פרופ' קובי מיכאל: הכיוון צריך להיות הרס שיטתי של כל התשתיות האזרחיות והכלכליות שם. פגיעה בנמלים, למשל, מקשה עליהם לקבל ציוד נוסף מאיראן ופוגעת במקורות ההכנסה שלהם מייצוא נפט. הפגיעה הכלכלית קריטית להחלשת יכולות החות'ים. כשאתה פוגע בתשתיות האנרגיה ובמקורות ההכנסה, אתה מקשה עליהם להפעיל את המנגנון הצבאי הגדול שלהם, שמונה מאות אלפי לוחמים.
התפרסם באתר N12, בתאריך 20.12.2024.
ד"ר עדי שורץ: אין שום צורך באונר”א ברגע שמבינים מה תפקידו. לכנות אותם ארגון הומניטרי זה סיפור כיסוי. זו סוכנות מלחמה והיא בעצם זרוע של הפלסטינים כדי להמשיך את מאבקם בישראל. מה הסיבה שיש לנו ולעולם להמשיך ולעודד אותם במלחמה?
ביהודה ושומרון אין משבר הומניטרי – למה יש אונר”א שם? בירדן אין מלחמה – למה יש אונר”א שם? אונר”א צריכה לעבור מהעולם אם אנחנו לא רוצים ששוב יהיה 7 באוקטובר. אנחנו צריכים להתמודד עם התודעה הפלסטינית שאומרת שאין לנו זכות קיום וזה בדיוק מה שאונר”א עושה. עד שלא נטפל בזה – בעצם לא טיפלנו בבעיה הפלסטינית.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל בנוגע למצב מול איראן: בנוגע לאיראן: מאחר והתכלית האסטרטגית הישראלית היא שינוי של המערכת האזורית וברור שהציר המניע המשמעותי הוא הציר האיראני בהובלתה, לא ניתן יהיה להשלים את השינוי במערכת האזורית ללא פגיעה באיראן עצמה. בתשתית הגרעינית, בתשתיות הכלכליות, בתשתיות הצבאיות וסמלי שלטון ולהכשיר את הקרקע אולי למאבק מבפנים שיובל לנפילת המשטר. זו העת לפעול עוד בטרם כניסת טראמפ לבית הלבן.
אם לא נעשה את זה עכשיו, אני לא חושב שנוכל לעשות זאת לאחר כניסת טראמפ לתפקידו. זו הזדמנות היסטורית שנוצרה כאן – תנאים שהבשילו ואנחנו חייבים את המכה האחרונה הזו כדי להבטיח את השינוי של המערכת האזורית שלאחר מכן יגובה במערך המדיני.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 19.12.2024.
רות פינס פלדמן: טראמפ רוצה להיכנס לתפקיד עם שולחן נקי כדי ליישם ולקדם את סדר היום שלו. הוא מצפה מישראל לחתור לסיום המלחמה ולפתור את בעיותיה מהר ככל האפשר. במידה ומדיניותה של ישראל תתאים לאינטרסים האמריקניים ולתוכניותיו של טראמפ לאזור, הוא יתמוך בישראל כמעט בכל דרך שתבחר לפעול בה, כדי להגיע לסיום המלחמה בניצחון ישראלי. הדרך כמעט לא משנה לו, אלא רק התוצאה. גרוע יהיה אם ישראל לא תפתור במהירות שיא את בעיותיה האזוריות. איך תפתור? זה כמעט לא משנה לטראמפ, אך עליה לחתור לכך ביתר שאת ובטווח זמן קצר.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: האוכלוסייה הדרוזית בסוריה היא האוכלוסייה הדרוזית היותר גדולה בהשוואה לאוכלוסיות דרוזיות שפזורות כאן במרחב, בלבנון, ישראל וירדן", אומר מיכאל. "מדובר על סדר גודל של כ־600 אלף דרוזים שמרוכזים רובם ככולם בדרום סוריה, במרחב א־סווידאא, ובמיוחד בכפר דרוזי אחד במורדות החרמון הסורי, אותו כפר שעל פי הדיווחים ביקש להסתפח לישראל. הדרוזים, כמו בכל מקום שהם נמצאים בו, נאמנים למדינה שהם חיים בה, והם היו לאורך השנים נאמנים למשטר אסד.
הבקיעים החלו להתגלות מפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011. עם היחלשותו של משטר אסד מצד אחד והאיומים על הדרוזים מצד כוחות רדיקלים אסלאמיסטיים ג'יאהדיסטיים מצד שני, מצבם הלך והתערער, והדרוזים התארגנו להגן על עצמם. בשלב הזה רבים מהם מפסיקים להתגייס לצבא הסורי, או לפחות מצמצמים בצורה משמעותית את הגיוס לצבא.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.12.2024.
פרופ' קובי מיכאל: לא כל החטופים מוחזקים בידי חמאס וחמאס של היום זה לא אותו חמאס שהיכרנו לפני חיסולו של סינוואר והיחלשותו. חשוב לזכור שחלק מהחטופים שלצערנו כבר לא בחיים נקברו בכל מיני מקומות ואלה שקברו אותם לא בהכרח איתנו. לכן אנחנו צריכים להיערך לאפשרות שחמאס לא תוכל להחזיר את כל החטופים החיים ואלה שלא בין החיים. חמאס היום במצב שיש להם מוטיבציה הרבה יותר גבוהה להגיע להסכם וישראל בוודאי רוצה להגיע להסכם כזה. בישראל גם בשלה ההכרה שניתן לשנות את ההערכות הצבאית ברצועה מבלי לאבד את השליטה הביטחונית ומבלי לאבד את האפשרות לחדש את הלחימה במקרה שחמאס יפעל לחידוש ושיקום כוחו הצבאי והשלטוני. כרגע צריך לסגור את הפערים שנותרו.
הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 18.12.2024.
סופי קובזנצב: אירופה מודאגת מאד וצרפת ואנגליה מדברות על שליחת חיילים לסייע לאוקראינה. גם במזרח התיכון תדמיתה של רוסיה נשחקת. ביידן מדבר על סיוע בהיקף כספי גבוה שיעבירו לאוקראינה כמחווה אחרונה של ממשלו.
זו תקופה מסוכנת עד ה-20.1 וכולם מנסים לשפר עמדות. אוקראינה מנסה להשתמש בכל מנוף שיש לה, חלק מזה זה חיסול בכירים. בעבר, הם גם הצליחו לשלוח כטב”מים שחצו את הגבול והגיעו עד מוסקבה.
בסוף הכל תלוי במדיניות החוץ של ארה"ב.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 18.12.2024.
רות וסרמן לנדה: סגירת השגרירות באירלנד היא לא בהכרח ניתוק היחסים הדיפלומטיים אבל זה בהחלט מצב שמנמיך את רמת היחסים בין המדינות. לעניות דעתי הצעד הזה נכון ומגיע אחרי הרבה חודשים של צעדים שנקטה אירלנד נגדנו, כמו גינוי מצד בית המחוקקים והממשלה האירית בכל מה שקשור לישראל, עד רמה של האשמת ישראל ברצח עם ופגיעה מכוונת באזרחים פלסטינים. זה כלל גם הודעה שהם הולכים להצטרף לתביעה בבית הדין בהאג. משטרו של אסד עכשיו הופל ופגע באזרחים במשך שנים ומבוצעים שם פשעים נגד האנושות ואילו נגדו לא נקטה ממשלת אירלנד בצעדים כאלה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 16.12.2024.
משה פוזיילוב: לגבי עסקת חטופים: אני הרבה יותר אופטימי ממה שהייתי לפני חודש. השבת הבנות והבנים שלנו לגבולם יהיה הסמל האולטימטיבי לניצחון המוחלט של הרוח הישראלית ואנחנו צריכים להשקיע בחלון הזמנים המיוחד שיש עכשיו.
ישראל רוצה להציל את החטופים בלי להציל את חמאס, ולכך צריכים להתקיים מספר תנאים. אנחנו לא יכולים להתחייב על סיום המלחמה, או על איבוד השליטה בפילדלפי. אנחנו צריכים שליטה משמעותית באזורים האלה כדי להמשיך את הלחץ הצבאי.
כל זמן שמדובר בעסקה בשלבים – צריך לשחק הכי טוב בקלפים שיש בידינו. אי אפשר יהיה להילחם פה עד אין סוף.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 17.12.2024.
משה פוזיילוב: צריך להתחיל לייצר את ההבנות והאמון שדברים יכולים לקרות ויכול להיות וזו תהיה התחלה לעסקה מתמשכת. ישראל צריכה לא להתחייב על סיום מלחמה, אסור לה לוותר על שליטה שפילדלפי ובפרימטר שסביב הרצועה ולא לוותר על שחרור של אסירים בדרג הגנה. יש לנו עדיין די הרבה דברים לתת מעבר לכך.
שחרור של ברגותי זה שחרור של אדם בדרג הנהגה. אני חקרתי אותו. הוא ידע להגיד כל מה שהשמאל רצה לשמוע. בסופו של דבר הוא זה שחולל את האינתיפאדה השנייה שהיו בה מעל 1000 הרוגים ישראלים. זה נמר בעור של כבש. אסור לנו לתת לו לחזור לעמדה הזו. אם ברגותי ישוחרר – הוא יהיה סינוואר החדש.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 15.12.2024.
