איראן

המתחרים על לב הסינים, הצורך לבסס את השליטה בהורמוז וגם המאבקים הפנימיים: שורשי ההחלטה האיראנית לזרוק לפח בשלב זה את מזכר ההבנות עם ארה"ב קשורים לכמה סיבות, ולא נובעת רק מקיצוניות נטולת בינה.

כניעה אמריקנית לתכתיבי טהראן תגביר את תאבונו של המשטר שמשתמש בסוגיה זו כ"פצצת אטום כלכלית", מאיים לחסל את הנשיא האמריקני ומספק קדימון למה שצפוי בסוגיות הגרעין.

בניגוד לטענה שלא מושקע די מאמץ בתרגום ההישגים הצבאיים להצלחות מדיניות, המציאות דווקא מראה מה קורה כשרצים לפתרון מדיני לפני מיצוי המהלך הצבאי.

איראן וארה"ב מתקשות להתגבר על הפערים ביניהן בשלושה תחומים עיקריים, וטהרן מבהירה שלא תתפשר על הפירוש שלה למזכר ההבנות | הרפובליקנים לא מתרוממים בסקרים למרות הרגיעה, מה שעשוי להשפיע על ההכרעה של טראמפ.

למרות הצהרות הנשיא טראמפ שדומות להצהרות רה"מ נתניהו כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, הלחץ בתוך איראן להתחמש בנשק להשמדה המוני רק גובר • המשטר החדש בטהרן, חולשת חיזבאללה והיעדר פיקוח אפקטיבי מציבים סימן שאלה כבד על סיכויי ההסכם – ומחזירים את האופציה הצבאית לשולחן.

מזכר ההבנות של ממשל טראמפ מול טהראן מוסבר לרוב כ"ראייה מעצמתית רחבה" לעומת המבט המקומי והמצומצם של ישראל. אך בפועל, דרך הביצוע משדרת חולשה מסוכנת ששחקנים עולמיים כמו סין ורוסיה כבר מנצלים.

הרגיעה הזמנית משרתת את האינטרס האמריקאי המיידי, אך ישראל חייבת למנוע מאיראן וחיזבאללה לנצל את ההפוגה לשיקום כוחם.

החתימה על מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן והמשא ומתן בשווייץ – הערכה קצת אחרת.

ההסכם המתהווה בין ארה"ב לאיראן יוצר תקופת ביניים רגישה שבה ישראל חייבת לשמר חופש פעולה נגד חזבאללה, לעצב את תנאים שטראמפ ידרוש להסכם הסופי ולהיערך לחידוש הלחימה בהמשך.

מנקודת מבטה של ישראל, שילוב של מוטיבציה גבוהה, ביטחון עצמי ומומנטום חיובי אצל האויב, לצד הגבלות על פעילות צה"ל עלולים לגבות מחירים כבדים מכוחותינו. לכן חופש פעולה וביצוע כל המהלכים הנדרשים להגנה על לוחמינו חייבים להיות מחוץ לדיון שמתקיים עם ארה"ב על המותר והאסור בצל המשא ומתן עם איראן.