בתקשורת
פרופ' קובי מיכאל: אני לא רואה את ההסדרה בלבנון מגיעה כל כך מהר ואני לא רואה את צה"ל מוריד את הרגל מהדוושה, אלא להפך. הפעילות הצבאית ממשיכה להרחיב את רצועת הביטחון בלבנון ואנחנו ממשיכים להכות קשות בחיזבאללה ולפגוע בנכסים אסטרטגיים של הארגון. זה ימשך עד שתמומש ההסדרה באמצעות כניסה של צבא לבנון מתוגבר, משודרג ואחראי לאותה רצועה בין הגבול לליטני ויהיה גם יוניפי"ל משודרג. רק אז נראה יציאה הדרגתית של צה"ל, כששמורים על זכות התגובה וחופש הפעולה המבצעי.
הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 17.11.2024.
אל”מ במיל’ פרופ’ גבי סיבוני: חטיבת גולני בכלל וסיירת גולני בפרט קנו את מעמדם כמגיני האומה בזכות הרוח, הדבקות במשימה, הנחישות והחתירה למגע. אנו רואים באיזו עוצמה הם מצליחים להתמודד עם האתגרים בשדה הקרב יחד עם האבדות הקשות.
הפער הדמוגרפי בין לוחמי היבשה למשרתים בתפקידים הטכנולוגיים, במודיעין, בחיל האויר וביחידות המיוחדות, הוא בעיה שמחייבת פתרון. האלוף יניב עשור פרץ את תקרת הזכוכית של הפריפריה לשרת במגוון היחידות ועתה יש להמשיך את הכיוון שהוא טבע. תא"ל יובל בזק מוביל את תכנית 'ארז' (ע"ש ארז גרשטיין ז"ל) להגדלת איכות המפקדים ביבשה. את התוצאות נראה בשנים הקרובות.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 17.11.2024.

אשר פרדמן: חשוב לנו להציב מראש את הקווים האדומים. אם מדינה פלשתינית היא קו אדום מבחינת ישראל במהלך קידום הסכמים חדשים – חשוב להניח הכול על השולחן. אנחנו צריכים להתעקש על הנושאים הללו, כי עד היום טראמפ ואנשיו הבינו תמיד את הצרכים הביטחוניים של ישראל ולא פעלו באופן מנוגד להם. אם הדברים יוסברו כמו שצריך ויהיו על השולחן, אני לא חושב שהדבר הזה ישתנה.
הראיון פורסם בערוץ 7, בתאריך 14.11.2024.
אשר פרדמן: המינויים ששמענו עליהם עד כה לממשל טראמפ הבא מצוינים לדעתי מבחינת ישראל. השאלה היא האם נראה שוב את אותה גישה של טראמפ כלפי ישראל כפי שהייתה לפני 4 שנים. זה איתות חשוב שהקשר החזק שראינו בממשל טראמפ הראשון יחזור על עצמו גם בממשל טראמפ השני.
פורמלית עדיין אין לו השפעה עד שייכנס לתפקידו, אבל אנחנו כבר רואים אמירה של החות'ים ושל הקטארים. אפילו נראה שהאיראנים נוקטים בגישה זהירה יותר. הבחירה בו מייצרת אולי אי ודאות או חשש לקראת כניסתו לתפקיד וכבר מרגישים השפעתה.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 12.11.2024.

ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, כיום ראש מכון משגב לביטחון לאומי, התייחס למינויים המסתמנים בממשל נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, ואמר כי מדובר ב"בשורה טובה לכל מי שמבין שאיראן היא איום מרכזי על השלום והיציבות בעולם, שורש כל הרע במזרח התיכון ושהמאבק בה מחייב גישה פרו-אקטיבית ותקיפה". לדבריו, "ממשל טראמפ יצטרך לחדש ביתר שאת את קמפיין 'הלחץ המקסימלי' בצירוף איום צבאי. זהו לא רק המפתח ליציבות ביטחונית במזרח התיכון, אלא גם מרכיב מרכזי בעיצובו של הסדר העולמי החדש".
התפרסם ב-YNET, בתאריך 12.11.2024.
ד"ר עדי שורץ: כשעושים פילוחים של ההצבעות בבחירות לנשיאות בארה"ב כמעט בכל פרמטר טראמפ התחזק אפילו מאד בבחירות האלה. הנקודה המעניינת ביותר זו ההצבעה של ההיספנים. אלה אנשים שהגיעו מדרום אמריקה לארה"ב – זו קבוצת האוכלוסייה שגדלה בקצב הכי גדול. עד לפני מספר שנים הייתה להם נטייה להצביע למפלגה הדמוקרטית. בבחירות האחרונות טראמפ הצליח לקבל תמיכה של כמעט חצי מהם.
השינוי הגדול הוא בעצם בטווח הארוך. אם הייתה אמונה שהמפלגה הדמוקרטית יכולה לישון בשקט כי עתידה מובטח, אני חושב שמה שקרה בבחירות האלה פתח את הכל מחדש. זה טוב גם לנו.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 11.11.2024.
ד"ר עדי שורץ: מעבר לניצחון הברור של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב, ההיספנים זו עובדה מאד מעניינת. מין שבירה של הדמוקרטים. הם הקבוצה בעלת שיעור הריבוי הגבוה ביותר בחברה האמריקאית. באופן היסטורי ההיספנים הצביעו לדמוקרטים. היה נראה שכל המיעוטים מצביעים לעד בשביל הדמוקרטים. ההיספנים הפעם כמעט חצי מהם הצביעו לרפובליקנים. יש פה בשורה מאד משמעותית לטווח הארוך בעיני, כי המפלגה הרפובליקנית יותר תומכת בישראל. גם האנטי ישראלים ממש לא הצביעו להאריס, וההימור הזה של הדמוקרטים נכשל.
להתרחק מישראל זה לא מכשיר טוב לנצח בבחירות. זה מסר חשוב למועמדים דמוקרטיים בעתיד.
הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 10.11.2024.

מאיר בן שבת: הקלות היחסית של גיוס והפעלה דרך הרשתות החברתיות מפתה את האיראנים להשקיע בכיוון הזה מול אנשים שבחלק מהמקרים מגיעים משולי החברה, ומידת ההזדהות שלהם עם המדינה אינה גבוהה. מבחינת האיראנים מדובר בהשקעה נמוכה יחסית לפוטנציאל הרווח שגלום בה. הגיוס מתבצע לעיתים קרובות בכיסוי, כשבתחילה המגויסים אינם יודעים עבור מי הם פועלים. המשימות בתחילה נראות פשוטות ולא מעלות חשד. עם הזמן, כשנוצרים יחסי תלות בין המגויס למפעילו, יש תהליך של 'דרדור' שכולל גם משימות ביטחוניות מובהקות.
בשום אופן אין להתייחס לחוליות האלה כאל 'תעלולי חסמבה'. די בכך שאחת החוליות הללו תצליח לחמוק מבין אצבעות השב"כ, ואנו עלולים לשלם מחיר כבד. אני מזכיר את האיומים המרומזים שהשמיע השייח' נעים קאסם מחיזבאללה, 'הפעם נתניהו ניצל מהכטב"ם, אולי ישראלי יהרוג אותו'. האיומים אלה נוגעים כמובן לא רק לנתניהו.
התפרסם במקור ראשון, בתאריך 10.11.2024.
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: כשאומרים לנו שהיה כשל מודיעיני ב-6 לאוקטובר אני כופר באמירה הזו. היה כשל בהערכת המודיעין. כל הסימנים האפשריים היו ומערכות האיסוף סיפקו את המידע הזה בצורה מצטיינת. הבעיה הייתה בפרשנות שניתנה למידע הזה. העניין הזה לא נחקר ולא נבדק. זו בעיה קשה.
הכשל הוא של מקבלי ההחלטות בתוך ומחוץ לצבא. חובתך כמפקד צבאי להיות תחת ההנחה שתופתע. אתה יודע שהאויב מכין כל מיני תוכניות אז תגיב להן באופן תשתיתי. הכשל הוא לא כשל מודיעיני, אלא של מפקדים בצבא שלא נתנו לעובדות האלה לשנות שום דבר מהתפיסה היסודית שלהם.
הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 10.11.2024.