בתקשורת
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שקו השבר בין הדרג המדיני לצבאי, עובר בשנת 2023 עם הרפורמה המשפטית והמחאה שבאה בעקבותיה, התנהלות המטכ"ל והפסקת ההתנדבות ובעצם הדרגים נכנסו ל-7 באוקטובר כשהיחסים ביניהם כבר במשבר עמוק וחריף וזה רק הולך ומעמיק. האמירה האחרונה של שר הביטחון בנוגע לדובר צה"ל היא לירות בשליח. ברור לכולם שדו"צ אומר את הדברים לאחר הרשאה מלאה של הרמטכ"ל.
זה חייב להסתיים בהתפטרות הרמטכ"ל ובכירים אחרים שהיו ב-7 באוקטובר. אני מניח שיהיה לחץ ציבורי על הדרג המדיני, כלומר על הממשלה, ללכת לבחירות.
יש כאן נכות גדולה של הדרג המדיני. זו סוגיה הרבה יותר עקרונית וגדולה ולא קשורה ל-7 באוקטובר. אמון הציבור נתון היום לצבא הרבה יותר מאשר הממשלה. זה צבא העם, בין 70-80% אמון של הציבור לעומת בין 25% אמון בממשלה. אלה הפערים. לכן הדרג המדיני, משיקולים פוליטיים נזהר מאד לעשות דברים בניגוד להמלצות הדרג הצבאי. במהלך השנה ושלושה חודשים האחרונים היו מקרים שהדרג המדיני כפה את עמדתו על הצבא. מה שמוכיח שזה אפשרי.
הראיון התקיים בערוץ הכנסת, 08.01.2025.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אני חושב שהיום איראן בהלם ובחולשה, סובלת מקשיים כלכליים מרחיקי לכת ואיבדה לא רק את המערכת האזורית שבנתה, אלא גם את היכולת לייצר טילים מבוססי דלק מוצק, היכולת להגן על עצמה באמצעות מערכת אווירת. זה לא אומר שהיא לא מסוכנת – עדיין יש לה הרבה טילים, מאד קרובה לנשק גרעיני, יש לה את הלהט המהפכני והיא יכולה להשפיע בנושא החטופים אבל מצבם היום חמור מאי פעם.
לכן צריך כרגע לגבש מטרה של כפיה על איראן לוותר על מרכיב האנטישמיות במדיניות יחד עם הוויתור על הרצון להפוך למדינה גרעינית. הדרך לעשות זאת זה שיתוף פעולה אמריקאי ישראלי שיבהיר לאיראן את המחיר של המשך האנטישמיות והמשך תכנית הגרעין.
מתוך דבריו בישיבת השדולה למאבק באנטשימיות ובדה לגיטימציה של ישראל בכנסת, 6.1.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אין לחמאס שליטה על כל החטופים בעזה, וגם אלה שמוחזקים על ידי חמאס מוחזקים במקומות שונים ועל ידי אנשים שונים. חמאס של החודשים האחרונים זה לא אותו חמאס שהיה לפני מספר חודשים במובן של פיקוד ושליטה. הם גם אומרים בצורה מופרשת שהם צריכים שבוע של הפסקת אש כדי לאתר את האנשים ולבדוק את מצבם. אני חושב שהם מבינים ויודעים שאין להם יכולות לתת פרטים ותשובות לגבי כל החטופים והם מנסים להרוויח זמן וסוג של מחויבות. הם דורשים מחויבות ישראלית עם ערבויות בין לאומיות להפסקת מלחמה. אנחנו צריכים לומר שכישוחררו כל החטופים אנחנו נפסיק את המלחמה. כעת הם מבינים שבשלב הראשון זה לא יקרה, אבל הם מבקשים התחייבות שכשתסתיים העסקה ישראל תפסיק גם את הלחימה.
הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 06.01.2024.
פרופ' קובי מיכאל: אני לא בטוח שיהיה המשך של הפעילות דרומה בעזה. גדלים הסיכויים לכך שצה"ל יבתר את הרצועה דרך ציר נצרים עם השתלטות על כל המרחב שמצפון לציר נצרים ובכללם העיר עזה, כיוון שההישגים המאד משמעותיים מצפון לעיר עזה גרמו לכך שהשאריות של הכוח הצבאי של חמאס שהיו שם במרחב והצליח להימלט יושב שם, כולל מח"ט חטיבת עזה. נראה לי שנצטרך לטפל בעיר עזה כדי למוטט את חמאס.
צריך לחשוב איזו מציאות ניצבת לפנינו בהעדר חלופה לחמאס ובהעדר הליך שיקום, ולדעתי יש 3-4 כאלה: ממשל צבאי על חלק מהרצועה, ממשל צבאי מלא על כל הרצועה, נסיגה של כוחות צה"ל למעטפת כולל פילדלפי ולפעול משם בעת הצורך ולנסות לפעול באמצעות חברות בין לאומיות במעין בועות כאלה בשטח שמאובטחות על ידי צה"ל.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 05.01.2025.
משה פוזיילוב: לחמאס יש יכולת לשרוד. הם מצליחים לייצר במה שנשאר להם תגובה. זה מלמד אותנו שהדרך עוד ארוכה. צריך להגביר את הפעולות בתוך השטח. אנחנו אוחזים היטב בשטח של צפון הרצועה, אבל במרכז ובדרום הרצועה עדיין לא.
מדבריו של בלינקן משתמע שחמאס קיבל הצעות שאיש לא מבין איך הם סרבו להן. הלחץ האמריקאי על ישראל משמר אצלם את התקווה שאפשר לשרוד את זה בעזרת החטופים.
הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 05.01.2025.
פרופ' קובי מיכאל: אנחנו לא במבוי סתום, אלא בדרך קשה שכנראה לא תיגמר במתווה שבו ישוחררו החטופים דרך הסכם עם חמאס, אלא אם יתרחב המבצע הצבאי וחמאס תרגיש לחץ צבאי שאליו יתווסף לחצו של טראמפ וירגישו שכלו כל הקיצים. בתנאים הנוכחים אני לא רואה את חמאס הולכת למתווה שישראל יכולה לחיות איתו.
אנחנו צריכים להיערך למצב שבן אין מתווה או שיש מתווה שבו לא ישוחררו כל החטופים, ואז לא יהיה שיקום בעזה. צריך להבין מה יהיו המשמעויות של מציאות כזו ואיך מתמודדים איתה.
הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 02.01.2025.
פרופ' קובי מיכאל: השטח בצפון הרצועה חייב להישאר ריק ובשליטה שלנו, כדי למנוע מחמאס כל אפשרות להשתקם מחדש. זו פעם רביעית שאנחנו שם ולכן הפעם צריך לסיים את העבודה.
צריך לראות עכשיו איך מצליחים להתקדם במו"מ לשחרור החטופים. בהנחה שהולכים למתווה כזה, מדובר בעצם גם על סיום המלחמה באופן כזה או אחר. בהנחה שישללו מחמאס היכולות הצבאיות האפקטיביות, סביר שהוא יישאר כגורם אזרחי מוחלש ונוכל לזהות מתי הוא מתחזק, כדי לפעול, להיכנס ולפרקו. לצערי אני לא רואה את המתווה הזה קורה, כיוון שהדרג המדיני לא מסכים להתחייבות להפסיק את המלחמה בשלב זה של המתווה.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 30.12.2024.
נועה לזימי: מאז מלחמת האזרחים בתימן וכיבוש צנעא על ידי החות'ים בשנת 2014, אנחנו רואים שתימן מחולקת למספר אזורים שנשלטים על ידי כוחות שונים ונתמכים על ידי מעצמות אזוריות שונות.
חלק מהחולשה היא המחלוקות בין הקבוצות השונות (נגד החותים) שלא פועלות באחדות בינן לבין עצמן.
ארה"ב ובריטניה משקיעות מאמצים ניכרים וממשיכות לתקוף מחסני טילים, מוצבים צבאיים וכדומה. בסופו של דבר צריך לקחת את החות'ים בפרופורציות. ככל שאיראן תחלש, זה ישליך גם על היכולות של החות'ים. אין מנוס גם לפגוע בשדרת הפיקוד.
הראיון התקיים בשעה הבין לאומית בכאן רשת ב', בתאריך 29.12.2024.
ד"ר יוסי מנשרוף: אני חושב שנמשיך לראות את מלחמת ההתשה מול החות'ים. אנחנו מתמודדים עם יריב מאד עיקש שנתמך בידי איראן. ראינו את זה בסוריה, כשישראל הפציצה את שדות התעופה ששימשו את כוח קודס להעברת אמל"ח לסוריה וחיזבאללה. תוך כמה ימים הם שיפצו והחזירו אותו לפעילות. זו מלחמת נחישות. הם מנסים לחפות על העדר הצלחה ביתר הזירות.
לדעתי נראה את המשך המוטיבציה מצד החות'ים כי יש פה שילוב אינטרסים בינם לבין איראן. כוח קודס האיראני פעל בתימן משך שנים. איראן עשתה בחמש שנים מה שלקח לה שני עשורים לעשות עם חיזבאללה בלבנון. כרגע המבצע הישראלי נגד החות'ים נועד לפצות על הזנחה שהייתה במשך שנים. ארה"ב צריכה לשלב ידיים עם ישראל ולגלות יותר נכונות בשילוב יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות צבאיות כנגד החות'ים.
הראיון התקיים ב"בחצי היום השישי" בכאן רשת ב', בתאריך 27.12.2024.

