-
ההסכם המתהווה בין ארה"ב לאיראן יוצר תקופת ביניים רגישה שבה ישראל חייבת לשמר חופש פעולה נגד חזבאללה, לעצב את תנאים שטראמפ ידרוש להסכם הסופי ולהיערך לחידוש הלחימה בהמשך.
-
מנקודת מבטה של ישראל, שילוב של מוטיבציה גבוהה, ביטחון עצמי ומומנטום חיובי אצל האויב, לצד הגבלות על פעילות צה"ל עלולים לגבות מחירים כבדים מכוחותינו. לכן חופש פעולה וביצוע כל המהלכים הנדרשים להגנה על לוחמינו חייבים להיות מחוץ לדיון שמתקיים עם ארה"ב על המותר והאסור בצל המשא ומתן עם איראן.
-
היסטוריית העימותים מוכיחה שוויתור ישראלי מול איומים איראניים מוביל להחרפת הדרישות ולא לרגיעה • במזה"ת, ובוודאי מול המשטר בטהרן, ויתור על חופש הפעולה מתוך חשש מהסלמה אינו נתפס כאקט של אחריות.
-
פרטי הסכם הגרעין המתגבשים בין איראן לארה"ב נראים לא טוב, ומעוררים חשש לא פחות ממזכר ההבנות. ישראל ידעה בעבר למצוא פתרונות גם לקשיים מורכבים כאלה, ובעבודה מאוחדת ניתן לקוות שכך נעשה גם בעתיד.
-
קשה מאוד לשפוט הסכם שצד אחד כלל לא פרסם עד כה את תוכנו, ורק מסתפק בהכחשות ובהצהרות כלליות | האפשרות שטראמפ החליט ללכת לקנוסה ממשית ומדאיגה, ואם היא נכונה – השפעותיה יורגשו לא רק במזרח התיכון.
-
ההסכם המתגבש מעניק למשטר האיראני חבל הצלה מנקודת השפל הקשה שאליה הגיע ומשאבים לשיקום יכולותיו | במקום לאלץ את טהראן להתנתק מלבנון הוא מחזק את אחיזתה בה | עם תוצאה כזו ממשל טראמפ שם עצמו ללעג במדינות האזור.
-
פורסם במקור ראשון, בתאריך 12 ביוני, 2026. אם נשפוט את סבב המהלומות שישראל ואיראן החליפו בתחילת השבוע בממד הצבאי בלבד, הרי שאפשר לומר בביטחון יחסי כי מדובר בניצחון של צה"ל …
-
לאחר ההסלמה בין ישראל לאיראן בסוגיית לבנון, המוקד שב למאמצים לגיבוש הסכם בין וושינגטון לטהרן | המגעים מלווים ברצף יומי של תקיפות אמריקניות מוגבלות ותגובות איראניות מדודות | המצב הזה עדיף על כל הסכם שיספק למשטר האיראני משאבים להשתקם.
-
בזמן שהמשא ומתן עם איראן נמשך והלחימה מתחדשת, טראמפ ממשיך להפגין איפוק. שיקולי גרעין, מורשת אישית ולחץ כלכלי על טהרן עומדים מאחורי המדיניות.
-
בניגוד לסבבים קודמים, הפעם יוזמת ההסלמה נמצאת בידי טהרן. ישראל וארה"ב ייקלעו לדילמה כיצד להגיב להידרדרות הנוכחית, ועשויות גם להתעמת סביב סוגיית לבנון. ייתכן שגם טהרן כלל אינה מעוניינת כעת במערכה נרחבת.