כל הפרסומים

בעוד ירושלים ו-וושינגטון נאבקות באיום האיראני, מנהיגי אירופה וקנדה מסתתרים מאחורי דיפלומטיה זהירה, נמנעים מהכרעה מוסרית ומעדיפים אינטרסים צרים על פני עמידה לצד בעלות בריתם.

אף שהותקפה שלוש פעמים בטילים, אנקרה עושה כל שביכולתה כדי לא להצטרף למלחמה – ואף הצהירה על כך רשמית. האינטרסים המורכבים של ארדואן כולל הכורדים והמהגרים, והחשש הגדול שלו מישראל.

דונלד טראמפ זועם על נאט"ו שסירבה לסייע בהורמוז, למרות תלות אירופה בנפט. כשארה"ב נושאת בנטל, והקרע מחריף – ישראל מצטיירת כשותפה מרכזית ונאמנה.

אל מול ריבוי זירות נדרשת ישראל לקבוע סדר עדיפויות שימנע את שיקום כוחו של חמאס מבלי להסיט משאבים מהמערכה המרכזית.

במקום מתווכים בינלאומיים והסדרים זמניים – ישראל צריכה להציב יעד מדיני ברור המלווה את פעילותה הצבאית.

חיסולו של המנהיג האיראני הוא מהלך משמעותי, שממשיך את ריסוק שרשרת הפיקוד של האייתוללות • מתחילת המערכה הוא נתפס כגורם שמוביל את השלטון • הסתלקותו מהמפה תחמיר את הפגיעה בתהליכי קבלת ההחלטות האסטרטגיות ובמעמדו של השלטון בטהרן.

ניתוח עומק רב-ממדי של מקורות האידיאולוגיה של המשטר בטהראן מוביל למסקנה כי ישראל חייבת לשאוף לשינוי משטר האייתוללות.

שני חילות האוויר הטובים בעולם תוקפים בקצב מסחרר, ו"יוצרים את התנאים" להפלת המשטר | האינטרס שגורם למדינות המפרץ לספוג ולא לתקוף חזרה את טהרן | מנהיגי אירופה למדו מנוויל צ'מברליין | סיכום המערכה עד כה.

בעוד אנקרה שומרת על טון דיפלומטי זהיר מול טהרן, מאחורי הקלעים גובר החשש מפני כאוס אזורי, גלי פליטים והתעצמות כורדית בגבולותיה. ישראל, השואפת להפלת המשטר האיראני, תידרש להתמודד עם היום שאחרי שבו טורקיה עשויה לנצל את הוואקום כדי להרחיב את השפעתה באזור.

כשמיצר הורמוז הפך לאזור סכסוך ו-20 מיליון חביות ביום נמצאו בסיכון, הודו, המייבאת מעל 85 אחוז מצרכי הנפט שלה וצפויה להגיע ל-6.6 מיליון חביות ביום ב-2030, הבינה שגיוון אנרגטי הוא לא אופציה. הוא הכרח.