בתקשורת
יוסי אמרוסי: זה יום משמעותי מאד. היינו רגילים למלחמות קצרות ונלחמים כבר 1000 יום באויבים רבים. אני רואה מציאות ביטחונית אסטרטגית טובה יותר מאשר היינו ב-6 באוקטובר. חמאס חלש אלפי מונים ממה שהוא היה ב-6 באוקטובר. בלבנון הסרנו את איום הירי הישיר לבתי התושבים. ההסכם עם לבנון מאפשר לצה"ל להישאר בשטח לבנון, הסרנו את הפחד לתקוף באיראן. מדינת ישראל הראתה לאויבים שלה שהיא עשויה מברזל.
ברמה הטקטית צריך לסכל את האיום כשהוא קטן, אל תיתן לאיום להתעצם, אל תיתן לו לגדול. יש שינוי בצה"ל בעיקר ביוזמה ובתפיסה ההתקפית.
הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 02 ביולי 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי על ההכרה בשואה הארמנית: צריך לשים את האצבע בעין של ארדואן. אי אפשר לתת לטורקיה לשחק מול שער ריק. אם מסתכלים על ההשלכות המעשיות, שמן הסתם המדינאים לקחו בחשבון לאורך השנים, אז הקשרים הדיפלומטיים מאז 7 באוקטובר שונמכו, אבל הערוצים נותרו פתוחים. אין ניתוק יחסים מוחלט.
יש עוד לאן לדרדר את היחסים הללו, אבל בזהירות המתבקשת אני לא חושבת שנשיא טורקיה ינקוט צעדים כאלה. הקשר שעדיין קיים משרת את האינטרס הטורקי.
הריאיון המלא שודר ברדיו קול ברמה, בתאריך 1 ביולי, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: טראמפ מביע תסכול מהאופן שבו מתנהל המו"מ. האיראנים עושים לו תרגילים והצגות, כמו למשל במקרה של ההסכמה לכאורה להכנסת פקחי סבא"א לאיראן, שלאחר מכן הם התקפלו ממנה.
המגעים ומזכר ההבנות נועדו, לפי הדעה הרווחת, כדי להסיט את תשומת הלב של הציבור האמריקני לקראת חגיגות 250 השנה לארה"ב ובחירות האמצע בנובמבר מכל המצב באיראן. אבל חלק גדול מהסקרים מראים שזה לא עוזר. הציבור האמריקני לא חושב שזה הסכם טוב או שהוא יעזור להביא את מה שטראמפ טוען שישיג. לכן אולי בכל מקרה יצטרך הנשיא לחשב מסלול מחדש, ואולי יצטרך להשיג את היעדים בדרך אחרת.
הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 1 ביולי, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
משה פוזיילוב: לגבי עזה, צריך לומר ביושר: חמאס לא הוכרע לחלוטין, אבל הוא גם רחוק מאוד משיקום של ממש. הוא מצליח לשרוד כארגון וממשיך להפעיל מוקדי כוח אזרחיים ולגייס פעילים חדשים, אך אלה צעירים חסרי ניסיון. ישראל ממשיכה לפגוע במפקדים, לשבש את שרשרת הפיקוד שלו ולצמצם משמעותית את יכולותיו הצבאיות. גם בתחום אמצעי הלחימה והמנהרות מצבו רחוק מזה שהיה לפני המלחמה. לכן, להערכתי, חמאס קרוב יותר לנקודת ההכרעה שלו מאשר להתאוששות מלאה.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שחמאס ממשיך לנסות להשתקם, במיוחד במישור האזרחי, והוא עדיין מפעיל מנגנוני שליטה ואכיפה. לכן אסור לישראל להרפות מהלחץ. בתנאים אידיאליים היינו צריכים להנחית עליו את מכת המוות, אבל בפועל אנחנו פועלים תחת מגבלות מדיניות ואסטרטגיות, ובהן גם העמדה האמריקאית והצורך להקצות משאבים לזירות לבנון, סוריה ואיראן. השמיכה קצרה, ולכן צריך לתעדף את מוקדי האיום המרכזיים.
הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 30 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
משה פוזיילוב: אני סבור ששר הביטחון מדייק כשהוא מצביע על האחריות האמריקאית למצב שנוצר מול חיזבאללה. במלחמה המטרה היא לכפות את רצונך על היריב, אך בפועל אני חושב שאיראן היא זו שהצליחה לכפות את רצונה על ארצות הברית, וכעת היא מנסה לתרגם זאת גם לזירה הלבנונית. לכן חשוב שישראל תבהיר שחופש הפעולה שלה מול איראן וחיזבאללה נשמר, ושמבחינתה המערכה לא הסתיימה.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 30 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: אני סבור שהמציאות הביטחונית בלבנון עדיין מורכבת מאוד. מצד אחד, צה״ל מחויב להפסקת האש, אבל מצד שני הוא עדיין חייב לפעול בדרום לבנון כדי להסיר איומים מיידיים, לפגוע בתשתיות, במנהרות ובמתקנים של חיזבאללה. מבחינתי זו פעולה הכרחית, משום שההסכם כפי שנוסח לא באמת התממש: צבא לבנון לא יצליח לפרק את חיזבאללה, ולכן בפועל ישראל נאלצת להמשיך לטפל בעצמה באיומים שנותרו בשטח.
אני גם חושב שצריך להיזהר מאוד מהצהרות פומביות מיותרות על מלחמה קרובה. ברור לחלוטין שבכל יום יכולה לפרוץ הסלמה – בלבנון, מול איראן, או בזירות אחרות – אבל לא נכון להפוך את זה לכותרות. האחריות של הדרג המדיני והביטחוני היא לא להצהיר אלא להתכונן, לבנות יכולות, ולפעול. ייתכן בהחלט שישראל תידרש בעתיד לפעול גם לבדה; המעורבות האמריקאית שראינו הייתה חריגה ולא משהו שצריך לבנות עליו כמובן מאליו. לכן צריך פחות דיבורים ויותר היערכות.
הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 30 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: לא היה ספק לגבי הצדק ההיסטורי שבהכרה ברצח העם הארמני, שבמהלכו נספו כ-1.5 מיליון בני אדם. ישראל מצטרפת בכך ליותר מ-30 מדינות.
לצד זאת, מן הסתם מעורבים כאן גם שיקולים מדיניים. ישראל נמנעה עד כה מהמהלך הזה, בעיקר בשל מערכת היחסים שלה עם תורכיה. עד ה-7 באוקטובר הצלחנו לשמר שגרת יחסים תקינה למרות העליות והמורדות. משעה שתורכיה החריפה את צעדיה באופן יוצא דופן אפילו בשבילה, היא למעשה הזמינה את זה על עצמה. ואדרבה, ישראל לא יכולה לתת לה לשחק מול "שער ריק" בשעה שהיא מכפישה אותנו מעל כל במה, ולכן בעיניי זה צעד חשוב.
הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שהחשיבות של ההסכם היא בעצם קיומו. זהו הסכם רשמי בין ישראל ללבנון, בחסות אמריקאית, וזה לא עניין של מה בכך. בנוסף, ההסכם הזה יוצר חציצה, או טריז, מול הניסיון של איראן לייצר חיבור עם לבנון ולהעמיק את החסות שהיא מעניקה לחיזבאללה. ההסכם מחליש את חיזבאללה, אמור לחזק את ממשלת לבנון ואת צבא לבנון, ומייצר תשתית לשיתוף פעולה – ביטחוני, מדיני ואולי בהמשך גם כלכלי – בין ישראל ללבנון, תוך הכרזות רשמיות של שתי הממשלות..
מכאן מגיע החלק המאתגר יותר: היכולת האמיתית של ממשלת לבנון ושל צבא לבנון לאכוף את מרותם, ומידת ההצלחה של צבא לבנון לשמור על שני האזורים שיקבל מצה"ל נקיים מנוכחות של חיזבאללה, בעיקר לאחר שהאוכלוסייה תתחיל לחזור אליהם. נצטרך גם לראות כיצד חיזבאללה תגיב לכל ההתפתחויות הללו.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 29 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: ישראל שקלה במשך שנים את הצעד של הכרה בשואת הארמנים. העניין היה שהמאמצים לשמור על יחסים תקינים עם תורכיה – יחסים שידעו בעיקר מורדות בשנים האחרונות, אך בכל זאת נשמרה בהם שגרת מסחר עד ל-7 באוקטובר. תורכיה החליטה להחריף את הטון בצורה חסרת תקדים, כך שהקווים נחצו וכבר לא הייתה הצדקה מספקת להמשיך להימנע מהמהלך.
יש פה גם צדק היסטורי, אבל אנחנו לא מקבלים יותר מדי נקודות אצל ארמניה. זה לא הופך את ההחלטה לפחות צודקת מבחינה מוסרית, אבל אי אפשר להתכחש גם לשיקולים המדיניים. צריך להזכיר שהיחסים עם ארמניה אינם מדהימים, בעיקר בגלל סוגיית אספקת האמל"ח והקרבה שלנו לאזרבייג'ן.
הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 29 ביוני 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

