מלחמה בעזה

יותר מאשר לחפש אחריות ואשמה, חשוב להבין לעומק את הכשל, להפיק לקחים ולמנוע את האסון הבא.

האם מוחמד דחלאן באמת מועמד לנהל את רצועת עזה? למרות פגישתו עם ראש השב"כ באמירויות, התשובה כנראה שלילית – בשל עברו הטרוריסטי, שאיפותיו הפוליטיות, והאינטרס הישראלי.

יש קווי דימיון בין חיסול מנהיג חמאס להריגתו של מפקד כוח רדואן בבירות, שבוצעו למרות מגבלות הפסקת האש ולאחר סירוב הארגונים להתפרק מנשקם | ישראל צריכה לאמץ דפוס זה כחלק מהשגרה.

השמדת אתר ייצור אמצעי הלחימה בצפון הרצועה חושפת את קצב השיקום הצבאי של חמאס והג’יהאד האסלאמי • בישראל מזהירים: ארגוני הטרור מנצלים את הפסקת האש והסטת תשומת הלב לזירות אחרות כדי להתבסס מחדש.

אל מול ריבוי זירות נדרשת ישראל לקבוע סדר עדיפויות שימנע את שיקום כוחו של חמאס מבלי להסיט משאבים מהמערכה המרכזית.

אף שעיני העולם נשואות לאיראן, ברצועה מתחילים לחוש את השלכות הסכסוך האזורי | לקראת הבחירות המתקרבות בארה"ב ובישראל, טראמפ וגם אנחנו רוצים למצוא פתרון כלשהו לבעיית חמאס – והזמן דוחק.

אסור שבמזרח התיכון יצפו בישראל מהססת לגזור דין מוות על מי שביצעו נגדה טבח המונים אכזרי בשידור חי • עשיית הדין בפושעי שבעה באוקטובר היא חלק אסטרטגי של המלחמה, ובדומה להתמודדות מול הנאצים – היא מחייבת את אותה נחישות חסרת פשרות.

מלאכת החזרת כל החטופים החיים והמתים הסתיימה, אך עלינו להיזהר מרצונו של חמאס להתחמש ולהפוך לסכנה מחודשת בחסות השלב הבא | את תקופת החסד שהעניקו האמריקנים לפירוק הארגון מנשקו צריך לנצל כדי להתמקד בזירה האיראנית.

מאז המהפכה האלימה ב-2007 הפך חמאס את עזה לישות סמי-מדינתית בעלת זרוע צבאית אדירה • למרות ההרס ברצועה והפגיעה בתשתיות הטרור, הארגון שואף לאמץ את "מודל חיזבאללה" – העברת סמכויות אזרחיות תוך שמירה על הנשק • כדאי לישראל להבין: המבנה ההיררכי והאידיאולוגיה של חמאס יודעים לשרוד גם מפלות צבאיות.

ריבוי הזירות שבהן ישראל מתמודדת בו זמנית משכיח לעיתים את ההבדלים בין המטרות שהציבה ביחס לכל אחת מהזירות | שלא כבאיראן ובלבנון, היעד המוצהר בעזה הוא לחולל שינוי יסודי, מעמיק ומקיף.