כל הפרסומים

יותר ממאה שעות שאיראן מנותקת מהעולם, אני לא יודע דבר על משפחתי שם והדממה גוזלת את השינה מעיניי • מאז פרצו המחאות נהרגו אלפי מפגינים, אך 72 ערוצי הטלוויזיה ו-15 סוכנויות הידיעות של המשטר מציגים אותם כ״טרוריסטים״ • העם האיראני קם נגד מדכאיו, ושום תעמולה לא תוכל לכסות על הדם שנשפך ברחובות.

המאבק על גרינלנד מסמן את חזרת הגאו-פוליטיקה הקשוחה. מה הוא מלמד על סדרי העדיפויות של וושינגטון – וההזדמנויות של ישראל?

צמצום הסיוע באופן הדרגתי עד כדי אפס בתום העשור הוא צעד דרוש וגם אפשרי מבחינה כלכלית. מה שהיה פעם נכס אסטרטגי עבור ישראל הפך לנטל, בזמן שארה"ב מחפשת שותפות חזקות ועצמאיות.

העימות בין הרשויות איננו תקלה מוסדית – אלא תוצאה של התנהלות לאור מצפנים ערכיים שונים. חקיקה לא תפתור זאת. נדרש בירור ערכי גלוי.

גם אם הגל הנוכחי ידעך – כל זמן שהמשטר יתקשה להציג לאזרחיו אופק של תקווה, יבואו גלים נוספים. על הממשל האמריקני לאמץ הנחה זו במהלכיו מול איראן.

ישראל מוכרחה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה בדיונים עם דמשק | בעולם שבו הכאוס שולט בזירה הבינלאומית, ובוודאי לאחר 7 באוקטובר, אסור לנו לקחת סיכונים מיותרים.

ממאבק נקודתי למדיניות לאומית: כיצד לשבור את מוקדי הכוח העברייניים ולבסס חוק וסדר.

המאבק על דרום תימן כמוקד של תחרות סעודית-אמירותית והשלכותיו על המערכה נגד החות'ים.

הגיע הזמן לתוכנית לאומית לסיכול הברחות נשק לישראל באמצעות רחפנים.

ריבוי הזירות שבהן ישראל מתמודדת בו זמנית משכיח לעיתים את ההבדלים בין המטרות שהציבה ביחס לכל אחת מהזירות | שלא כבאיראן ובלבנון, היעד המוצהר בעזה הוא לחולל שינוי יסודי, מעמיק ומקיף.