בתקשורת

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: מלחמות התשה מתאפיינות בזמן הארוך שלהן ובחוסר השליטה על העצימות ועל עיתוי הסיום, מה שכן קיים במלחמות הכרעה, וכך היה במלחמות קודמות כולל מלחמת יום כיפור. המלחמה הנוכחית מתנהלת כמלחמת התשה בה אין תאריך יעד מוגדר אלא תקווה ואמונה שהמכות הקשות שהאויב סופג יביאו אותו לשינוי דרכו.
יש לנו הישגים מרשימים ברמה המבצעית, הן בפגיעה הקשה באמל"ח החיזבאללה והן בחיסול בכיריו של הארגון, אך אלה אינם מהווים הישגים אסטרטגיים המאפשרים לישראל להגיע לשולחן לתבוע דרישות.
מלחמות ששת הימים וכיפור העמידו על שולחנו של הצבא ארסנל של תוכניות אופרטיביות שניתן להציג בפני הדרג המדיני. כעת אני לא יודע אם יש תכניות כאלה, כי הדברים מעורפלים ולא פורסמו, וצריך לשבח את הצבא על הערפל שיש על הפעילות בדרום לבנון.
הראיון התקיים בערוץ 7, בתאריך 19.11.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: אני מקווה שאנחנו לא הולכים להסדרה בלבנון, כי יש לנו שם עדיין הרבה עבודה. אנחנו לא הזמנו את ה-7 באוקטובר, אבל לאחר שזה הגיע אנחנו מנצלים את ההזדמנות לשינוי אסטרטגי גדול במזרח התיכון. ברור שבסוף נגיע גם להסכם.
אנחנו לא יכולים להשלים את המלאכה בלי כיבוש מלא של דרום לבנון עד הליטני לפחות וגם מעברו. אין גורם שיאכוף את סילוק חיזבאללה מדרום לבנון כדי שלא יהווה איום על ישראל.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 19.11.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו צריכים לשמור לעצמנו את הזכות לפעול בכל פעם שחיזבאללה תנסה להרים את הראש בלבנון ומחוצה לה. אנחנו הולכים לקראת מערכה ארוכה לטיפול וסיכול יכולות חיזבאללה אבל אנחנו נכנסים אליה לאחר ההסדרה כשידנו על העליונה, ואותה צריך לשמר לאורך זמן.
כניסת צבא לבנון למרחב שבין הגבול עד הליטני וחיזוק ושיפור יוניפי"ל עם צבאות מדינות נאט"ו ונוכחות אמריקאית זו תוספת משמעותית וחשובה למה שהכרנו מאז קבלת 1701, אבל אנחנו לא יכולים לסמוך רק על זה. חייבת להיות אחיזה מודיעינית בשטח וחופש פעולה.
אני חושב שמה שאנחנו עושים בעזה ובלבנון מביא אותנו לנקודת פתיחה הרבה יותר טובה לקראת ישראל חדשה.
הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 19.11.2024.
פרופ' קובי מיכאל: במחקר השוואתי שעשיתי בין סקרי דעת קהל פלסטינים ביו"ש, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. ניסיתי להגיע לכמה תובנות ומסקנות. האחת היא שהאוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש הרבה יותר קיצונית מהאוכלוסייה ברצועת עזה בכל מה שקשור לתמיכה במתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, בתמיכה בהמשך המאבק המזוין, בהתנגדות לפתרון שתי המדינות והתמיכה הפוליטית בחמאס. ממצא נוסף הוא שאוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים היא הקיצונית ביותר בתפיסת עולמה מהאוכלוסיות הפלסטיניות האחרות. ממצא אחר הוא שכנראה שברצועת עזה יש תהליך למידה כתוצאה מהמלחמה מאז ה-7 באוקטובר ולכן יש ירידה בתמיכה בחמאס, ירידה בתמיכה במאבק המזוין, עליה בתמיכה בפתרון שתי המדינות ושליטה של הרשות הפלסטינית בעזה. רואים תהליך למידה מהחוויה המאד קשה שהם עוברים מאז ה-7 באוקטובר.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 19.11.2024.

משה פוזיילוב: אותם קציני אמ"ן שנמצאים בחקירות ונחשדים בעבירות מאד חמורות. העיסוק הזה קורע את המדינה כי הוא יוצר אי אמון גדול בין חלקים בציבור הישראלי לשב"כ.
הם נאשמים במסירת ידיעה סודית עם כוונה לפגוע בביטחון המדינה, כלומר ראוי ששב"כ יבדוק את זה לעומק. השאלה למי ואיך מסרו אותם. בסופו של דבר לפעמים אדם לקוח על עצמו אחריות מאד גדולה. חלקה זה לגלות אחריות אישית. אם קצין בצה"ל מקבל ידיעה שהוא חושב שמאד חשוב שהיא תגיע למקבלי ההחלטות אני חושב שצריך למצוא את הדרך שזה יגיע. בסוף הוא צריך לדעת שזה ייבדק וייחקר ואם יגלו שהרעה שהוא מנע שקולה לרעה שהוא עשה כנראה שבית משפט יעמיד לזכותו את צידוק הצורך.
חוקרי השב"כ הם עבדים של חקר האמת. אם הייתה כונה לפגוע בביטחון המדינה הם יוכיחו את זה.
הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 18.11.2024.
משה פוזיילוב על זריקת פצצות התאורה לעבר בית רה"מ: לשב"כ אין את הפריבילגיה לחשוב בצורה מקלה. אני חושב שיש פה צבר של אירועים שצריך ומחייב להדאיג אותנו ובטח להדאיג את שירותי הביטחון. אני סומך על היכולת של השב"כ להגיע לחקר האמת.
נכון להיום אני מודאג, כי גיליתי ששבוע לפני כן היה מפגין בהפגנה בירושלים עם נורים דומים שכנראה משיגים אותו בחיל הים והתייחסו לזה לקולא. השלב הבא היה הפצצות תאורה לבית רה"מ. אם אתה נוהג באחריות במקרה הזה, אתה רוצה לדעת מי הוא, מי החברים שלו, האם יש התארגנות לפגוע ברה"מ וכדומה. תפקיד השב"כ לאמת או להזים את החשד הזה. אני שמח שהשב"כ חוקר את הנושא, כדי להוציא את המוץ מהתבן. בכל מקרה זה אירוע חמור מאד שאנחנו לא יכולים להסכים לו.
הראיון התקיים בתכנית שש עם עודד בן עמי בחדשות 12, בתאריך 18.11.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את המצב האסטרטגי באופן יסודי בלבנון וגם מול איראן.
לכולם ברור, כולל למקבלי ההחלטות, שכל הסדר מתוך המצב כיום מול לבנון, לא יוכל לספק ביטחון יציב לשנים. זה יהיה כמו לתת אקמול לחולה במחלת לב קשה. השענות על צבא דרום לבנון וכוח האו"ם תהייה בכיה לדורות. חיזבאללה יתחזק, יתחמש ויחזור לדרום לבנון. למחשבה שנוכל לאכוף את הרחקת חיזבאללה מרחוק, אין על מה להשען. רק נוכחות פיזית בשטח תוכל למנוע חזרה של האיום לדרום.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 18.11.2024.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אנחנו בשלב שכל צד מנסה מנסה להפגין את כוחו במלוא עוצמתו לקראת האפשרות של הפסקת אש, ולמצות את הפגיעה בצד שמנגד גם מתוך תקווה שהצד השני יגלה יותר נכונות להתפשר בניסוחים המדויקים של ההסדר שעומד על הפרק.
צה"ל גובה מחיר כבד מחיזבאללה בדאחייה. שוב פגעו באיש הסברה בכיר וזה ניסיון להמחיש לחיזבאללה את המחיר שכרוך בהתעקשות בסעיפים קטנים של ההסדר. מתחת לכל בניין יש מחסן אמל"ח וכל שהזמן אוזל אנחנו רוצים לפגוע בכמה שיותר תשתיות ופעילים של חיזבאללה.
הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 17.11.2024.
רות וסרמן לנדה: האו"ם חד משמעית לא מה שהיה. הוא נוסד כדי לשמר את הסדר העולמי, היציבות העולמית והשלום והיום הוא עושה בדיוק ההפך. אונר"א מעסיקה מחבלים, מנציחה את הפליטות דור אחרי דור ולא צריכה להתקיים. צריך למצוא מנגנון שינהל את עזה. יש לובי אינרטי בתוך האו"ם שלא משנה מה נעשה מוטה למען הפלסטינים.
אין באמת רשות פלסטינית ועוד רגע גם לא יהיה אבו מאזן. אין שם גורם אחר שלוקח את המושכות, ויהיה שם כמו עירק ביום שאחרי. זה מה שיקרה בעזה בשנייה שהחיילים שלנו לא יהיו שם.
הראיון התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ I24.