כל הפרסומים

מהלכו של הנשיא טראמפ אינו מערער את הסדר הקיים אלא מתקן עיוות גאופוליטי מובהק בחצר האחורית של ארצות הברית.

המחאות שפרצו בכל רחבי המדינה מעמידות את המשטר עם הגב לקיר, כשאין לו פתרונות לבעיות היסוד במדינה וגם לא אפשרויות מוצלחות לפעולה | האיום של טראמפ להגן על המפגינים עשוי להיות שובר השוויון.

הנוסחה שבה בחר הנשיא טראמפ להתמודד עם בעיית איראן בעת הזו היא הצבת קווים אדומים בעניין ההתחמשות ובעניין הירי במפגינים. היא מציבה את טהרן בפני דילמה קשה לגבי אופן התנהלותה, ומייצרת פוטנציאל להתשת המשטר.

ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה מספר הנוצרים גדל. זה לא קורה באף מדינה מסביבנו – ולא לחינם.

בפעולה בוונצואלה ממשל טראמפ ביקש להעביר איתות ברור למדינות העולם: עידן ההיסוס האמריקאי הסתיים | מבחינת ארה״ב, המטרה האסטרטגית היא בלימת הציר סין–רוסיה–איראן בחצר האחורית | השיח הציבורי גולש לשאלה שמעסיקה רבים: האם זה הסוף או רק ההתחלה.

הדילמה של ישראל: ברגע שארה"ב תפעל נגד משמרות המהפכה, יינתן האות בטהרן לשלב את ישראל במערכה. אלא שדווקא את המערכה הזו ישראל צריכה לפתוח בתיאום מלא עם וושינגטון, תוך שכנוע טראמפ בהכרח לפעול ראשונה.

המשטר בטהרן אינו דיקטטורה רגילה, אלא מבנה דו-שדרתי ייחודי המפריד בין המנגנון המהפכני-דתי לבין המדינה. כדי להביא לקריסתו, אין להסתפק במחאה עממית. יש לפעול בשיטתיות ליצירת נתק וחיכוך גובר בין העמודים הללו, עד לשחיקת הנאמנות של האליטות ופירוק המנגנון מבפנים.

היעד האמיתי מול איראן הוא הפלת המשטר, וזהו המצפן הלא מוצהר להכוונת המאמצים | הגיע הזמן להסתכל באופן הוליסטי על תופעת ההתחמשות בכל הזירות – ולכלול גם את ערביי ישראל.

הודעת חמאס על מות חמשת בכיריו, חודשים לאחר חיסולם, היא חלק ממהלך הצהרתי מחושב שנועד לשדר עוצמה ויציבות מול ישראל והקהילה הבין-לאומית.

החיבוק הנשיאותי לא טשטש את המסר של נשיא ארצות הברית מראש הממשלה: לסיים את המערכה בעזה.