בתקשורת

אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: לא מצליח להבין למה פועלים רק במרחבי המגע ולא בכל המרחב בדרום לבנון, צה"ל היה יכול להגיע לליטאני מוקדם מאוד ולפעול לאחור אבל זה לא נעשה. אני מבין שיש פה סחיטה באיומים על ידי ארצות הברית, וזה בזוי בעיניי, אבל להחזיר את האוכלוסייה לדרום לבנון כשברור שהחיזבאללה נטמע בתוכם? איך בדיוק זה יכול לאפשר ביטחון?
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 26.11.2024.

פרופ' קובי מיכאל: האינטרס של ישראל הוא להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, לנתק בין לבנון לעזה, כדי להקשות עוד יותר על חמאס, ולייצר מציאות שתאפשר לישראל אחיזה מודיעינית חזקה במרחב לבנון כולו, לצורך השגת יכולת תגובה וסיכול של ניסיונות חזרה של חיזבאללה למרחב דרום לבנון ושל מאמצי התעצמות מחדש.
הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 26.11.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: כמו שאני מבין יש בהסכם עם לבנון כשל מרכזי. אנחנו רוצים להשיב את התושבים לבתיהם בבטחה וזה לא יקרה בלי שליטה של צה”ל לפחות עד הליטני ובמזרח גם מעבר לליטני.
הבעיה המרכזית הינה החזרת האוכלוסייה הלבנונית דרומה. במידה וזה יקרה הרי שחיזבאללה יחזור בחסות האוכלוסייה.
צבא לבנון ויוניפי”ל אמורים לפעול לאכוף את ההסכם. צבא לבנון שיתף פעולה עם חיזבאללה, יוניפי”ל זה עלה נידף ברוח. בלי שצה”ל יהיה במרחב הזה לא נוכל להשיב את התושבים לצפון.
בהסכם הזה ניתן אולי לראות צד חיובי רק במידה ויש בו הסכמה עם האמריקאים באשר לתקיפה באיראן. רק אחרי שנטפל באיראן, נוכל אולי לראות שינוי אסטרטגי בלבנון.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 26.11.2024.

רות וסרמן לנדה: אירופה מצד אחד רדומה, אבל אני חושבת שיש התעוררות מסוימת אחרי השבעה באוקטובר. אנחנו רואים הרבה מאוד אירועים שקורים, כמו מה שהיה באמסטרדם, שכל החברה רואה והתקשורת מכסה ולכן קשה להתעלם מזה. יש גם הרבה מאוד הפגנות, שבעצם לא כולן קשורות לישראל וליהודים, אבל הן חלק מהתקוממות של האסלאם הקיצוני במדינות אירופה, נגד האזרחים עצמם ולאו דווקא נגד יהודים.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 22.11.2024.

סופי קובזנצב: רף האיומים אמנם עלה, אבל זה לא האיום הרוסי הראשון להשתמש בנשק גרעיני. מה שקרה כעת הוא שאחרי שביידן אישר שימוש בטילים אמריקאיים ארוכי טווח רוסיה בתגובה הורידה את תנאי הסף לשימוש בנשק גרעיני, כלומר הוא רק מדבר על האפשרות להשתמש בנשק טקטי.
המשמעות היא שפוטין מבקש רק להזכיר שבידיו היכולת לעשות שימוש שכזה במקרה שנאטו תגביר מעורבות באוקראינה. אני לא חושבת שהוא רוצה להיגרר למלחמה, אלא מדובר בשיפור עמדות לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן בעוד חודש וחצי, ומיצובה של רוסיה במקום טוב יותר לקראת אפשרות של מו"מ עם אוקראינה על רקע דבריו של טראמפ לפיהן הוא שואף להביא לסיום המלחמה שם בתוך 24 שעות מרגע כניסתו לתפקיד.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 24.11.2024.
אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: בתורת הלחימה ההתקפית של צה"ל כתוב שאחרי שמשתלטים על שטח צריך להקים ממשל צבאי. לצה"ל יש את הכלים להקים את הדבר הזה. הממשל הצבאי צריך לטפל בכל הצד האזרחי.
הסוגייה למה זה לא הופעל עד היום היא זו שצריכה להעסיק אותנו. מי שיוצא למלחמה והולך לתקוף צריך למלא את כל הכללים. צה"ל תקף, השתלט על שטח, טיהר אותו ואז נסוג.זה הפך את העניין לפשיטה, שזו צורת לחימה שבא אתה מגיע לאן שאתה צריך, פועל ואז נסוג.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 21.11.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאם ישנם פערים, הם קשורים לעניין של הנסיגה המוחלטת של חיזבאללה מעבר לקו הליטאני, אף שייתכן שתהיה לכך הסכמה. גם נושא האחריות למניעת ההתחמשות של חיזבאללה בעייתי מבחינתם. כמובן לא חיזבאללה ולא ממשלת לבנון יכולים לקבל את התנאי ההכרחי מבחינת ישראל, שהוא חופש הפעולה בכל מצב שבו צבא לבנון וכוח יוניפי"ל לא יעשו את מה שהם צריכים לעשות.
הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 21.11.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: אנחנו צריכים לכבוש את דרום לבנון עד לליטני ובחלק המזרחי מצפון לליטני. צריך לטהר את כל המרחב הזה משתשתיות חיזבאללה. אסור לנו לקבל את ההסדר המתגבש.
צבא לבנון שבוי בידי חיזבאללה. יש לנו עדויות שבקו הגבול, בחודשים הראשונים של המלחמה, עמדות שלהם שימשו את אנשי חיזבאללה.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 20.11.2024.
סופי קובזנצב: הקווים מאד מתחממים. גם לישראל יש מקום להשפעה בחודשיים הקרובים, כי שתי הזירות כבר קשורות אחת לשנייה. הסלמה באוקראינה תגרום להסלמה גם במזרח התיכון. לרוסיה יש אינטרס לשמור על איראן ובעלות בריתה במעמד חזק, אבל כשיש כאן מלחמת התשה זה מושך את כל תשומת הלב העולמית למשאבים שארה"ב מקצה לישראל.
שמענו את התבטאויות טראמפ שאומר שיסיים את המלחמה, והלחץ גובר. גם לטראמפ יש מדיניות הרבה יותר קשוחה מול סין. מצד שני – לא שמענו עדיין התבטאות בהקשר של מלחמת רוסיה -אוקראינה. יכול להיות שנעשית עבודה מדינית מול גורמים שונים אצלנו ובאירופה שמציגים עבור טראמפ תמונה הרבה יותר רחבה.
יכול להיות שטראמפ יצטרך להביא מדיניות הרבה יותר קשוחה הפעם בנושא הזה, כי רוסיה מגיעה לכל מו"מ עכשיו בעמדה חזקה לאחר שהצליחה לבסס את מעמדה.
הראיון התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 20.11.2024.