דוד מ' וינברג

ביקורת על סגנונו והתנהלותו של טראמפ כלפי ישראל, על מסריו הסותרים בנוגע לאיראן ועל התבטאויותיו כלפי נתניהו, אך לצד זאת אמירות כי במבחן המעשים הוא הפגין לאורך השנים נחישות עקבית מול המשטר האיראני | טראמפ מבין את חשיבות המשך הלחץ הצבאי והאסטרטגי על איראן ולא צפוי לנטוש את המערכה לפני החלשתה המשמעותית.

חיוך פקיסטני וסעודי לעבר ישראל אינם יכולים לפצות על עסקה גרועה עם איראן. מַטעמים דיפלומטיים כאלה, בתיווך אמריקני, לא יהוו שום פרס ניחומים. איש לא יראה בכך סיום מהותי למערכה לשיתוק איראן.

ירושלים המאוחדת אינה מובנת מאליה. יש להגן עליה, להרחיבה ולמשול בה בתבונה. וגם לחגוג אותה.

בלי קשר למידת הקפדתם על פולחן דתי, ישראלים מבינים את עצמם כקשורים בברית מוסרית, וכמי שנבחרו למשימה. הם חשים אחריות לקידומה של הציוויליזציה היהודית, אשר התנ״ך מעגן בבניית ישות מדינית יוצאת דופן בציון.

האם לבנות מנגנונים נפרדים לדיפלומטיה ציבורית עם הפנים לקהלים שונים בתכלית?

על הצורך המהותי להוביל להפלת המשטר הרצחני באיראן. הוא קורא לאמץ את שאיפותיו ופועלו אורי לוברני, שבמשך שנים ניסה לקדם את היעד החשוב.