסוס לכאורה עומדים החשש ממשבר הומניטרי, מהסתבכות צבאית, מאובדן שליטה על האורניום ומהכאוס שעלול לפרוץ ביום שאחרי.

הישגי ישראל יבשילו לניצחון אם יתורגמו למהלך שיחבר בין הזירה הפלסטינית, נורמליזציה עם ערב הסעודית והסדרים עם סוריה ולבנון.

בוושינגטון מבינים שמלחמת ההתשה לא תוביל את טהרן לנקודת השבירה לפי לוח הזמנים שמתאים לטראמפ | הברירה שאיראן מציבה כעת היא בין "הסכם רע מאוד", שיתמקד בעיקר בחופש השיט, ובין הסלמה מהירה | ביקור נתניהו נועד להבטיח שפתרון בעיית הורמוז לא יבוא על חשבון הגרעין.

פגישתו של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון עם הנשיא טראמפ חייבת להתייחס גם למרכיבים שמעבר לגרעין האיראני • כוונת המשטר להעלות באופן חד את מחירי הדלק עלולה להוביל להתפרצות של מחאה שתערער את שלטונו • המאבק באיראן חייב לכלול את המשך הלחץ הכלכלי לצד הצעדים הצבאיים.