אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: אני מתקשה להבין את השיטה ההדרגתית. אם רוצים ללכת על המשימה ולהשיגה, צריך ללכת על זה באופן מלא ובמהירות. אני חושב שזו שגיאה לעשות את זה באופן חלקי.
בעניין הסיוע ההומניטרי: ברור שלא נרעיב את האוכלוסייה בעזה. אנחנו צריכים להגיע למצב שנעביר את הסיוע רק למי שנמצא באזור שיש בו שליטה מוחלטת של צה"ל. מסיבה זו צריך לשנע את האוכלוסייה לאזורים ספציפיים ושם לבצע את החלוקה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 04.05.2025.
מאיר בן שבת: בפני הדרג המדיני עמדו כל העת שלוש חלופות מרכזיות: "הראשונה -להגיע ל'עסקה כוללת' שתביא להחזרת החטופים תוך ויתור על השגת המטרות האחרות של המלחמה. השניה – להעצים משמעותית את הלחימה עד כדי כיבוש כל שטחי הרצועה כשבכך כמובן יש תוספת משמעותית של סיכונים לכוות צה"ל ולחטופים. החלופה השלישית היא דרך הביניים שבה בחר הדרג המדיני – להגביר את הלחץ (צבאי וכלכלי) – מתוך תקווה שהשפעתו המצטברת תוביל את חמאס לנקודת-שבירה.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 04.05.2025.
פרופ' זכי שלום: פרופ' זכי שלום: הציפיות כרגע מהמהלך הצבאי הן לא גבוהות מדי. אני חושב שהמהלך הזה אמור להיות הדרגתי, כדי ליצור לחץ כבד על חמאס על מנת להביא אותו להסכים לעסקה שישראל תראה בה הישג. הסכם שדומה למה שוויטקוף הציע.
החמאס באמת מגלה כושר עמידה הרבה יותר ממה שאני ציפיתי. לדעתי אנחנו במצב של חוסר ברירה. אנחנו חייבים ליצור מצב של הכרעה. ההנהגה רואה בעסקה כרגע סוג של תבוסה לדעתי ויש לזה משמעויות רחבות בכל מערכת יחסינו עם העולם הערבי, יחסינו עם ארה"ב ועוד. אם ישראל לא מסוגלת להכריע את חמאס אחרי שנה וחצי של לחימה, אז גם האמריקאים ישאלו את עצמן איזה סוג של נכס ישראל מהווה עבורם.
הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 04.05.2025.
נועה לזימי: החות'ים הם לא שלוח קלאסי של משטר האייתולות, אלא שותפים אסטרטגיים של איראן. החות'ים לא עושים את דברי טהרן במובן הפשוט, אלא מנהלים מדיניות עצמאית שהם מנסים לקדם בכל מחיר. מבחינת הארגון, יש במאבק שלהם מטרה מקומית, להשיג יותר ויותר שליטה על חלקים נרחבים בתימן.
השותפות עם איראן, שבמסגרתה מקבלים סיוע מקיף, מסייעת להם להעמיק את אחיזתם בתימן. וגם המאבק נגד ישראל מהווה חלק משמעותי מהקריאה הזאת, 'תיקחו אותנו בחשבון', בטח בתקופות שבהן מדברים על מו"מ עם איראן או על הפסקת אש בעזה. הם רוצים לשדר שיש להם 'סיי' בכל מה שמתרחש.
קצב השיגורים גדל מאוד בתקופה האחרונה וצה"ל לא יכול להמשיך לשבת בשקט ולהסתכל על ארגון הטרור פוגע באזרחים ובמתקנים אסטרטגיים שלנו. לא צריך לזלזל בזה. ישראל חייבת לשקם את ההרתעה שלה. אם היא ממשיכה להבליג, היא מייצרים שחיקה. השר כץ אמר שמי שפוגע בנו, נפגע בו שבעתיים – מעולה. ישראל חייבת לחזור לאותן התמונות שבהן רואים להבות שעולות מנמל חודיידה. היא לא יכולה להסתפק רק בהצהרות.
פורסם במקור ראשון, בתאריך 4 במאי, 2025.
פרופ' קובי מיכאל: אני יכול להבין את ההיגיון של הדרג המדיני בכל מה שקשור לעצימות הזוחלת הזו של הלחימה בעזה, שמטרתה לדחוף את חמאס לקבל את מתווה וויטקוף. כרגע אנחנו צריכים לממש את המהלך הצבאי עד תום, כי אני לא רואה מוצא אחר מבלי כיבוש מלא של הרצועה והכלת ממשל צבאי על מנת לפרק את חמאס ולהכשיר את הקרקע לשינוי המציאות שם. כל אימת שחמאס נותרת על רגליה, זה ביטוי לניצחון אולטימטיבי לחמאס וציר ההתנגדות.
הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 02.05.2025.
מאיר בן שבת על האתגר החות'י: לישראל אתגרים ביטחוניים רבים. מגבלת הקשב והמשאבים מחייבת לקבוע את סדר העדיפות לטיפול בהם וזהו אחד מתפקידיו של הדרג המדיני בדירקטיבה שהוא נותן למערכת הביטחון.
קביעת סדר העדיפות איננה קשיחה אלא דינאמית והיא מתחשבת בהערכת המצב הכוללת, בהערכת הסיכונים הנשקפים מהיריב, באפשרויות הפעולה מולם ובמשמעויות. כמובן שקביעה כזו לוקחת בחשבון גם את המשקל המצטבר של הדברים ולא רק את משקלם של אירוע בודד.
הריאיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 4 במאי, 2025.
מאיר בן שבת: ישראל הצהירה באופן רשמי שהיא מנהלת את הלחימה בעזה בהתאם לדין הבין־לאומי. מלבד זאת, ישראל לוקחת בחשבון את עמדת ארצות הברית והקהילה הבין־לאומית. כולנו שמענו השבוע את נשיא ארצות הברית טראמפ מאשר כי בשיחתו עם נתניהו בשבוע שעבר הוא לחץ עליו לאפשר הכנסת מזון בסיסי ותרופות.
בעיקרון הדרישה מישראל היא אינה לממן או לספק את הסיוע אלא לאפשר את הכנסתו לתוך הרצועה. זאת משום שכיום ישראל היא זו ששולטת בגבולות ובמעברים. המימון בדרך כלל מגיע ממדינות תורמות או מארגונים בין־לאומיים.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 30.04.2025.
משה פוזיילוב: הנאום שרונן בר נשא אתמול היה רווי בכאב. הוא ניסה לדעתי לשמור על כבודו ועל כבוד הארגון שהוא עומד בראשו במילים מדודות ואפילו דרמטיות. הוא אמר שכל המערכות קרסו, הוא אמר שהוא לוקח עליו את כובד האחריות ואני חושב שהוא עשה נכון בשיאו של הקונפליקט.
מדינת ישראל ערב יום הזיכרון לא הייתה בנויה להיכנס לקונפליקט יותר קשה ואני מכבד את הדבר הזה. במדינה דמוקרטית הדרג המקצועי אמור לשרת את הדרג המדיני ובעניין הזה הוא שגה, אבל האופן שבו הוא הודה ולקח אחריות זה דבר שצריך להעריך.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 29.04.2025.
משה פוזיילוב על הודעת ההתפטרות של ראש השב"כ, רונן בר: יש פגיעה בארגון. אם זה לא יטופל בטווח הזמן המיידי, זו תהיה פגיעה מתמשכת. עד עכשיו לא הרגשנו את הדבר הזה, והשב"כ הצליח לסכל ריגול ופיגועים בצורה משמעותית.
מרגע שנורית הירייה הראשונה, מי שמחזיק את הכול הם הלוחמים, המג"דים והמח"טים, ולאו דווקא הגנרלים הגדולים. השב"כ הוא ארגון שהתברך בעובדים מצוינים. כל דרגי העבודה והדרג המסתער בשב"כ עושים את העבודה, אבל יש צורך מהר להתחיל בעבודת השיקום של הארגון.
הראיון המלא התפרסם ב-103FM, בתאריך 29.04.2025.
גלעד ארדן: במקור, היו 51 מדינות באו"ם, שהיו להם פחות או יותר עולם ערכים זהים״, אך לדבריו אין זה המצב כיום. במקום זאת, רבים מדינות החברות באו״ם אינם מקדמים ערכים ליברליים, ומשתמשים בגוף בינ״ל זה למלחמה פוליטית.
ישראל צריכה לעשות קמפיין לעצור את המימון לאו"ם, ולפרק את האו"ם, כפי שקרה לפני הרבה שנים בגלגול הקודם של האו"ם. אנשים אומרים שזה לא מציאותי, אבל תראו: אנחנו רואים שהנשיא דונלד טראמפ פרש מארגון הבריאות העולמי ומאונר"א, כך שאפשר לקרוא לו לפעול גם בכיוון הזה, כשצריך לזכור שאחד המממנים הגדולים של האו"ם הוא ארה"ב.
התפרסם במעריב, בתאריך 28.04.2025.
