כל הפרסומים

עם כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת המלחמה ושחרור החטופים.

1.  תופעת ההברחות של אמצעי לחימה מסיני לשטחי ישראל ולרצועת עזה באמצעות רחפנים, מחייבת התערבות מיידית של הדרג המדיני וראשי מערכות הביטחון והאכיפה, לנוכח משמעויותיה וכדי למנוע את הפיכתה לחלק …

ההסכם שאמור להוציא את ישראל מבידוד מדיני והחזיר את קטאר וטורקיה למרכז הבמה טומן בחובו גם סיכונים. בעוד שקטאר נהנית מהחזרת מעמדה כמתווכת בינלאומית, טורקיה עלולה לנצל את מעורבותה לשימור מנגנוני חמאס ולהרחבת השפעתה האזורית – אתגר שישראל תצטרך להתמודד איתו.

אחרי שחרור החטופים ויירוט ספינות המשט, הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. דוד מ' וינברג מציע עשר דרכים מקוריות לנצל את הספינות – ממחאות בטורקיה ועד קמפיין בינלאומי נגד איראן.

להסכם לסיום המלחמה והחזרת החטופים עלולות להיות השלכות ארוכות טווח לא רק ברצועת עזה וביו"ש. חמישה אתגרים שיהיה עלינו להתמודד איתם כבר בזמן הקרוב.

אם המשך המשא ומתן ייכשל, הלחץ על ישראל לא לחדש את הלחימה צפוי להיות גדול מאוד | פסק הזמן מהמלחמה בעזה יאפשר אולי גם את שיקום תדמיתה של ישראל בזירה המדינית.

ישראל עומדת להשיג את שלוש מטרות המלחמה: הסרת האיום הצבאי ברצועה באמצעות פירוזה, סילוק חמאס מהשלטון, והשבת החטופים.

חתימה על השלב הראשון בהסכם לסיום המלחמה אמורה להוריד מהלחץ הבינלאומי, אך הוא לא ייפסק כשטורקיה וקטאר ימשיכו לנסות לחלץ הישגים לחמאס במו"מ על החלק השני • המפתח להצלחה, קשור, איך לא, בדונלד טראמפ.

הקשר עם אמצעי התקשורת בעולם, ארגונים בינלאומיים וממשלות זרות אומנם רק אמור לשמש ככלי שתפקידו לעזור למלחמה, אך להסברה יש חשיבות גדולה – ומדינת ישראל הזניחה אותה יותר מדי.

תכנית טראמפ מנוגדת למטרות המלחמה שעליה החליטה ישראל, מחזירה לסדר היום בזירה האמריקנית את הסוגיה הפלסטינית, והופכת את המלחמה בעזה לעודד סבב צבאי מיני רבים שבסופו חמאס נשאר בעזה. בכך, …