-
מלאכת החזרת כל החטופים החיים והמתים הסתיימה, אך עלינו להיזהר מרצונו של חמאס להתחמש ולהפוך לסכנה מחודשת בחסות השלב הבא | את תקופת החסד שהעניקו האמריקנים לפירוק הארגון מנשקו צריך לנצל כדי להתמקד בזירה האיראנית.
-
במקום דיפלומטיה קלאסית, טראמפ מקדם סדר עולמי המבוסס על מסדרונות סחר, אבטחת שרשראות אספקה ושליטה באנרגיה. בעוד אירופה חוששת מפגיעה במוסדות הבינלאומיים, המועצה היא למעשה זרוע ביצועית עסקית שנועדה לבצר את החוסן הכלכלי האמריקני מול סין ורוסיה.
-
הדיווחים על מימדי ההרג בהפגנות באיראן, מבססים לגיטימציה למתקפה שתסייע לערער את המשטר.
-
לא במקרה מדינות מערב אירופה הדמוקרטיות אינן נוהרות אל “צוות השלום” של טראמפ, בעוד שחקנים אזוריים הרגילים לשלום של שררה דווקא כן. זהו איננו כשל דיפלומטי – אלא רמז עבה למהות המהלך.
-
עם התקרבות חודש הרמדאן, ביטחון וריבונות בבירת ישראל מחייבים פעולה ממשלתית דחופה, למניעת טרור ולהתרעה.
-
נשיא ארה"ב אמר שידבר עם איראן, אך ישראל צריכה להצביע על הסיכונים בעצם קיומו של משא ומתן עמה | ישראל לא צריכה להקריב נכסים מוחשיים בסוריה בתמורה להסדרים מפוקפקים, וגם לא להתעלם משוועת הכורדים.
-
מאז המהפכה האלימה ב-2007 הפך חמאס את עזה לישות סמי-מדינתית בעלת זרוע צבאית אדירה • למרות ההרס ברצועה והפגיעה בתשתיות הטרור, הארגון שואף לאמץ את "מודל חיזבאללה" – העברת סמכויות אזרחיות תוך שמירה על הנשק • כדאי לישראל להבין: המבנה ההיררכי והאידיאולוגיה של חמאס יודעים לשרוד גם מפלות צבאיות.
-
שנה לכהונת טראמפ, המדיניות ברורה: נשיא ארה"ב אינו מבקש להיות הריבון בסדר הקיים, אלא להחליפו | עבור ישראל, המשמעות כפולה: מצד אחד, חלון הזדמנויות אסטרטגי חסר תקדים; מנגד, סיכונים אדירים.
-
האם כוח צבאי "כחול-לבן" דמוי חיזבאללה יוכל להועיל לנו מול איראן, ומה הסיכוי לתסריט כזה? | הטראומה מלבנון, הקשיים האזוריים והסכנות המשפטיות: הפעלת שלוחות כרוכה בסיכונים ומשתנים רבים, שיש לשקול היטב.
-
טבח שמחת תורה היה תוצאה של כשל תפיסתי מצטבר, שמקורו בהחלטת צה"ל להפוך מצבא הכרעה לצבא הרתעה | כדי שנצליח לתקן באמת, חייב ליצור מקום מוגדר של "איפכא מסתברא", ולשמור את הכוח הרעיוני בידי המדינאים.