בתקשורת
פרופ' קובי מיכאל: היוזמה החדשה קורית כשישנה רשות פלסטינית, ובמחוז הכי גדול גיאוגרפית וגם מבחינת האוכלוסייה ברש"פ. מחוז חברון באופן היסטורי האוריינטציה שלו הייתה לשבטים הבדואים בדרום ירדן ויש לו זיקה חזקה לממלכה הירדנית ולמלך.
עומדת מאחורי האירוע הזה קבוצה גדולה של שייחים וזה משהו שהוא בהחלט מטריד. האם זה יתורגם למשהו פרקטי? אני לא בטוח אבל זה מנער את המים בגיגית ומייצר עוד אפשרויות נוספות או מנרמל בשיח של הסוגיה הפלסטינית גם אופציה כזו לצד תכנית טראמפ.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06.07.2025.
משה פוזיילוב: שירתתי שנים ארוכות בחברון ומתחיל שם שינוי טקטוני וחמולות מסוימות דורשות להיפרד מהרשות הפלסטינית. אין להם אמון בה. הם רוצים סוג של אמירות עצמאית שתעבוד מול העולם ומול ישראל. אני חושב שזה טוב וזה נולד מהשטח. זה קורה כי המעגלים בחברה הפלסטינית במהלך 30 השנים האחרונות נפרצו – מעגל החמולות, המעגל הדתי והמעגל של המדינה ורשויות המדינה.
הרבה שנים חשבנו ששורש החיכוך הוא אדמה, אבל שורש החיכוך הוא דתי. במשך שנים סרבנו להבין את זה. צריך להכין תוכניות לימוד ולעשות מאמצים לשינוי תרבותי. עובדה שבאמירויות זה הצליח וגם בסעודיה. אם נתחיל לפעול במקומות האלה, זה יוכל לקרות גם פה.
הראיון המלא התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 06.07.2025.
משה פוזיילוב: עד ה-7 באוקטובר היו לישראל הישגים רבים, אך במשך כמעט שנתיים לא הצלחנו להכריע את הלחימה. כשמדינה מדממת לאורך זמן ולא מצליחה להביא את האויב לסף חיסול, ברור שיש צורך בפשרה. אני מקווה שהפשרה תהיה כזו שנוכל לחיות עמה. כי כשאינך מכריע את האויב, אינך פותר את הבעיה – רק הופך את שעון החול. אני מקווה שהפעם הוא יהיה ארוך יותר, ושנפיק את הלקחים, כדי שבפעם הבאה נכה ראשונים ונשתחרר מהתפיסה האידיאליסטית של הכלה והבלגה. אם נעשה זאת – נבטיח את עתידנו כאן.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 06.07.2025.
פרופ' קובי מיכאל: איננו יכולים לסיים את המערכה בתנאים שחמאס מכתיבה וכשחמאס ריבון ברצועה. אומה הרוצה חיים אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. אם בתום המלחמה תיוותר חמאס כריבון אפקטיבי בעזה, לא תצמח מכך כל טובה — לא לתושבי הרצועה ולא לישראלים בעוטף ומעבר לו. יש לזכור שמלכתחילה מדובר במערכה אזורית רבת חזיתות, שבה חמאס היא חלק מציר רחב בהובלת איראן – ציר שהצלחנו לערער במידה רבה.
הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 05.07.2025.
אלי קלוטשטיין: אני מזהה שלושה תהליכים עיקריים שהאיראנים מנהלים כעת. הראשון הוא הערכת נזקים. האיראנים עדיין לא הצליחו להיכנס לעומק האתרים שהופצצו, ולכן הם עצמם אינם יודעים בדיוק את היקף הפגיעה. כל ההערכות במערב לגבי מידת הפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית מבוססות על מידע חלקי, וגם האיראנים טרם גיבשו תמונה ברורה.
התהליך השני הוא תהליך התרסה — בעיקר כלפי ישראל, במידה מסוימת גם כלפי ארצות הברית וכלפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
הצד השלישי הוא היערכות למו״מ, לצד בחינת מוכנות להמשך המערכה.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 04.07.2025.
תא"ל במיל' אפי איתם: למרות קוצר הרוח, תהליך השחרור של החטופים קרה לאורך הזמן. יחזרו כעת עוד עשרה, ויישארו עוד עשרה שיהיה צריך להפעיל שילוב של לחץ, עקשנות והכרעה ברורה של חמאס כדי לשחררם. בשלב מסוים הם ירצו בשל הקושי להגר, שומעים כבר קולות כאלה, וההנהגה תרצה לצאת. אם לא, נחסל גם את ההנהגה.
אם היינו גומרים את המלחמה לפני שנה, כמו שלוחצים אחדים, לא היינו מביאים הישגים בסוריה, איראן ומול חיזבאללה. המלחמה הזאת היא מכלול. אם היינו מסיימים בעזה בכניעה, אז בסופו של דבר כל המערכה הייתה מושפעת מזה. הדיבור כאילו אפשר לסיים את המלחמה בעזה ולאפשר לארגון טרור עצום להישאר שם, ולהראות לעולם הערבי ולאויבינו שישראל נכנעת מול מתקפה רצחנית וחטופים – לא יצלח.
הריאיון המלא פורסם ברשת ב', בתאריך 4 ביולי, 2025.
מאיר בן שבת קשה להעריך את סיכויי ההצלחה של המסלול ההסכמי. איראן כבר הראתה את יכולותיה למשוך זמן ולתעתע בבני שיחה. מדובר במשטר שיש לו רקורד מפוקפק של הפרת הסכמים, בגיבוי דתי־הלכתי ועכשיו גם עם מוטיבציית שיא לנקום ולהשיב את כבודו האבוד. סביר שהוא לא יוותר על שאיפותיו, אלא רק יגביר את התחכום והחשאיות תוך למידה והפקת לקחים ממה שקרה במלחמה. לכן ישראל חייבת להציג עמדה נוקשה: אכיפה אפקטיבית ללא הסכם עדיפה על הסכם ללא אכיפה. חופש הפעולה האווירי לישראל במרחב האיראני הוא המרכיב העיקרי שמאפשר זאת. צריך להניח שהמאבק עליו כבר מתנהל.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 03.07.2025.
משה פוזיילוב: צריך לומר את האמת: עשרים חודשים חלפו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, והיתרון האסטרטגי שיצר חמאס במכת הפתיחה – נותר בידיו. חטיפת 250 ישראלים, האירוע שחולל את המלחמה, ממשיך להכתיב את כללי המשחק. כל עוד 20 חטופים מוחזקים בעזה בידי ארגון שמבין לעומק את קוד ‘פדיון השבויים’ של ישראל – הכוח האמיתי נותר בידיו. הנכונות של ישראל להקפיא מערכה שלמה כדי להחזיר חטוף אחד – מייצרת לחמאס תעודת ביטוח קיומית, ראו מקרה גלעד שליט”.
הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 03.07.2025.
גלעד ארדן: אני חושב שטראמפ יתעקש על הכרזה של סיום המלחמה. בזירה הרוסית-אוקראינית הוא יתקשה לעשות זאת, אבל ניתן להגיע להבנה שקטה בינו לבין ראש הממשלה שתוך זמן לא רב, במקרה של הפרה כמו זו שקורית בלבנון, ישראל תחדש את הלחימה — ואז זה כבר יהיה בלי מגבלות, כי חטופינו כבר יהיו כאן, ויהיו הסכמי שלום שיחזקו את מעמדנו. כל זה תחת העיקרון שאסור לראש הממשלה לוותר על הסכמה, גם אם במרומז, למדינה פלסטינית עתידית.
טראמפ יודע שיש לו קדנציה אחת, והשעון מתקתק. הוא הבטיח לציבור האמריקאי הבטחות רבות ורוצה לזכות בפרס נובל לשלום. הוא מזהה כאן הזדמנות להפסקת הלחימה בעזה ומריח את הסכמי השלום ההיסטוריים שהוא יכול להביא, יחד עם הישגים כלכליים אדירים. כל זה עשוי להיות מושפע מאוד מהפסקת הלחימה ברצועת עזה.
הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 02.07.2025.

