בתקשורת
פרופ' קובי מיכאל: חיזבאללה פועל מתחילת שנות ה-80, ובמשך שנים ארוכות התחמש כמעט ללא הפרעה שם. אנחנו פעלנו בסוריה כדי למנוע חדירה של נשק ויכולות מתקדמות מאיראן ללבנון דרך סוריה. לא פעלנו בתוך לבנון עצמה.
יש כאן עוד נתון שצריך להביא בחשבון: זה ארגון שפועל בתוך מדינה. הבעיה היא שהמדינה – לבנון – יקרה מאוד לכמה מדינות חשובות מאוד, שהעיקרית בהן היא ארה"ב, שחשובה גם לנו וגם לצרפת. גם לנו יש אינטרס שהיא לא תקרוס כמדינה, ואנחנו רוצים לראות את לבנון כחלק מהסכמי אברהם בעתיד.
אנחנו צריכים להיות מוכנים וערוכים גם מול החות'ים והמיליציות העיראקיות. הם ערים לכך שיש לנו יכולות טובות יותר היום, ושיש פריסה עצומה של הכוחות האמריקאיים באזור.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 12 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן, ולא עושות כמעט מעשים שיוכלו להחזיר לה כגמולה. במובן הזה נוח לה להמשיך בסטטוס-קוו הזה. היא תוקפת, מפעילה לחץ במצרי הורמוז ועל מתקני הנפט של אותן המדינות – באמירויות, בעומאן – וממשיכה לעשות את זה כשהיא לא משלמת מחיר ישיר מאותן מדינות. כל עוד הן לא יעשו את זה, לא תהיה לה סיבה להפסיק.
טראמפ בוודאי גם מנסה לדבר למנהיגי מדינות ערב ולהגיד להן: אנחנו לא נוותר עד שהעסק יסתיים, ואנחנו מנסים לגרום למשטר האיראני להיכנע, להפסיק להפעיל את השלוחות שלו בכל מיני מקומות באזור, לפתח טילים בליסטיים ונשק גרעיני – שבהחלט מטרידים את מדינות המפרץ והאזור. טראמפ מנסה להעביר להן את הנקודה הזאת, כדי להבהיר שלא ינטוש אותן.
הריאיון המלא פורסם בערוץ 14, בתאריך 11 במרץ, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אולגה דויטש: התגובה האירופית לא מפתיעה. עיקר הדאגה האירופית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בכותרות העיתונים וגם בכינוס הזום של מנהיגי האיחוד האירופי, היא מחירי הדלקים, כפי שהיה גם באירועי המלחמה באוקראינה. שאלת הצדק שבמלחמה מול איראן לא ממש מעסיקה את ההנהגה האירופית
אירופה לא מדברת בקול אחד למרות הניסיונות של בריסל להראות שיש מדיניות של האיחוד האירופי. מדינות מרכז ומזרח אירופה והמדינות הבלטיות, שנפגעו מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה בצורה המשמעותית יותר, הן גם המדינות שמבינות את המושג איום קיומי ולכן הן מגלות הרבה יותר הבנה לפעילות הצבאית של ישראל וארה"ב נגד איראן.
לעומת זאת, במערב אירופה התמונה הפוכה. שם נמצא מדינות שלא חשו איום מאז מלחמת העולם השנייה, הן עשירות ולחלקן אף אין צבא. עבורן השפעת המלחמה באוקראינה הייתה רק כלכלית ולא מעבר לכך.
הריאיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 10 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
ד"ר עדי שורץ על הזירה הפלסטינית: בשלב זה רואים מערכה אזורית וקשה לנו לראות לאן הדברים מתפתחים. אנחנו צריכים להיות במעקב אחרי הדברים. בנתיים לא רואים התפרצויות טרור או חדירות יוצאות דופן.
ברור שיש כל הזמן התארגנויות טרור בשטח. אנחנו יודעים שהשב"כ עסוק בזה כל הזמן בניסיון לעצור ולפרק את הדבר הזה. יש כאן רגע מאוד משמעותי ואולי יש כאן עניין של רוח גבית. העובדה שישראל מנהלת קרב מאות ואלפי קילומטרים יחד עם ארה"ב והעובדה שיש מתקפה איראנית על ארצות ערב זה גורם לחשיבה מחדש, אבל לא צריך להבין מזה שנעצרו המהלכים. מבחינת הרוח הגבית רוב הקשב , העניין התעסוקה האנרגיה והמשאבים ממוקדים אמנם במקום אחר אבל זה לא אומר שההתרחשויות המקומיות לא קורות כל הזמן.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 05 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: המהלך של האיראנים לא השתלם להם כל כך, לפחות לא כרגע. הם מצויים בבידוד, כשהכלכלה שלהם כבר בשפל. לא סין ולא רוסיה נחלצות לעזרתם. יש סוג של אכזבה באיראן מהעניין הזה. כרגע הם מתפרקים לאט־לאט מהנכסים שלהם, ללא סיוע מהשותפות האסטרטגיות שלהם.
האירוע הזה ממצב את מסדרון הסחר IMEC – מהודו, דרך מדינות המפרץ למזרח התיכון – כמסדרון סחר אטרקטיבי. למעשה מדובר בשתי מפות: מפה של ציר הרשע, שאנחנו פועלים להחלישו, ומנגד המפה של מסילות השלום. זה מתכתב עם האינטרסים של טראמפ. הוא זקוק כאן לבעלות ברית חזקות.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
ד"ר רפאל בן לוי: נפילת הרפובליקה האסלאמית תשנה את כלל הפוליטיקה האזורית. תחת האיום של המשטר האיראני, סעודיה פנתה לשתף פעולה עם גורמים בציר האסלאמיסטי כדי לחזק את ביטחונה. אך נפילת הציר האיראני עשויה דווקא לחזק את מתח בין סעודיה לאיסלאמיסטים הסונים, והיא עשויה לחזור למחנה האמריקאי-אמריטי-ישראלי.
פורסם באתר הקול היהודי (וגם כאן: 1, 2), בתאריך 8 במרץ, 2026.
הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין מסביר כי למרות שתוכנית הגרעין הייתה עילה מרכזית למלחמה, כרגע ישראל וארצות הברית מתמקדות בפגיעה במערכי ההגנה האווירית ובתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, בעוד תקיפת מתקני הגרעין נשמרת לשלב מאוחר יותר או כקלף מיקוח.
עבור המשטר האיראני, המשכיות קיום הרפובליקה האסלאמית חשובה יותר מחייהם של מנהיגים ספציפיים, ולכן הם מוכנים לספוג אבדות כבדות ואינם ממהרים להיכנע.
איראן תסכים לוויתורים משמעותיים רק אם תחוש סכנה קיומית ממשית להמשך שלטונה, כגון התקוממות עממית נרחבת או איום צבאי על שלמות המדינה.
הראיון המלא התקיין בכאן רקע, בתאריך 06 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל מתאר את המעורבות של מדינות אירופה כביטוי לחולשה והססנות, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על תגובתה ה"עלובה" של בריטניה לתקיפת בסיסיה ועל סירובה של ספרד לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסיה. בנוגע למעצמות האחרות, הוא מסביר כי רוסיה חשה מבוכה עמוקה מכך שמערכות ה-S-400 שלה נוטרלו באיראן, בעוד שסין מתמקדת בגידור סיכונים כלכליים ובאבטחת אספקת הנפט ללא כוונה להתערב צבאית. למרות שהחלוקה למחנות בעולם לא תשתנה, החלשה משמעותית או הפלת המשטר באיראן תהווה הישג אסטרטגי עצום לארה"ב ותשנה את מאזן הכוחות הבינלאומי.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06 במרץ 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שיש כאן מציאות חד־פעמית, שבה חיזבאללה נמצאת למעשה לבדה. ממשלת לבנון, צבא לבנון וחלקים נרחבים מן האוכלוסייה מפנים לה עורף, ולעיתים אף רודפים אותה. אם תאבד את המשענת האיראנית, כמעט שלא תהיה לה יכולת קיום. מאחר שחשוב לארצות הברית ולצרפת שלבנון תצליח להשתקם כמדינה, נדמה לי שאנחנו מתקרבים לסיום הסיפור.
זכות הקיום של חיזבאללה היא איראן. הופעל לחץ איראני, וקצינים בכירים של משמרות המהפכה האסלאמית נמצאים בלבנון ומפעילים את חיזבאללה בחודשים האחרונים. אין ספק שנוכחותם דחקה את חיזבאללה לפעול ולהצטרף למלחמה. עם זאת, ברור להם שאילו לא היו פועלים, הם היו מאבדים את התמיכה האיראנית — ובלעדיה אין להם יכולת קיום.
הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 06 במרץ 2026.

