ביטחון פנים

המאבק בהברחות

צה"ל מתעדף במקום נמוך יחסית את הגזרה המזרחית, עקב הצורך להפנות את מרבית כוחותיו לגזרות בוערות יותר כגון גבול לבנון, רצועת עזה, גבול סוריה, ויהודה ושומרון. הוא אינו מקצה כוחות רבים לשמירה על הגבול, ומעולם לא נבנה מכשול משמעותי מול ירדן כדי לסכל את כניסתם של גורמים עוינים לישראל או לשטחי יהודה ושומרון.

אחת הדרכים שצה"ל נוקט כדי להתמודד עם ההברחות היא ניצול הכוחות שמוצבים בשגרה ביהודה ושומרון כדי לעצור גורמים המשמשים כקצה הפלסטיני של ההברחה, בתקווה שכך יוכל לשבש את המערך כולו. סביר להניח שהשיטה הזאת זוכה להצלחה חלקית בלבד. בנוסף, הכוחות גם פועלים בלב ריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים ומאתרים כלי נשק ואמצעי לחימה, מחרימים ומשמידים אותם.

אחד המדדים שמלמדים על הצלחת הכוחות הוא מחירם של כלי הנשק בשוק השחור. אומנם העלייה במחירים – שהחלה עוד לפני המלחמה בעזה – מלמדת על יכולת אפשרית של צה"ל לסכל את ההברחות, אך ייתכן שהיא גם קשורה לעלייה בביקוש. הפער במחירים בין אמצעי הלחימה בצד הירדני של הגבול וביהודה ושומרון עשוי גם ללמד על ביקוש גבוה בקרב הפלסטינים.

ירדן מצידה משקיעה גם היא בהגנה על הגבול: בשנה האחרונה הגדילה ירדן מאוד את כוחותיה כחלק מהמאבק בהברחות הסמים והנשק משטחה לישראל. אחרי שהוסיפה 1,000 חיילים לאורך נהר הירדן, ייתכן שהיא מחזיקה על הגבול יותר חיילים מצה"ל.

בדצמבר סיכלו הירדנים, בתקרית שכללה גם חילופי אש וחיילים שנפצעו, הברחת ענק של סמים ואמצעי לחימה מכיוון סוריה. בין היתר כללה ההברחה טילי אר-פי-ג'י, טילים נגד טנקים ונשק אוטומטי. המבריחים קושרו לגורמים פרו-איראניים, וייתכן שאמצעי הלחימה הללו נועדו להגיע בסופו של דבר לידי מחבלים פלסטינים.

בחודש שעבר איתרו הכוחות בסמוך לעמאן מחסנים מלאים בחומרי נפץ, שהיו קשורים ל"מזימה איראנית לערעור היציבות" בירדן. במקביל עצרו הירדנים חשודים במעשה, כולל כמה תושבים מקומיים שלפי החשד ביקשו להבריח חלק מהחומרים הללו לארגוני טרור פלסטיניים. 

המאמץ האיראני לחדור לירדן וליו"ש

האיראנים נוקטים מאמצים אדירים להעביר מטענים מתוחכמים ואמצעי לחימה מתקדמים אחרים לשטחי יהודה ושומרון. גורמים שפועלים בהכוונה איראנית מנצלים את הפרצות בגבול, את סדר הכוחות הדליל של צה"ל באזור ואת העובדה שמעולם לא נבנתה גדר בגבול המזרחי כדי לנסות להכניס כמה שיותר נשק לערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון.

איראן מרכזת חלק לא מבוטל מפעילותה האזורית בירדן, במקביל למאמץ דומה של חמאס. לפי דיווחים, רוסיה הזהירה את טהרן מלהפוך את סוריה למוקד מרכזי במלחמה מול ישראל כעת, ולכן האיראנים החלו להתמקד בירדן כמקור שממנו הם יוכלו להתקרב גם ליהודה ושומרון.

מתחילת השנה, וביתר שאת מאז מתקפת הכטב"מים והטילים על ישראל ב-13 באפריל – שלפי הדיווחים גם ירדן השתתפה במבצע סיכולה – איראן מדרבנת הפגנות בממלכה ומנהלת נגדה מתקפה תקשורתית. בכירים בחמאס קראו לירדנים לצאת לרחובות ולמחות נגד הממשל.

המלך עבדאללה וממשלתו מהלכים ביחס לסכנה זו בין הטיפות: הם לא רוצים לעורר יותר מדי איבה מצד האיראנים, וגם לא להתסיס את הציבור הפלסטיני במדינה, שבה הוא מהווה רוב. מנגד, הם רוצים לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלהם, לקיים את שיתוף הפעולה המהותי שלהם עם ישראל ולשמר את שלטונם.

יהודה ושומרון, אפילו בשליטה של מדינה פלסטינית, הם אזורים שמהווים יעד חדיר למדי לארגוני הטרור, בוודאי מכיוון מזרח. אם ישראל תשחרר את הרסן הביטחוני והמדיני מעל אזורים אלה, ותאפשר חופש פעולה פלסטיני – אפילו בהינתן נוכחות צה"ל יכולים יהודה ושומרון להוות קרש קפיצה ברור להשתלטות איראנית על השטח. משם יוכלו גורמים קיצוניים להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות בלב מדינת ישראל, בשרון, בגוש דן, באזור ירושלים ועוד.

על כך יש להוסיף את חולשת הרשות הפלסטינית. אבו-מאזן וגם הרשות אינם נהנים מתמיכה ציבורית רחבה מצד הפלסטינים, והם סובלים מדימוי מעורער של גוף מנוון, מושחת וארכאי. קריסת הרשות או השתלטות עליה אינן תסריט מופרך, בוודאי לאור גילו המבוגר של אבו-מאזן ומאבקי הירושה הפנימיים בין ראשי פת"ח. במצב כזה, ניצול הריק השלטוני וההנהגתי בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון עשוי להיות אחת ממטרות החדירה האיראנית לשטח.

עסקת שחרור חטופים

משתנה נוסף עלול להתווסף בקרוב למשוואה של המערכת הפלסטינית ולעורר חשש מהידרדרות מהירה של המציאות הביטחונית: הסכם שעליו תחתום ישראל עם חמאס לשחרור חטופים.

חמאס דורש במסגרת העסקה את שחרורם מבתי הכלא בישראל של אסירים "כבדים", כאלה המוגדרים עם "דם על הידיים". טרם ידוע כמה מחבלים ישוחררו ולאן, אך ייתכן שחלקם יגורשו למדינות זרות, אולי לעזה, וחלקם ישובו לבתיהם ביהודה ושומרון, כפי שקרה בעסקת שליט. אותם מחבלים שישובו ליהודה ושומרון הם פעילי טרור מנוסים שעברו הקצנה בכלא, צברו קשרים עם ארגוני טרור אחרים, ואולי גם החליפו איתם ידע וניסיון.

במערכת הביטחון אומרים שישראל תדע להתגבר על הסכנות של שחרור אסירים במסגרת עסקה, בדומה לאמירות שנשמעו מפי בכירים לקראת מימוש הסכם השחרור של החייל גלעד שליט. אלא שיש עשרות דוגמאות של משוחררי שליט שחזרו לעסוק בטרור, כולל מחבלים שהשתתפו בטבח בשמחת תורה, מחבלים ביהודה ושומרון שעסקו בטרור, וכאלה שהכווינו חוליות ביהודה ושומרון ממקום מושבם ברצועת עזה. רבים ממשוחררי שליט מאיישים או איישו תפקידי מפתח במנגנון התפעולי והארגוני של חמאס. מערכת הביטחון לא פרסמה עד כה את מספר המשוחררים בעסקה ששבו לטרור, אך הערכות מחמירות מציינות שיעור של עשרות אחוזים מכלל האסירים לשעבר שחזרו לעיסוק זה, במישרין או בעקיפין.

שחרור מחבלים כיום לא רק יחזק את ארגוני הטרור בשטח, אלא גם ייתן דחיפה משמעותית לאהדה הציבורית של חמאס בקרב האוכלוסייה ביו"ש. בסקרי דעת קהל בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון, כמו למשל אלה שעורך ד"ר ח'ליל שקאקי, עלתה מאז ספטמבר 2023 התמיכה בקרב ציבור זה ב"מאבק מזוין" כדרך לפתרון הסכסוך עם ישראל מ-54 ל-62 אחוזים. כמו כן, מהסקרים עולה גם תמיכה גבוהה מאוד בקרב ערביי יהודה ושומרון בחמאס ובמנהיגיו, אפילו ביחס לאוכלוסיית הנדגמים בעזה, וכן למעלה מ-70 אחוזי הסכמה בדיעבד לזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר.

משמעות ההקצנה שעוברת אוכלוסיית הפלסטינים ביהודה ושומרון, שעולה מנתונים אלה וגם מאחרים, היא שבאזורים אלה יש קרקע פורייה להשתלטות של חמאס ו/או גורמים פרו-איראניים על השטח. יתרה מכך, היא מצביעה על אפשרות של סיוע אפשרי מצד האוכלוסייה לפעילות טרור נגד ישראל.

בסיכומו של דבר, שחרור של עשרות ומאות מחבלים לשטחי יהודה ושומרון עלולה להוות סכנה משמעותית לחיי חיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים. צעד כזה טומן בחובו השלכות ארוכות טווח על השטח, שיכולות לדרדר את המצב הביטחוני במהירות – למרות כל הכוונות הטובות והצהרות בכירי מערכת הביטחון.

לפיכך, ישראל צריכה להיערך מראש לכל התפתחות משמעותית בגזרת יהודה ושומרון אם תיחתם עסקת שחרור חטופים, ולמקד תשומת לב משמעותית לאסירים כבדים שיגיעו לשטח. העובדה שבמסגרת עסקה כזו עלולה לדעוך הלחימה בגזרות אחרות יכולה לשחרר חלק מהתשומות של מערכת הביטחון כעת להמשך המעקב אחרי אסירים שישוחררו מבתי הכלא הישראליים ולמנוע את ההשפעה האפשרית של חזרתם לטרור על התלקחות עוצמתית בשטח.