בתקשורת
משה פוזיילוב: צריך להבין שהם חושבים אחרת מאיתנו. הם יציר כפיהם של תרבות שאנחנו לא מבינים אותה. זו תרבות ישנה ששואבת את המוטיבים של התרבות המדברית, של המלחמה על בור המים ולא לתת לאף אחד לאיים על החיים שלך, החיים של השבט והחמולה שלך. התרבות הדתית שלהם אומרת שאסלאם זה לא רק דת אלא דרך חיים, שקובעת לך איך לנהל את אורח החיים.
הסכם איתם יהיה בתהליך ארוך. אנחנו חייבים לייצר תקוה ואמון אצל כל מי שחי כאן באזור הזה. צריך להבין שזה לא קורה ביום אחד, אלא נמשך הרבה מאד שנים ואנחנו צריכים לייצר משהו דומה לתכנית מרשל.
הראיון התקיים בערוץ 12, בתאריך 25.3.2024.
פרופ' קובי מיכאל: המשבר הולך וצובר תאוצה. המהלך של נתניהו בעצירת המשלחת לוושינגטון זה מהלך חמור בפני עצמו שמייצג את חומרתו של המשבר. אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על שלנו, לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלנו, אבל אני לא בטוח שבכיפופי הידיים והעלבות הפומביות אנחנו עושים את זה נכון. אני חושב שצריך לעשות מאמץ לתיאום אינטימי מאחורי הקלעים בין הצדדים וניתן להגיע להבנות. לשני הצדדים אין אינטרס להחרפת המשבר ולכן צריך לנהוג במתינות.
הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 25.3.2024.
אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: ארה"ב טוענת שישראל לא עושה מספיק לפתור את הבעיות ההומניטריות בשטחים שהיא שולטת בהם, אז הנה יש לנו פשרה לסיום המלחמה – הומניטריות משני עברי הגדר. ישראל תכניס כמה משאיות שהאמריקאים ירצו, והם – יפתחו את הגדר, יקימו מקלט זמני בצד המצרי של רפיח ויאשרו להעביר את האזרחים לשם. צה"ל ישלים את העבודה הצבאית ויבוא שלום. אחרת נישאר תקועים באותו מצב לזמן ארוך.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 24.3.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: חלק מהעניין זה מה שחמאס עשו ב-7 באוקטובר ויש ארגונים שמתלהבים ורוצים להיות חמאס בתחומם. הארגונים האלה לומדים זה מזה. חמאס עוין את הארגונים האלה. הוא ראה בגורמים שקשורים לדאע"ש בתוך עזה סכנה ופעל כנגד. אני לא חושב שיש חיבור ארגוני ביניהם אבל הרעיון הכללי הוא מאד דומה: להפיץ את האסלאם באמצעות הכוח, לפעול נגד אויבי האסלאם באמצעות ג'יהאד תוך גילוי הקרבה, תחכום והפחדה של נוצרים, יהודים וכולי שהם לא מוסלמים.
הראיון התקיים בשעה הבין-לאומית ברשת ב', בתאריך 24.3.2024.
פרופ' זכי שלום: כרגע ישראל במצב של חוסר ברירה. אם נשאיר את רפיח על כנה, תימשך הברחת הנשק לרצועה, חמאס יתארגן ויכבוש מחדש את השטחים ונגיע שוב ל-7 באוקטובר. אז מה עשינו? החיים זה ניהול סיכונים בכל תחום שהוא. יש פה מידה מסוימת של סיכון, אבל אני חושב שישראל מתנהגת בצורה שכרגע מאזנת בין הצרכים הצבאיים והאסטרטגיים שלה לבין הדרישות של העולם. האמריקאים לא מרוצים, אבל הם חיים עם זה בהבנה.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 21.3.2024.

גולדפוס לא מעד. לא הייתה זו שגיאה בתום לב, אלא התבטאות מחושבת, בנאום שטרח לכתוב ולשאת לפני מצלמות. תוכן נאומו הפתיע את מפקדיו וגם את דובר צה”ל. נראה שהיה ברור לו שלו היה מעדכן אותם, היה מקבל פקודה להימנע מלומר את הדברים. התרסתו כלפי הדרג המדיני היא בחזקת שיבוש חמור ביחסי דרג מדיני־דרג צבאי בישראל, שממילא משובשים זה מכבר.
דברי גולדפוס, גם אם רבים יכולים להזדהות עם תוכנם, הם מעשה שלא ייעשה בדמוקרטיה, שבה הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. התבטאותו גם פגעה ביכולתו לפקד על אנשיו. איזה תוקף מוסרי יהיה לגולדפוס בבואו לדון בפועלו של מי מפקודיו שינהג באופן דומה? בדמוקרטיות אחרות, התרסה של קצין בכיר, מוכשר ככל שיהיה, הייתה מסתיימת בהדחתו המיידית של הקצין, לא רק מתפקידו כמפקד אוגדה, אלא מהצבא.
המאמר פורסם במעריב, בתאריך 21.3.2024.
נועה לזימי: קטאר משמשת כערוץ מרכזי בעסקת החטופים, אבל ההשקעה הכי גדולה שלה היא על חמאס. אנחנו צריכים לגרום לקטאר להבין שיש להם מה להפסיד במידה ולא תסייע לשחרור החטופים, והדרך לעשות זאת היא להגביר את הלחץ עליה במקביל להמשך הלחץ הצבאי למיטוט החמאס.
הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 20.3.2024.
ד"ר עדי שורץ: חמאס משתמש בנשק שיש לו שזו הקהילה הבין-לאומית, וקמפיין ההרעבה תופס כמו אש בשדה קוצים על ידי אותם ארגונים של האו"ם שעוינים את ישראל. אנחנו חייבים להפריך את זה ולהבהיר לכולם שאין רעב בעזה. לא כך נראה רעב וצריך לנהל גם את המלחמה הזו.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 20.3.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: ישנו בלבול מוחלט וערבוב ביחסים בין הדרג המדיני והצבאי. הדרג האזרחי הפקיר את המרחב הזה והצבא נכנס אליו. מפקדים מבינים לתפיסתם שהדרג האזרחי לא מספק תשובות והם נותנים את התשובות בעצמם. אסור שזה יקרה וזה חמור. יש פה בעיה קשה שזולגת למפקדים פנימה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 20.3.2024.