נועה לזימי: ניתן לזהות דפוס פעולה טורקי שאינו חותר, לפחות בשלב זה, להתנגשות ישירה וחזיתית עם ישראל. במקום זאת, טורקיה מבקשת להצר את צעדיה של ישראל בעיקר באמצעות כלים מדיניים. בכלל זה בולטים מאמציה להבטיח את שרידותם של ארגוני טרור המעסיקים את ישראל ומסיטים ממנה קשב ומשאבים רבים, ובראשם חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון. לכך מצטרף המאמץ לפגוע בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית, במטרה לערער את הלגיטימציה להפעלת כוח בזירות אלה.
בעזה הדבר גלוי וברור: טורקיה, לצד קטר, היא מן התומכות המרכזיות בחמאס, ולולא הקו האדום שהציבה ישראל, הייתה אף מכניסה חיילים טורקים לרצועה. אולם היא פועלת גם בדרכים מתוחכמות יותר, ובהן קידום משא ומתן בין סוריה לחיזבאללה, לצד סיוע ארוך שנים לצבא לבנון והמשך ההתבססות הטורקית בסוריה, שהחלה כבר במהלך מלחמת האזרחים וכיום חורגת משיקום אזרחי לעבר בניית כוח צבאי. כל זאת נעשה מבלי להיגרר בשלב זה לעימות חזיתי עם ישראל, אלא תוך ניסיון לתרגם את מעמדה כמתווכת בהסכם הנקודות בעזה, את יחסיה הטובים עם וושינגטון ואת מעמדה המתחזק בנאט"ו ובאירופה – לערעור מעמדה של ישראל באזור ולהחלשתה.
הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 23 באוגוסט 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.