כל הפרסומים

כאשר החוק, הפרוצדורה והמוסר מתנגשים בשאלת המלחמה עם איראן.

מדינות המפרץ הבינו כי מדיניות הפיוס וההישענות על ישראל וארה"ב לא עצרה את ההתעצמות האיראנית • כעת, לאחר הפגיעות בשטחן והסלמת התקיפות, חלקן מתחילות לשקול תגובה ישירה נגד טהרן • השאלה שנותרה: האם ההתפכחות הגיעה מאוחר מדי.

חיזבאללה בחר לפתוח חזית נוספת כדי לסייע לאיראן, אך מצא מולו צה"ל נחוש וסביבה שהפנתה לו עורף • מהיחלשות משטר האייתוללות, דרך ההתנערות של אמל ועד לניתוק נתיבי ההברחה על ידי שלטון א-שרע בסוריה – כל התנאים הבשילו לשינוי טקטוני בצפון • כעת המטרה ברורה: פירוק סופי של המבצר האיראני ופתיחת צוהר היסטורי ללבנון חדשה.

בניגוד לחיזבאללה: החות'ים עדיין יושבים על הגדר ולא הצטרפו למלחמה • עם זאת יש כמה סימנים המעידים כי פניהם להסלמה • החשש שלהם: כניסה שלהם למערכה עשויה לגרור תגובה ישראלית, ואולי גם אמריקאית, עוצמתית במיוחד.

הישג צבאי חסר תקדים וחלון זמן יוצא דופן: המלצות מדיניות כיצד לתרגם את העימות עם איראן לשינוי משטרי ולסדר אזורי חדש.

במתקפותיה על שכנותיה במפרץ, איראן בנתה מחדש את ציר האיבה בין הסונים לשיעים | מדוע סברה טהרן שיש יתרון במהלך כזה, האם היא רציונלית, ומה היא מנסה להשיג כעת?

על מאבקי הכוחות שנחשפים בין הפרוגרס למוסר האמיתי במדינות ערב ואירופה על רקע המתקפה על איראן.

החלטת חיזבאללה להצטרף ללחימה, מספקת לישראל הזדמנות להכות בו ולהשמיד את היכולות שהספיק לבנות במהלך הפסקת-האש ואולם זה עלול לבוא על חשבון ההזדמנות היחודית שנוצרה מול המשטר האיראני.

לאחר המלחמה, כך ניתן להניח, יצטרכו מדינות המפרץ לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמן בנושא הבטחת עתידן כמדינות ריבוניות.

שמונה כיווני פעולה מומלצים במסגרת המאמצים להפלת המשטר.